מדי שנה בליל הסדר שרים יהודי העולם בליל הסדר את "והיא שעמדה" ובו את הקטע "שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ". כך, גם בדורות מאז הקמת מדינת ישראל. בעבר זו היתה מצרים, תחת גמאל עבד אל נאצר, אך מותו הוביל להעברת ירושת השלטון לאנואר סאדאת שבסופו של חתם על הסכם שלום עם ישראל במארס 1979.
עם זאת, כחודשיים לפני כן היתה תפנית שלילית באינטרסים של ישראל בעולם המוסלמי: ב-16 בינואר השאה מוחמד רזא משושלת פהלווי נאלץ לצאת לגלות בעקבות המהפכה האיראנית - וב-11 בפברואר 1979 הוקמה הרפובליקה האסלאמית של איראן. מאז ועד מותו לא זכה השאה לבקר במדינתו. מ-1979 ועד היום לא חזרו הקשרים הענפים בין ירושלים לבין טהרן להיות כפי שהיו. להיפך, כל בר-דעת בארץ ובעולם יסכים היום שאיראן היא גדולת האויבות של ישראל.
וכעת, יורש העצר מאז מותו של השאה מוחמד רזא ב-1980 ומנהיג האופוזיציה האיראנית הגולה, רזא פהלווי, מספר בראיון ל"ישראל היום" על תמיכתו החד-משמעית ב"הסכמי אברהם" ומדבר על ביקור אפשרי בישראל, מביע את דעתו על ממשל ביידן ועל הסכם הגרעין, וכן שולח מסרים ברורים ליריביו הגדולים – משטר האייתוללות בטהרן.
הוד מעלתו, מה דעתך על הממשל האמריקני החדש?
"מאז ומתמיד שפטתי כל ממשל אמריקני, כל ממשל זר לצורך העניין, באותה הדרך ועם שאלה אחת ויחידה – האם הם יעמדו לצד העם האיראני?".
לדברי יורש העצר, לא מדובר רק בטובתם של בני עמו, אלא גם באינטרסים הלאומיים של וושינגטון. "פעולותיו ההרסניות של המשטר אינן מועילות לכל קשר ארוך-טווח עם העולם החופשי", מדגיש פהלווי.
בנוגע לממשל ביידן, הוא חושב שתכנון הצעדים שלהם היה שגוי. "הם אמרו שיחזרו להסכם הגרעין בעת שאויבם המושבע (המשטר באיראן; דש"א) מיהר להכפיל את שיעור העשרת האורניום בחמש". הוא מדגיש ומציין שמשטר האייתוללות עשה זאת כשידע כי מצפה לו ממשל שהתחייב לחזור להסכם: "זו סחיטה של העולם החופשי. הפתרון החכם היחיד לחששות של האמריקנים, עמי האזור ועבור העם האיראני, הוא תמיכה במאבק באיראן לחירות ולדמוקרטיה".
על השאלה אם לדעתו ממשל ביידן ישוב להסכם הגרעין, משיב יורש העצר בנחרצות כי "הבעיה החמורה בהסכם הגרעין היא שהוא מושתת על סברה מוטעית של שינוי התנהגות". לדבריו, מדובר באותה תפיסה שגויה של מעצמות המערב מזה ארבעה עשורים. "זה לא יקרה", הוא ממשיך. "האיראנים יודעים שהמשטר לא מובל על ידי האינטרסים הלאומיים, אלא על ידי האינטרסים המושחתים והנפשעים שלו. זו הסיבה שבגינה בשיחותיי עם מנהיגים זרים אני מסביר להם שהפתרון האמיתי היחיד הוא תמיכה בצורך של העם האיראני".
בהקשר זה, יורש העצר מציין נקודה מעניינת מאוד. "האיראנים אומרים זאת לעולם בעצמם", הוא אומר, "פעילים איראנים אמיצים רבים שלחו מכתב בנושא זה לנשיא ביידן". פהלווי מוצא קשר ישיר בין החלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעזוב את הסכם הגרעין, שאותו הוא מגדיר "טוב לרפובליקה האסלאמית ורע למערב ולמדינות המזרח התיכון", לבין הסכמי אברהם. "בעזרת התועלות הכלכליות מההסכם, המשטר שלט בשלוש בירות ערביות והפחיד אף יותר. ההסכם גם סייע לתמיכה בפלשתינים קיצוניים על חשבון המתונים ופגע בביטחונה של ישראל. במדינות כמו עיראק ולבנון, שבהן האזרחים חוששים ממיליציות כמו חיזבאללה, הפגיעה הכספית הובילה להפגנות נגד השפעות הרפובליקה האסלאמית".
יורש העצר מוסיף כי "העברות המזומנים דרך הסכם הגרעין סייעו למשמרות המהפכה לשדרג את מערך הטרור שלהם ולפגוע בביטחונן של עשרות מדינות. אני בספק אם איראן רחוקה חודשים מנשק גרעיני. מנגד, הם בכלל לא נזקקים אליו כי יש להם את היכולת לזרוע מהומה באזור".
האם אתה תומך ב"הסכמי אברהם"?
"כמובן", משיב פהלווי בצורה שלא מותירה מקום לספק. "כדאי להשוות את האפשרויות שנפתחו בפני צעירי המדינות שמשתתפות ב'הסכמי אברהם', שלהן אני קורא 'הברית לקידמה', בהשוואה לסבל ולאומללות של מדינות 'ציר ההתנגדות' - איראן שלי, עיראק, לבנון, תימן וסוריה. הם הרוויחו קשרים חברתיים, תרבותיים, חינוכיים, בריאותיים וכלכליים. עם זאת, הניצחון לא הושלם עד שאיראן תהיה משוחררת לצאת מאפלת ההתנגדות לאור הברית. אני מקווה שזה יקרה בקרוב".
ב-1979, עם הפיכתו למנהיג העליון הראשון של איראן, רוחאללה ח'ומייני עמד בהתחייבותו שמדינתו תנתק את קשריה עם ישראל. ובכל זאת, בתקופת מלחמת איראן-עיראק זה לא הפריע למשטר האייתוללות לרכוש אמל"ח מישראל. זה הועיל כנראה למדיניות שהנהיג ראש הממשלה המנוח מנחם בגין בנוגע למלחמה זו של "אני מאחל הצלחה לשני הצדדים" – אולם בטווח הארוך לא היתה כל תועלת מהעניין.
אם מישהו מצפה כי ביום מן הימים ירושלים ומשטר האייתוללות בטהרן ינרמלו את יחסיהן, ליורש העצר יש מסר: "אין סיכוי שזה יקרה". לדבריו, "בניגוד למדינות שמגדירות את עצמן בעזרת מה שהן תומכות בהן, כלומר שגשוג וקידמה עבור בני עמן, משטר האייתוללות מגדיר עצמו דרך מה שהוא מתנגד אליו. זו אינה טקטיקה, אלא זו שנאה שלא תיעלם. זהו צורך עבור יצירת אויב משותף שיחבר פלגים שונים יחד. זהו דבק אידיאולוגי ששומר עליהם".
מנגד, חשוב לפהלווי להדגיש כי "העם האיראני מלא תשוקה לשלום עם ישראל, כמו עם כל המדינות באזור ובכלל שמכבדות את ריבונותנו". בנוגע לקשר ההיסטורי בין העם הפרסי לבין העם היהודי, יורש העצר, ששמו השני הוא כורש, מדגיש כי "מערכת היחסים התנ"כית בין איראן לבין העם היהודי חקוקה עמוק בתרבותנו ובהיסטוריה שלנו, והיא תתחדש ברגע שהמשטר ייפול".
האם משטר האייתוללות ייפול בקרוב?
"אין לי ספק לגבי זה", אומר יורש העצר שנועץ את דעתו החד-משמעית בשחיקה ההדרגתית במשטר האסלאמי לאורך השנים – ובמיוחד בעשור האחרון. "בשלוש השנים האחרונות חל שינוי כה דרסטי, עד כדי כך שרק מעטים עדיין מאמינים שהדור הצעיר יסכים לסבול את המשטר המדכא".
באילו תחומים מרכזיים אתה חושב שאיראן נכשלו בנושאי החוץ ובנושאי הפנים?
"רוב העם האיראני רואה את כל הדרך של הרפובליקה האסלאמית ככישלון מתמשך - מהכלכלה, לסביבה, לבריאות, ליחסים עם העולם, המשטר נכשל בכל. הם לקחו את האומה שלנו כבת ערובה. זה לא מפתיע. מה שחשוב למשטר זהו הישרדותו. זה משטר אנטי-איראני ולא-איראני".
בנוגע למעמד משטר האייתוללות בעיני הרחוב האיראני, יורש העצר מציין כי כל הסיקורים והניתוחים שהוא רואה מצביעים על המצב הקשה שבו שרויים עלי חמינאי, חסן רוחאני, אסמעיל קאאני ואנשיהם. הוא אף חושף מידע מעניין מהשיחות שלו עם מקורותיו באיראן עצמה. "הם מצביעים על כך שקריסת הפופולריות של המשטר מואצת, וחלק מכך היא אף הירידה בתמיכה מתוך אנשי הממסד עצמם".
מאז שטראמפ הפסיד לביידן בבחירות, המתיחות בין איראן לבין ישראל וציר המדינות הסוניות המתונות גבר – ואף מפציצי 52-B אמריקניים סיירו במזרח התיכון כדי להעביר מסר ברור לטהרן. פהלווי חושב שלישראל לא כדאי לזלזל באיומים האיראניים. "הקריאות הלוחמניות ומלאות השנאה אינן רטוריקה בלבד", הוא מדגיש. "המשטר מהווה איום על מדינות המזרח התיכון שהוא מנסה לפגוע בריבונותן בעזרת המיליציות שלהם".
אם תוזמן לישראל, האם תגיע לביקור?
"אני אשמח לבקר בישראל ולפגוש את אזרחיה".
יורש העצר מציין כי יותר מכולם ברצונו לפגוש את קהילת יוצאי איראן שהוא יודע כי הם גאים במורשתם ושומרים על תרבותם. "הם מקפידים על אורח חיים טוב יותר ממה שמתאפשר תחת הרפובליקה האסלאמית שסולדת מההיסטוריה ומהמורשת שלנו". ברמת שיתופי הפעולה האפשריים, פהלווי מסביר: "אני חושב שישראל יכולה לסייע לאיראן בתחומי ההייטק והסביבה. הידע הישראלי בנושא המים יכול לסייע רבות למדינה שלי שלה, בדומה לישראל, דאגה רבה בנושא".
אם תחזור לשלטון בטהרן, אתה תרצה שהיחסים עם ישראל יהיו מצויינים כפי שהיו עם אביך?
"אינני מחפש כוח לעצמי, אלא אני מעוניין להיות קול לבני עמי ולתמוך בהם".
פהלווי, שעומד בראשות "המועצה הלאומית של איראן", גוף שמתכלל יותר מ-30 ארגוני אופוזיציה בגלות ומהווה מעין ממשלה גולה, מוסיף: "המטרה שלי היא לשחרר את המדינה ולהקים בה דמוקרטיה חילונית שמבוססת על רצון העם. אין לי ספק שלילדיו של כורש יש תמיד מקום מיוחד בלבבות עם ישראל".
לסיום, מהו המסר שאתה רוצה להעביר לאזרחי ישראל?
"המשטר האסלאמי, מראשיתו, חגג את המוות. מנגד, הרמת הכוסית האהובה עליי היא ה'לחיים' (אמר זאת בעברית; דש"א) היהודי – לחיים! אנחנו האיראנים, כציוויליזציה, מעדיפים לחגוג את החיים ולא את המוות. מי שחושבים כמונו, כמו אזרחי ישראל, הם חברינו הטבעיים ובעלי בריתנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו