פיגוע יידוי האבנים הקשה שאירע בתחילת חודש ינואר בכביש 465 (חוצה בנימין) במערב בנימין - שבו נפצעה באורח קשה מאוד רבקה טייטל, תושבת שבות רחל - הצביע על מגמה מדאיגה. מצד אחד המחיש האירוע את העלייה הברורה בתקופה האחרונה באירועי הטרור העממי, ומצד שני גם הבהיר, למי שעוד לא הבינו או שכחו, כי הטרור הזה מסוכן וגם משתכלל. זה כבר לא רק זריקות אבנים ממרחק בטוח - מסוכנות כשלעצמן כשהן פוגעות - אלא מארבים מתוכננים היטב וזריקת סלעים גדולים, מטווח אפס, על מכוניות ישראליות, עם פוטנציאל הרבה יותר גבוה לפגיעה קטלנית.
בצה"ל רואים בחומרה אירועים כאלה, המעידים על תכנון מוקדם, קור רוח, סבלנות ועבודת מודיעין של המחבלים, הממתינים לרוב בצידי הדרך, בוחנים היטב את המכוניות שעוברות בכביש ומוודאים שהנוסעים בהן ישראלים, בטרם ירימו את הסלע שהם אוחזים בשתי ידיים ויטיחו אותו בשמשת הרכב המתקרב. הפיגוע שבו נפצעה טייטל יכול היה בקלות להסתיים גם בתאונה שתוצאותיה מוות או פציעתם הקשה גם של שאר יושבי הרכב, אלמלא תושייתו של בנה הגדול, אשר הרים את בלם היד של הרכב שאיבד שליטה.
ההסלמה באירועים מטרידה מאוד את המפקדים הבכירים בשטח, בעיקר משום שהיא מגיעה לאחר תקופה רגועה יחסית, ומספיק אירוע אחד כדי להתניע את השטח וכדי שהמצב יתדרדר במהירות. על פי ההערכות של הגורמים בשטח, יידויי האבנים בתקופה האחרונה, בעיקר בכביש 465, הם תגובת שרשרת לפיגוע בטל מנשה בחודש דצמבר, שבו נרצחה אסתר הורגן, לפיגוע הירי בכניסה להר הבית יום למחרת, למוות של אהוביה סנדק - שאמנם נהרג במרדף משטרתי, אולם מי שסופגים מאז את הזעם הם הפלשתינים - ולאירועי החיכוך שבאו לאחריו, כולל יידויי אבנים של נערי גבעות ופעילי ימין לעבר רכבים פלשתיניים, חסימות כבישים, הצתות, ונדליזם בכפרים פלשתיניים ועוד. השטח מתעורר, ועלייה נרשמת גם במספר הפרות הסדר של פלשתינים בגזרות השונות ברחבי יהודה ושומרון.
כל פיסת מידע עוזרת
סא"ל פאיז פארס, מג"ד נחשון, המשרת בימים אלה באזור עציון, מספר על עלייה במספר אירועי זריקות האבנים והבקת"בים על ציר 60 באזור אל־ערוב וכן עלייה במספר הניסיונות לבצע פיגועים בצומת הגוש. בצומת, שתמיד היווה מוקד משיכה למחבלים בגלל היותו מרכז קניות שוקק, סוכלו בחודש ינואר שני ניסיונות לבצע פיגוע דקירה. בשבועות האחרונים החלו הפלשתינים לבצע באופן קבוע הפרות סדר אלימות באזור בית אומר, אשר משפיעות ומסכנות את הנוסעים בציר 60. התגובה של הגדוד לכמה אירועי יידוי אבנים על ציר 60 היתה קשוחה וכללה הזרמה של כ־80 לוחמים לתוך אל־ערוב, סריקות, תחקורים ואף מעצרים. לאחר מכן חלה ירידה דרמטית במספר אירועי זריקת האבנים על הציר באזור הזה. "התגובה שלנו יצרה הרתעה", אומר פארס.
סא"ל גל ריץ, מפקד סיירת חרוב הנמצאת עכשיו בתעסוקה בחטמ"ר בנימין, מצביע על עלייה באירועי החיכוך בין מתיישבים לפלשתינים, גם על רקע האירועים סביב מותו של סנדק, אך גם סביב סכסוכי קרקעות שהחלו לפני כן. בחודשים האחרונים מתקיימות כמעט בכל יום שישי הפגנות אלימות והפרות סדר של פלשתינים בגזרה המזרחית של בנימין, וזהו עוד אתגר שיש להתמודד איתו.
הרכב שבו נפצעה רבקה טייטל מזריקת אבנים // צילום: טי.פי.אס
לכל זה צריך להוסיף את השפעת מגיפת הקורונה וההשלכות הכלכליות שלה על התושבים הפלשתינים, וכתוצאה מכך על הלך הרוח ברחוב הפלשתיני, ואת איבוד המשילות של הרשות הפלשתינית בשטחים נרחבים ביהודה ושומרון - תוצאה ישירה של הפסקת התיאום הביטחוני בין ישראל למנגנונים במחצית השנייה של שנת 2020. התיאום אמנם חזר עם בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב, אולם הנזק כבר נעשה. החודשים האחרונים מאופיינים בעלייה דרמטית במספר אירועי הפשיעה במרחב הכפרי הפלשתיני, והרשות מתקשה להחזיר לעצמה את השליטה במקומות שבהם איבדה אותה. המנגנונים הפלשתיניים אינם יכולים עדיין להיכנס לאזורים רבים, שבהם היתה להם פעם הרתעה, מבלי לצאת משם בשן ועין במקרה הטוב.
עם העלייה במספר אירועי הטרור העממי עולה גם מספר המעצרים שמבצע צה"ל בגזרת איו"ש. צה"ל משתמש בין היתר באמצעים טכנולוגיים, וכך היה למשל בפיגוע שבו נפצעה טייטל, כאשר המחבלים, תושבי הכפר דיר ניזאם, נעצרו כעבור כמה שעות בלבד. עשר דקות לאחר האירוע כותר הכפר בלוחמים, ובאמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים זיהתה התצפית, שהוצבה באזור רק כמה חודשים קודם לכן, את אחד המחבלים.
בניסיון למנוע את יידויי האבנים ובקבוקי התבערה על הצירים, מבצע צה"ל מארבים יזומים באזור כביש 465, אשר חוצה את אזור בנימין לרוחבו, והפך לאחד המוקדים המרכזיים של הטרור העממי, שעימו מתמודדת חטמ"ר אפרים בפיקוד המח"ט, אל"מ יפתח נורקין. לאורך הכביש פזורים עשרה כפרים פלשתיניים ושני יישובים יהודיים - עטרת ונווה צוף (חלמיש) - שם הוצבו אמצעים טכנולוגיים חדישים.
סרן עומרי אושר, מ"פ חנית של גדוד האיסוף 636, מספר על הפעילות שמבצעים לוחמי הגדוד בציר: "אנחנו בעצם עושים ניתוח של הגזרה, בודקים את הנקודה בצורה ממוקדת, אם זה מגורם מודיעיני, תצפיות כאלה ואחרות ועוד. יש פה תרנים של תצפיתניות שיודעות לאפיין את השטח. ברגע שאנחנו מבינים שזה המוקד ושיש בו כמה אירועים שלא מפסיקים, אנחנו מתלבשים על המרחב בצורה מסוימת".
במידת הצורך, מספר אושר, אף נעשה שימוש בירי ממוקד מאוד של צלפים כדי לסכל חוליות של מיידי אבנים או מטענים. כך, למשל, לפני כמה חודשים חוסל בירי צלף מחבל שהיה חלק מחוליה שזרקה בלילות מטעני בלון גז לעבר רכבים באזור הכפר דיר אבו משעל שבציר 465. הוצב שם מארב עד שהחוליה חזרה, וברגע שאנשיה עמדו לזרוק את המטען, בוצע לעברם הירי. מחבל אחד חוסל ושניים מחבריו נפצעו.
כך היה גם באזור הכפר דיר קדיס הסמוך לכביש 446 - כביש ראשי המתחיל בצומת שילת שליד מודיעין ומסתיים בכביש 5 שבשומרון. במשך חודש שלם אירעו שם שישה פיגועים של זריקת סלעים לעבר כלי רכב ישראליים. באחד מהם הושלך סלע לעבר אישה בהיריון. הצבא ביצע סריקות, חסימות, הפעיל מודיעין, אבל החוליה המשיכה בפעילותה. גורם המעורה בפרטים מספר, כי המארב שהוצב שם לבסוף היה פרי תכנון מדויק היטב של מבצע מורכב, וכי האישור לירות ניתן לאחר שכל המעורבים היו בטוחים במידת הדיוק ובכך שהכדורים לא יפגעו ברכב ישראלי חולף.
לוחמות המודיעין החדשות
הקושי העיקרי שאיתו מתמודד צה"ל במערכה מול הטרור העממי, הוא החוסר במודיעין, לפני אירוע ואחריו. בעוד האוגדה והפיקוד מתעסקים בהתמודדות ובעבודה מודיעינית מול טרור מאורגן וחוליות מקומיות, וסיכול פיגועים מתוכננים - הטיפול בטרור העממי בצירים נפל לתוך ואקום. הטיפול והתגובה אליו יהיו בדרך כלל רק לאחר האירוע, ובצה"ל הבינו בשנה האחרונה שכדי להגן על הצירים - יש צורך לייצר אפקטיביות אחרת. פריסת כוחות בכל כבישי יהודה ושומרון אינה אפשרית. בצה"ל מבינים - ומובכים מכך - שמדי יום מחבלים מצליחים לפגוע ברכבים ישראליים עם סלעים, אבנים ובקבוקי תבערה, וכי על אף האמצעים הטכנולוגיים שמחזיק אחד הצבאות המתקדמים בעולם, אין למעשה שום מודיעין אפקטיבי שיכול לסייע במניעה, סיכול האירועים ואיתור מהיר של חשודים.
"יצרנו הרתעה". פארס // צילום: דובר צה"ל
בחטיבת אפרים פותחו כמה שיטות טקטיות להתמודדות מול הטרור העממי. בחודשים האחרונים בוצעו שם פיילוטים שהוגדרו כמוצלחים, ואשר נתנו מענה ממוקד יותר ומהיר יותר הן מודיעינית והן מבצעית. "המטרה היא לסמן את המרחב שבו בדרך כלל אנחנו חוטפים זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, ולרכז שם את המאמץ הטכנולוגי על מנת שנוכל לדעת באופן מיידי מי זרק את האבן, הסלע או הבקת"ב, ולעצור אותו מהר ככל האפשר", אומר גורם בכיר בצה"ל.
בשיתוף עם כמה חברות אזרחיות המתמחות בתחום, פותחה ערכה העושה שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וחסויים, אשר מאפשרים זיהוי וסגירת מעגל מהירים מאוד על מבצעי טרור עממי. הערכה ניידת וניתן להעבירה בכל פעם למוקד מרכזי אחר שבו ישנה עלייה באירועים. היא מאפשרת לזהות את המחבלים מיידית ולעצור אותם, לפעמים אפילו בתוך זמן קצר, ובכך גם לייצר הרתעה משמעותית.
שיטה נוספת שפותחה ומנוסה בחודשים האחרונים בחטמ"ר אפרים היא יצירת תא מודיעיני, מעין היערכות חדשה המתמקדת בשיפור האפקטיביות המודיעינית והמבצעית. במסגרת הפיילוט, שיפרה החטיבה את הכלים שברשותה כדי לסגור על גורמים עם פוטנציאל ללקיחת חלק בפעילות טרור עממי, ומבצעת מעקב אחריהם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. המטרה היא למעשה לפזר את החושך המודיעיני שיש כיום סביב זורקי האבנים והבקת"בים. פיילוט זה נמצא בתחילתו, אך גורם בכיר מציין כי כבר עכשיו ניתן לראות את השינוי בשטח: "אנחנו מעריכים שהתוכנית תאפשר לנו לראות מה קורה ולזהות חיבורים וקשרים. מחושך מודיעיני עברנו לאור מודיעיני".
כדי להשלים את סגירת החורים המודיעיניים שעדיין קיימים בשטח, החליטו בחטמ"ר אפרים לקחת תצפיתניות שעוקבות אחר כניסת שב"חים לישראל דרך גדר ההפרדה, ולשדרג את התפקיד שלהן. הם קראו לתפקיד "באקסית" - בקרית איסוף יבשתית. הבאקסיות החדשות צוותו לרכב סוואנה שבאמצעותו הן עוברות ממקום למקום בהתאם לצרכים המבצעיים, ומרימות רחפן לאוויר כדי לסרוק את השטח, לאתר מפגעים פוטנציאליים, ולהנחות את הכוחות אל המקום שבו זוהו המחבלים, על מנת להביא למעצרם.
הבאקסיות הוכיחו את עצמן, ובאזורים שבהם הן פועלות נרשמת בשנה האחרונה ירידה דרמטית במספר אירועי הטרור העממי על הצירים. בחטמ"ר מאמינים כי הכלים החדשים, הטקטיים, שפותחו אצלם בתקופה האחרונה, יביאו לשיפור האפקטיביות המבצעית ולשינוי משמעותי של המציאות הנוכחית. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
