פערי תיווך

סוכנת תיווך פרילנסרית הוכרה לאחר פיטוריה כעובדת שכירה, והמשרד נדרש לפצותה בהתאם

צילום: Envato Elements // טלטלה בעולם המתווכים

פסק דין שניתן לאחרונה מחזק את המגמה להכיר ביחסי עובד-מעביד בין משרדי נדל"ן לסוכנים פרילנסרים, גם אם בהסכם נכתב אחרת. זאת אפילו אם הפיקוח על עבודתו מצומצם, הוא אינו עובד מהמשרד וגובה את דמי התיווך מהלקוחות.

הפסיקה גרמה לטלטלה בשוק התיווך. להכרעה בסוגיה זו ישנה משמעות כלכלית כבדה, כי העובדים עשויים להיות זכאים לשורה של זכויות סוציאליות, לרבות פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי נסיעות ועוד.

מדובר בהסכם שנחתם בין סוכנת נדל"ן עצמאית לבין סוכנות תיווך בתחילת 2017. בהסכם צוין כי אין ולא יתקיימו יחסי עבודה ביניהם. סוכם כי הסוכנת תפעל באזור קיסריה, שם לא פעל המשרד באותה עת.

כעבור כחצי שנה קיבלה הסוכנת מכתב הפסקת עבודה, ובעקבות הודעה זו פתחה משרד תיווך משל ה. ב-2018 הגישה תביעה כנגד הבעלים של משרד התיווך, בגין פגיעה בשמה הטוב, כשהאחרון פנה לטענתה ללקוחותיה בשאלות טורדניות.

הבעלים של סוכנות התיווך הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בחיפה בטענה שהוא זכאי ל–50% מרווחי הסוכנת למשך 18 חודשים מתום ההתקשרות. הסוכנת הגישה תביעה לבית הדין לעבודה להכיר ביחסי עובד-מעביד.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

בית הדין חזר על הכלל לפיו קיומם של יחסי עבודה אינם נקבעים על סמך הסיכום בין הצדדים, אלא על פי המצב בפועל. נבחנת השאלה האם מבצע העבודה השתלב בעסק, או ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי. מבחני עזר נוספים: הקשר האישי, כפיפות, אספקת כלי עבודה, תלות כלכלית, אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים, בלעדיות הקשר, התמשכותו ורציפות.

בית הדין הגיע למסקנה כי בין הצדדים התקיימו יחסי עבודה. בהתייחס לטענה כי ברוב המכריע של מאות משרדי התיווך בארץ הסוכנים אינם מוגדר כשכירים ולא מקבלים זכויות סוציאליות, קבע בית הדין כי עובדה זו אינה רלוונטית.

הסוכנת תבעה שכר עבודה לפי שכר מינימום, ומסכום זה קוזזו העמלות שקיבלה. דרישתה לתשלום בשל אי הפרשה לפנסיה נדחתה, שכן היא עבדה רק חצי שנה. באשר לפיצויי פיטורים הגיע בית הדין למסקנה שגם הסוכנת רצתה בסיום ההתקשרות, ולכן אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

לגבי התחייבות הסוכנת לשלם 50% מהכנסותיה למשרד למשך 18 חודשים, בית המשפט צמצם את התקופה ל-6 חודשים, והחיל את הדרישה רק לנכסים שלמשרד הייתה זיקה ישירה אליהם.

כותב המאמר הוא מומחה במקרקעין ובדיני תיווך מקרקעין, מחבר הספר דיני תיווך במקרקעין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר