הנצחה בצל הנגיף: מחקר חדש של האוניברסיטה העברית, שהתפרסם לקראת יום השואה הבינלאומי, בדק כיצד התמודדו מרכזי ההנצחה, המוזיאונים ואתרי הזיכרון עם מגיפת הקורונה. במסגרת המחקר, שבחן 32 מוזיאונים ואתרים ברחבי העולם, מתברר כי המעבר להנצחה דיגיטלית תרם להעצמת החשיפה לנושא - ויצר אפשרויות חדשות להנחיל את מורשת השואה.
תום דיבון מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה, שלקח חלק במחקר יחד עם ד"ר טוביאס אברכט-הרטמן, מסביר כי "בגלל הקורונה נוצרה בעיה של ממש: אסור היה להכניס מבקרים, אך עדיין היה צורך להמשיך את העברת המסר לדורות הבאים. כאן גילינו שללא יוצא מן הכלל, בכל המקומות שבחנו נעשו מעבר לרשת והתמודדות עם סוגיות הנצחה. הקושי דווקא עודד יצירתיות וחשף לתחום קהלי ענק, שלפני כן כלל לא היו מגיעים למקומות הללו".
סיורי "לייב" באינסטגרם
המחקר, שפורסם בכתב העת "Media, Culture & Society"הראה כיצד הגורמים שנחקרו פנו אל הרשת ויצרו נישות זיכרון חדשות, כמו סיורי "לייב" באינסטגרם במחנות ההשמדה, קמפיינים מבוססי תגיות בפייסבוק ובטוויטר, סרטונים ויראליים ושיחות זום עם ניצולים מרחבי העולם. הפעילות הדיגיטלית, בדגש על השתתפות הקהל בהנצחה, יצרה מגוון פורמטים שעודדו אותו לקחת חלק בתהליך הזיכרון.
אנדרטאות פתחו פרופילים באינסטגרם ובטיקטוק ויצרו "אתגרים דיגיטליים" עבור הגולשים. ניסיונות ההנצחה האלו בפלטפורמות החדשות, כמו טיקטוק, ביטאו את רצונם של המוזיאונים והאנדרטאות להגיע אל הדור הרביעי והחמישי לשואה - ולחבר אותם לזיכרונות.
בה בעת, אנשי יד ושם יזמו קמפיין להקראת שמות באופן וירטואלי, שבו הזמינו את משתמשי המדיה החברתית להקליט את עצמם קוראים את שמות הקורבנות באמצעות הטלפונים הניידים - ולהעלות את הסרטונים לפייסבוק או לאינסטגרם עם תגיות ספציפיות. באופן דומה, אנשי אנדרטת מחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה ביקשו מהציבור להעלות תמונות וציורים המנציחים את שחרור המחנה עם התגית .#Liberation1945 מעבר לכך, באתרי מחנות ריכוז לשעבר השתמשו בתגיות כדי לקדם פרסומים הקשורים לפעילות הנצחה דיגיטלית ולאירועים מיוחדים.
"האתרים הפיזיים נותרו חשובים לצורך הנצחת השואה", מסכם ד"ר אברכט-הרטמן, "לכן נראה שאנו מתקדמים לעבר תרבות הנצחה עתידית משולבת - פיזית ודיגיטלית. כחלק מהמחקר יצרנו מאגר של פרויקטים דיגיטליים הקשורים לשואה, הזמינים באופן מקוון, ונוצר אוסף של דוגמאות מרחבי העולם".
