ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש מבית המשפט לדחות את שלב העדויות במשפטו עד להכללת התאגידים 'בזק', 'וואלה' ו'ידיעות אחרונות' בכתב האישום – כך עולה ממסמכים שהגישו היום (ב') סנגורי ראש הממשלה לבית המשפט ומתפרסמים כאן לראשונה. המשמעות: דחיית המשפט ככל הנראה לאחר הבחירות, שייערכו ב-23 במארס.
לטענת סנגורי ראש הממשלה, "זימונם של התאגידים לשימוע בתוך חודשים ספורים, ומתן החלטה בעניינם בסמוך לאחר מכן, הוא אפשרי ומתבקש, וממילא אין צורך לעכב את שמיעת המשפט לזמן רב". פרקליטי נתניהו מוסיפים כי ניהול שני משפטים נפרדים - נגד נתניהו, מוזס, אלוביץ' בהליך אחד ונגד התאגידים בהליך נפרד – "עלול להוביל לאוסף של 'תאונות משפטיות'. עדות כפולה של עדים באותן סוגיות ממש מועדת לפורענות ועשויה בסופו של יום להוביל לקביעות סותרות. ניהול שני משפטים מקבילים עשוי להוביל להחלטות סותרות גם בסוגיות משפטיות".
סנגוריו של ראש הממשלה מבקשים שאם מנדלבליט בסופו של דבר יחליט שלא להגיש כתב אישום נגד התאגידים, בית המשפט יהיה זה שיצרף את וואלה, בזק וידיעות לכתב האישום. "אילו התאגידים לא יועמדו בסופו של יום לדין, יהא כתב האישום פגום בשל היותו נגוע באכיפה בררנית קשה", נכתב בבקשה. "מנגד, אם יוחלט על העמדת התאגידים לדין, כתב האישום פגום בכך שאינו כולל את התאגידים שהם חלק אינטגרלי, ישיר, מרכזי והכרחי ביחס למסכת העובדתית הנטענת בכתב האישום".
כזכור, היועמ"ש הודיע לפני כחודש כי הוא שוקל להגיש כתב אישום נגד התאגידים המעורבים בתיקי נתניהו – בזק, וואלה, חברות מקבוצת יורוקום וידיעות אחרונות בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות דיווח והצעת שוחד - מכוח פעולותיהם של בעלי השליטה שאול אלוביץ' ומו"ל ידיעות ארנון מוזס. ההחלטה של מנדלבליט התקבלה בתום כשנתיים של השתהות בקבלת הכרעה בנושא.
מייל של עוזר פרקליט המדינה לשעבר יביא לביטול כתב האישום?
בתוך כך, פרקליטי נתניהו הגישו בקשה נוספת לבית המשפט, המהווה המשך לבקשה המקורית לביטול כתב האישום - בטענה כי החקירות נגד נתניהו החלו ללא אישור היועמ"ש, בניגוד לחוק יסוד. בבקשה החדשה טוענים נתנינו כי פעולות החקירה הראשוניות בתיק 1000 – בדמות גביית עדות מהעיתונאי בן כספית ומראש לשכת נתניהו לשעבר גיל שפר – לא רק שנעשו ללא אישור היועמ"ש, אלא גם ללא ידיעתו.
פרקליטי נתניהו מציגים הודעת דואר אלקטרוני ששלח עו"ד אסף שרביט, עוזרו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, ושלטענתם מהווה "הוכחה ניצחת" לכך שמנדלבליט כלל לא אישר לחקור את החשדות המופיעים בכתב האישום נגד ראש הממשלה בתיק 1000 – אלא "אך ורק חשדות שעוסקים בדירתו של ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ'".
מדובר במייל מיום ה-18 בספטמבר 2016 – כשלושה חודשים לפני שהיועמ"ש טוען כי אישר רשמית לראשונה את החקירה נגד ראש הממשלה בתיק 1000. הפרקליטות העבירה לסנגורים את המייל כשחלקים גדולים ממנו מושחרים, ועל כן התוכן שנחשף בו חלקי ביותר, ולא ניתן להבין לחלוטין את ההקשר בו נכתבו הדברים. במשפט הרציף היחיד שגלוי לעין נכתב: "כמו כן, ביקש היועץ, בהמשך לאישור שעבר ניתן, כי תבוצע בדיקת סטטוס של ג'.פ (ג'יימס פאקר, ג"צ) במלון".
עוד באותו יום הוצא צו חיפוש למלון, כולל תשאולים של בכירי ועובדי המלון כמו גם תפיסת מצלמות אבטחה. "ואולם", כותבים סנגורי ראש הממשלה, "פעולות אלה כלל לא עוסקות בחשדות שהפכו בסופו של יום לאישום השלישי – 'תיק 1000'. פעולות אלה לא עוסקות בטענה כי ראש הממשלה ורעייתו קיבלו מתנות ממילצ'ן ומפאקר, וממילא הם לא כוללים אישור או הסכמה לבצע פעולות חקירה כלשהן ביחס לטענות מסוג זה".
במקביל, הסנגורים של ראש הממשלה מספקים הצצה לפרוטוקולים שמסרה הפרקליטות לידיהם – על פי דרישת בית המשפט. בדומה למייל של שרביט, גם הפרוטוקולים מושחרים בחלקם הגדול. מהחלקים הגלויים (המעטים) הנוגעים לתיק 1000 עולה כי הפעולה היחידה שאושרה ע"י מנדלבליט נוגעת לחקירתו של רועי רוזן – נהגו של יאיר נתניהו באותה עת. אישור זה ניתן ב-1 בספטבמר 2016 – לאחר גביית העדויות מכספית ושפר.
סנגורי ראש הממשלה מונים 17 פעולות חקירה שונות הנוגעות לאישומים שבתיק 1000 (לרבות חקירות של מילצ'ן ועוזרתו הדס קליין) – אך טוענים כי לגבי אף אחת מהן אין אישור של מנדלבליט. לכל המוקדם, המסמך הראשון שעוסק בחקירת החשד לקבלת שמפניות וסיגרים מפאקר ומילצ'ן הוא מסמך מיום ה-15 בדצמבר 2016 - זאת, כאמור, לאחר שבוצעו כבר פעולות חקירה רבות: "התוצאה היא כי חקירת החשדות נגד ראש הממשלה ב'תיק 1000' נעשתה מבלי שהתקבלו אישורו והסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה", מסבירים סנגורי נתניהו. "שורה ארוכה של פעולות חקירה – שכללו גביית הודעות, הוצאת צווים, קיום פגישות וכיוצא באלה, שהפכו לתיק 1000 - בוצעו בניגוד להוראות חוק יסוד: הממשלה".
בבקשה נחשף גם מה שנראה כמסמך שנתן את אות הפתיחה לתיק 4000: מכתב של פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, ליועמ"ש מנדלבליט לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת בזמנו שלמה פילבר בנוגע למניעיו להיטיב עם בזק. המכתב של ניצן מתבסס על חוות דעת בנושא של פרקליטות מיסוי וכלכלה (בראשות עו"ד ליאת בן-ארי).
במסמך מה-25 בספטמבר 2017, ניצן כותב למנדלבליט כי מחקירת בזק עלו "ממצאים ראייתיים" לפיהם עלו "בקשות מגורמים הנחשבים מקורבים לרה"מ, המועברות לשאול אלוביץ' ולמנכ"ל וואלה, לקבלת סיקור אוהד לרוה"מ ואשתו". כידוע, המונח "סיקור אוהד" התפוגג מכתב האישום, לאחר שהתברר כי סיקור שכזה לא היה – והוא התחלף במונח "היענות חריגה".
סנגורי ראש הממשלה מציינים כי "במקביל לחקירתו של פילבר – ותוך הפרה בוטה של 'אישור היועץ', שהוגבל כזכור לחקירת פילבר עצמו – נחקרו באותה שעה ממש גם מר אלי קמיר ומר אור אלוביץ' על היחסים בין אלוביץ' לראש הממשלה". עוד צוין כי "בחדר חקירות סמוך נחקר גם שאול אלוביץ' על מרבית הנושאים הנזכרים בכתב האישום שהוגש בעניין 'פרשת 4000'". (ההדגשות במקור)
פרקליטי נתניהו מציגים סתירה נוספת: בעוד שעל פי המזכר של היועמ"ש, הוא אישר ב-17 בינואר 2018 "להרחיב את החקירה נגד שאול ואיריס אלוביץ' בחשד לשוחד ועבירות שיבוש" – בפועל כבר שלושה חודשים קודם לכן, ב-23 באוקטובר 2017, אלוביץ' כבר נחקר, בלא שהוזהר בקשר לחשד לשוחד, על אותן טענות המבססות את כתב האישום. "משעה שהופרו הוראות חוק יסוד: הממשלה", מסכמים סנגורי ראש הממשלה. "קמה עילה מבוררת לביטול האישום. משעה שמדובר בפגם היורד לשורש העניין יש לקבוע, כי דינו של כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה – בטלות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
