החיסונים של חברת פייזר נגד נגיף הקורונה כבר בארץ. מיום ראשון הקרוב 20 בדצמבר יחל מבצע החיסונים הארצי. זה הזמן לברר מי יתחסנו ראשונים, מהו התעדוף שנקבע ומתי כל אחד מכם יוכל להתחסן. המדריך המלא:
סדר המתחסנים
רה"מ בנימין נתניהו יתחסן מול מצלמות בשידור חי במוצאי שבת, ככל הנראה בבית החולים שיבא בתל השומר, כדי להראות את האמון שלו בבטיחות של החיסון, ולמעשה הוא יהיה הראשון במדינה שיעשה זאת.
למחרת יקבל נשיא המדינה ראובן ריבלין את החיסון מול המצלמות מאותה סיבה.
מתחסני הקו הראשון: 2,100,000 איש
אנשי סגל רפואי
כ-250 אלף רופאים ורופאות בבתי החולים ובקהילה, אחים ואחיות וסטודנטים לסיעוד ולרפואה בסבבים קליניים, אנשי מד"א וארגוני ההצלה. אנשי הרפואה הם המנוע מאחורי מבצע ההתחסנות. בראש ובראשונה מדובר באחים ובאחיות, שאמורים לחסן את כלל האוכלוסייה, וכן ברופאים - שכבר כמעט שנה מתמודדים עם הקורונה וחשופים יותר מכולם להדבקה. על כן חיסונם הוגדר קריטי. כרבע מיליון אנשי סגל רפואי יקבלו את החיסון ראשונים בבתי החולים ובמרפאות בקהילה, וכמותם הצוותים הרפואיים של ארגוני ההצלה.
בתי אבות וחוסים במוסדות
כ-350 אלף איש. דיירי בתי האבות והחוסים במוסדות שונים בארץ הם קבוצת הסיכון הגדולה מכל. יחד איתם תינתן עדיפות למטפלים, שנכנסים בכל יום למוסדות וחוזרים לקהילה.
אזרחים ותיקים מעל גיל 60
כ-1.5 מיליון איש. במשרד הבריאות אומרים כי גורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה ולתמותה מנגיף הקורונה הוא הגיל. מסיבה זו הכוונה היא לקבוע רף גיל שמעליו ירצו לחסן בקדימות. כרגע מסתמן שמי שיחוסנו קודם יהיו בני 60 שנה ויותר. קבוצה זו כוללת, כאמור, כמיליון וחצי איש.
מתחסני הקו השני: לפחות 1,470,000 איש
בשלב ב', שאמור להתחיל ב-27 בדצמבר וייתכן שאף קודם לכן, יורחב מעגל החיסונים לכלל האוכלוסייה. בסופו של התהליך ייפתח החיסון לכלל האוכלוסייה על פי תזמון קופות החולים.
חולים כרוניים בני פחות מ-60
כמיליון איש. יש כמה מחלות שגורמות לאשפוז, לתחלואה קשה ואף למוות. לכן אנשים עם מחלות רקע כגון סוכרת, מחלת ריאה כרונית, מחלת לב כרונית, מחלת כליה כרונית, מחלת כבד כרונית ודיכוי חיסוני נמצאים גם הם בסיכון מוגבר ויקבלו עדיפות. בתוך קבוצת החולים עם דיכוי חיסוני ייכללו כל המשפחה ובני הבית שלהם.
צילום: ערוץ הכנסת
סגל הוראה ועו"סים
מדובר בכ-200 אלף גננות, מורים, מורות ועוד. המטרה העיקרית של שר החינוך היא להשאיר את בתי הספר פתוחים כדי להשאיר את המשק בפעילות. בארגון המורים כבר פרסמו את עמדתם, שלפיה אי אפשר לחייב מורים להתחסן, אך ציינו כי ימליצו על התחסנות. גם העובדים הסוציאליים, המונים כ-20 אלף איש, יהיו בקו ההתחסנות השני.
צה"ל וגופי ביטחון
צה"ל וגופי ביטחון אחרים שבאחריות המשרד לביטחון הפנים - כ-250 אלף איש. הגופים שצפויים להתחסן בעדיפות השנייה הם אלו שבאחריות המשרד. כך, למשל, השוטרים (32 אלף) שנאלצים לעבוד בהתקהלויות. גם אנשי שירות בתי הסוהר (כ-9,000 אנשי סגל ו-14,000 אסירים) וגם הכבאות וההצלה (כ-3,500 לוחמי אש ותומכים).
אשר לצה"ל: עם תחילת מבצע החיסונים הארצי, בצבא מתקיימת בחינה באיזה סדר לחסן את המשרתים. כעת מסתמן שכמו בכל המדינה, גם בצבא אוכלוסיות בסיכון וסגלי רפואה יקבלו קדימות. אך האם, למשל, הלוחמים החיוניים אך הצעירים והבריאים קודמים לאנשי קבע המתקרבים לגיל 40 ו-50? אף שיש בצבא מי שמעוניין בכך, ככל הנראה לא יהיה אפשר לחייב את כל המשרתים להתחסן, אך בצבא נערכים למבצע הסברה נרחב כדי לשכנע את המשרתים לעשות כן.
לשם הדוגמה האישית, הראשון שיחוסן בצבא יהיה הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי.
פאנל חיסונים באולפן "ישראל היום": אתם שאלתם - המומחים ענו
מי לא יתחסן כרגע?
3,550,000 איש לא יחוסנו בשלב זה:
ילדים מתחת לגיל 16
מדובר בכ-2,697,700 ילדים ובני נוער. הניסויים שנערכו בחיסונים לא נבדקו על קבוצות אלה, וכדי לא לקחת סיכון מיותר, החליטו במשרד הבריאות כי הן יוחרגו בשלב הראשון. המשמעות: כמעט 2.7 מיליון מתושבי המדינה לא יחוסנו נגד הקורונה.
מחלימים מקורונה
כ-330 אלף איש. בגופם של מי שהבריאו מהנגיף יש נוגדנים, ועל כן הוחלט שלא לחסן אותם. במסגרת זו, בבתי החולים לא יחסנו אנשי צוות רפואי שעברו בדיקות סרולוגיות והתגלה כי חלו והחלימו.
אנשים עם תגובות אלרגיות קשות
כ-250 אלף איש. מדובר באנשים שיש להם רגישות לתרופות או למזון, או כאלה שחוו בעבר התקף אלרגי קשה ונושאים איתם מזרק אדרנלין.
במשרד הבריאות אין נתון מדויק על מספרם, וההערכות בתחום מגיעות מעמותות שפועלות למען אנשים עם אלרגיות.
יש לציין שבעלי אלרגיות למזון, לאלרגנים נשאפים או לחומרים כגון לטקס יוכלו לקבל את החיסון, כמו גם אנשים עם תגובות אלרגיות קלות בלבד, עם אסטמה או עם מחלות אחרות דוגמת אורטיקריה.
נשים בהיריון ומיניקות
בשנת 2019 נולדו 182,016 תינוקות. על פי הערכות, יש כ-135 אלף נשים בהיריון בכל רגע נתון. במשרד הבריאות ציינו כי "הבטיחות והזהירות קודמות לכל", ועל כן הוחלט לא לחסן נשים הרות. גם נשים מיניקות לא יחוסנו, וכמוהן נשים המתכננות להרות עד חודש לאחר קבלת מנת החיסון השנייה. בסך הכל, מדובר בכ-270 אלף נשים.
כיצד פועל החיסון בגוף?
חיסונים על בסיס חומצה גרעינית (mRNA) הם שיטה להקנות הגנה נגד מחלות זיהומיות. חיסונים מוכרים גורמים לתגובה חיסונית על ידי הכנסת מחולל מומת או מוחלש לגוף. חיסונים על בסיס חומצת גרעין מלמדים את תאי הגוף לייצר חלבון – או חלק מחלבון – הגורם לתגובה חיסונית בגוף. במהלך תגובה זו מיוצרים נוגדנים, המגנים עלינו אם נחשפים לנגיף.
כעבור זמן קצר (שעות לימים) המולקולה מתפרקת בגוף. כך הגוף לומד להתמודד עם החלבון ללא סכנה. אם אדם ייחשף לנגיף, המערכת החיסונית תדע לזהות אותו בקלות. בכל מקרה לא ניתן לחלות בקורונה אחרי קבלת החיסון, משום שהתרכיב אינו מכיל את הווירוס או חלק ממנו.
החיסון גם לא יכול להשפיע על הגנטיקה שלנו, כיוון ש-mRNA נעלם תוך מספר שעות. החיסון אינו יכול להשפיע על ה-DNA, כי ה-mRNA אינו יכול להיכנס לגרעין התא, המקום שבו נשמר החומר הגנטי שלנו.
כמה חיסונים יש בארץ?
אוכלוסיית ישראל מונה 9,246,000 איש. מספר מנות החיסון שנדרשות לאוכלוסייה: 18.5 מיליון (בהנחה שכל החיסונים יהיו בשתי מנות, וכל האוכלוסייה תחוסן).
בישראל יש כבר יותר מ-400 אלף חיסונים. ההערכה היא שעד סוף דצמבר יהיו 3.8 מיליון מנות, שיאפשרו ל-1.9 ישראלים להתחסן. עד סוף מרץ צפויות להגיע 8 מיליון מנות.
כל מנות החיסון שבהן נעשה שימוש בשלב זה הן מתוצרת פייזר. ברגע שיאושר גם החיסון של מודרנה יגיעו גם חיסונים של החברה הזו לישראל, וכך יהיה גם עם אסטרהזניקה.
במשרד הבריאות מעריכים שעד חודש אפריל ישראל תגיע למצב שבו מצב העמידות של האוכלוסייה מפני הנגיף תהיה גבוהה, מה שמכונה חסינות עדר.
איך יתנהל מבצע החיסונים בקופות החולים?
על פי דיווחי מנהלי קופות החולים, בימים אלו נשלמת ההיערכות הכוללת לקראת מבצע החיסונים הגדול במדינה. להלן הפריסה המתוכננת:
במכבי יהיו 300 עמדות חיסון ב-70 מתחמים בכל הארץ. יעד החיסונים היומי עומד על 25 אלף בני אדם ביום. בנוסף לכך, לאזורים מרוחקים יגיע קרוון ייעודי עם חיסונים.
כללית תפעיל כ-400 נקודות חיסון ברחבי הארץ, שיוכלו לחסן עד כ-40 אלף בני אדם כל יום.
בלאומית יפרסו 60 נקודות חיסון בכל רחבי הארץ. ארבע ניידות ייעודיות יסתובבו ברחבי ישראל.
למאוחדת יהיו 70 מרפאות וארבע ניידות.
מעבר לקופות החולים ישתתפו במבצע גם פרמדיקים של מד"א ואיחוד הצלה, שיסייעו בתהליך. נקודות יפעלו גם בבתי חולים ובמרפאות, ובהן אחים ואחיות יחסנו.
תופעות הלוואי
כמו לכל תרופה, יש לחיסונים תופעות לוואי אולם על פי המדווח, תופעות הלוואי של החיסון עד כה היו כאבים ונפיחות באזור ההזרקה, עייפות, כאבי ראש ושרירים, צמרמורות וכאבי מפרקים. לפעמים מופיעים חום, הקאות, שלשולים ונפיחות בבלוטות הלימפה, ובמקרים נדירים נצפתה תגובה אלרגית. פחות מחצי אחוז ממשתתפי הניסוי סבלו מתופעות חמורות יותר, אבל אף אחת מהן לא מסכנת חיים.
השתתפו בהכנת הידיעה: לילך שובל ואריאל כהנא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו