יצירתיות וארגון מחדש, לצד שימור הקשב עם ישראל, תורמים ליהנות מפירות הקהילתיות – זה מה שבכירי הקהילה היהודית בברזיל מתארים כהלך הרוח השולט בצל המגפה.
"היה עלינו להמציא מחדש את השירותים והמוסדות שלנו גם לצורך גיוס כספים", מספר פרננדו לוטנברג, נשיא הקונפדרציה היהודית של ברזיל (CONIB), הכוללת 14 פדרציות שבהן כ-120 אלף יהודים. יותר ממאה מהם נפטרו מהמגפה, שגבתה עד כה את חייהם של יותר מ-169 אלף בני אדם במדינה. "גורם בכיר בישראל אמר לי לאחרונה 'לא היינו יכולים להיפגש וירטואלית לפני הקורונה, כך שהשלכות של הנגיף הן לא פחות מהיסטוריות - סביר להניח שמעתה והלאה נקיים שיחות אלה כל שנה. זה לא ישתנה'".
עוד בפרויקט "יהדות בצל קורונה"
- ג'יב אל אוויה: בעולם לומדים עברית מפאודה
- הגלובליזציה פשטה את הרגל: כך מתמודדות הקהילות היהודיות בעידן הקורונה
לוטנברג, בהשכלתו ד"ר למשפט ציבורי בינלאומי, מתאר את השלכות המגיפה על הקהילתיות בברזיל כ"דרמטית ביותר". לדבריו, "אם בימים רגילים לא תמיד היינו כה מחוברים לקהילה, כעת זה השתנה. רבים פונים ואומרים: 'היי אני כאן, אני זמין. האם אתה זקוק למשהו ?' יש לזה חשיבות רבה. אני לא נחשב לנאיבי", הוסיף, "אולי, אם יהיה חיסון בקרוב, בשנה הבאה נתאסף בבתי כנסת ונקיים ועידות כרגיל, אבל נראה לי שלא נשכח את ההשלכות החיוביות ש'נכפו' עלינו במובן מסוים בתקופה זו".
.jpg)
בסאו פאולו, העיר הגדולה בברזיל, מתגוררים כ-50 אלף יהודים, בשתי שכונות עיקריות – באחת ישנה קהילה ספרדית גדולה ובשנייה - קהילה אשכנזיות הנחלקת לקהילות קטנות ("שטיבלאך").
לוטנברג מדגיש כי בית החולים "אלברט איינשטיין" שבסאו פאולו, שנוסד ע"י הקהילה היהודית, ממלא תפקיד חשוב בהדגשת תדמיתה של הקהילה היהודית במשבר. בבית החולים, הנחשב לטוב בברזיל ואחד הבולטים באמריקה הלטינית התקיימו עדכוני מצב שוטפים והנחיות לציבור בשיתופי פעולה עם בתי החולים המקומיים ביחס לנגיף "וביחוד בתקופה שבה קיים הרבה מידע חסר ולא מדויק על המגיפה - הן במהלך הסגירה, בניהול השוטף וכעת בפתיחה המחודשת".
הרב עזרא דיין, האחראי על מערכת הכשרות במדינה מתגורר בשכונת ז'רדינס שבסאו פאולו ומתפקד כבר יותר מחמישה חודשים באמצעות הזום. "האתגר הגדול שהיה עלי להתמודד איתו היה שהמערכת לא תקרוס וברוך השם היה נס. אנו מפקחים על מאות מפעלים. התחלנו לגבות את המידע למחשב והביקורים המקוונים הפכו לעובדה. לא יכולתי להעלות על דעתי שמה שממוקם בסאו פאולו יתפקד כל כך טוב בכל ברזיל שגודלה כיבשת".
דיין מתאר את רמת הקשב הגבוהה לישראל כאחד הגורמים שסייעו להתמודדות יעילה עם פרוץ המגפה. "רבים בקהילה חשים תחושת ציונות חזקה, יש להם חברים או משפחה בארץ, גרו או למדו בה לתקופה מסוימת. כך שעם תחילת המגיפה, בעוד הממשלה המקומית הגיבה באיטיות, הקהילה היהודית עקבה אחרי מה שסוקר בישראל ושמרה על בידוד חברתי. בין היתר החלו מוקדם בסגירת בתי הכנסת ובתי הספר החלו לעבוד מהבתים ולהתכונן פסיכולוגית".
"רמת העניין במה שמתרחש בישראל רק התעצמה ואנו מרגישים את הקרבה גם בסיוע באמצעות הסוכנות היהודית וגם בלב. צריך ליהנות מיתרונות הקהילתיות שלנו ולהעצימם, ודאי במשבר הממושך הזה שבו צפויות עליות וירידות".