מידע חדש: ההנחות של ליאת בן ארי

פרשת עבירות הבנייה של המשנה לפרקליט המדינה ליאת בן־ארי: עיריית ראש העין הגישה כתב אישום נגד שני אחים תושבי העיר בגין עבירות בנייה, המצויות לכאורה בדרגת חומרה דומה לזו של בן־ארי ובן זוגה, אביב שווקי. האחים נקנסו בסכום מצטבר של 100 אלף שקל.

עוד נודע ל"ישראל היום", כי בניגוד לגרסתה של בן־ארי, שלפיה בעיריית ראש העין מאשרים פיצולי דירות "כדבר שבשגרה" - מתברר כי לא אושרו בקשות פיצול לפני זו של בן־ארי ובעלה, במתחם שבו ממוקם הנכס שלהם. לידי "ישראל היום" הגיעו גם מסמכים המגלים עבירת בנייה שלא הופיעה בדו"חות קודמים בנכס של בן־ארי, ושעל פי מדיניות התביעה בראש העין, מצריכה הגשת כתב אישום.

הנכס של בן־ארי ובן זוגה בראש העין פוצל לשתי דירות להשכרה - אחת בקומת הקרקע והשנייה במרתף, בניגוד לחוק. דבר הפיצול התגלה על ידי פקח בפברואר האחרון, ולאחרונה פונה הדייר מהמרתף, שנאטם. כעת מבקשים השניים להכשיר את הפיצול. אישור ההיתר הוקפא בעקבות ערעור מטעם חבר מועצת עיריית ראש העין, חנוך עוז. לאחרונה נחקרה בן־ארי בעיריית ראש העין בנושא.

בן־ארי, בתגובתה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הודתה כי בנכס בראש העין אכן בוצעה עבירת בנייה - אך לדבריה, "אין מדובר בחריגות בנייה חמורות, אלא בשינויים המצויים ברף הנמוך, אם לא נמוך מאוד, של חריגות הבנייה". קודם לכן, בפברואר האחרון, הורתה המשנה ליועמ"ש בעיריית ראש העין, עו"ד אפרת הדר, שלא לבצע פעולות אכיפה בעבירה שביצעו בן־ארי ובן זוגה מאחר ש"זה בתחתית סדר העדיפויות באכיפה".

אמירות אלו סותרות מדיניות נוקשה מצד התביעה בראש העין בנוגע לפיצולי דירות: "התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום בגין 'פיצול' אופיינו בתוספות בנייה על הקיים, אשר אפשרו את חלוקת הנכס ליותר מיחידת דיור אחת", נכתב במסמך "מדיניות אכיפה בתכנון ובנייה" מ־2013, שעליו חתומות בין היתר יועמ"ש ראש העין וסגניתה. עוד נקבע כי "במקרים אלו, הוגש כתב אישום הן בגין הבנייה (ככל שלא התיישנה) והן בגין השימוש". מדובר בתיאור המשקף את מצבם של בן־ארי ובעלה, שפיצלו דירתם ליותר מיחידת דיור אחת ("הבנייה") והשכירו את שתי הדירות ("השימוש").

בראש העין לא מסתפקים בדיבורים: בשנה שעברה הובאה בפני בית משפט השלום בפ"ת תביעה עירונית נגד האחים י', תושבי ראש העין (אחד מהם הורשע בעבר בעבירות בנייה). על פי כתב האישום, בידי האחים ארבע יחידות דיור - שתיים מהן ללא היתר. לאחר שפורקו שתי יחידות דיור בגג, לטענת האחים, העירייה הטעתה אותם שכן בתחילה ניתן להם טופס 4, ורק בעקבות "שינוי בגישת הוועדה המקומית" בוטל האישור והם הואשמו בדיעבד בעבירת פיצול. השופט דחה את הטענה, על אף שהסכים כי ממכתבו של מהנדס העיר עולה כי הוועדה המקומית "חזרה בה לכאורה מעמדתה או הכירה בכך שלבניין ניתן טופס 4 בשגגה בהסתמך על דו"ח פיקוח שגוי". 

בראש העין הודו כי "קיימת היתכנות לקבלת אישור" לשלוש מתוך ארבע היחידות של האחים, אך באותה נשימה הדגישו כי "בקבלתו של האישור בעתיד לא יהיה כדי לשלול את ביצוען של העבירות". דהיינו, גם אם הפיצולים יוכשרו, העבירות עומדות בעינן. לאמירה זו עשויות להיות השלכות דרמטיות גם אם הפיצול של בן־ארי יוכשר.

בחלק החשוב ביותר בכתב האישום, מגדירה התביעה בראש העין את עבירת הפיצול של האחים כזו המצויה "ברף התחתון", מהנימוק הבא: "הדירות לא הושכרו לצדדים שלישיים אלא שימשו למגורי בני משפחה".

כלומר, עבירת פיצול בראש העין תקוטלג ב"רף התחתון" כאשר הפיצול נועד לשימוש בני משפחה, ולא לטובת השכרה לזרים. מדובר בהסבר שמסבך לכאורה את בן ארי ובן זוגה - שכן הנכס בבעלותם דווקא כן הושכר לזרים שאינם בני משפחה.

השופט בתיק של האחים י', נחום שטרנליכט, פסק להשית על האחים קנס של 50 אלף שקל כל אחד: "מדובר בעבירות שהפכו ל'מכת מדינה'", כתב שטרנליכט, "פגיעה במרקם התכנוני אינה פגיעה רק בשלטון החוק אלא גם פגיעה בזולת, באופן שאיכות חיי השכנים נפגעת עקב צפיפות והכבדה על תשתיות".

אפליה: לטובה, או לרעה?

דו"ח עדכני מ־22 בספטמבר מגלה כי בנכס של בן־ארי ובן זוגה קיימת עבירת בנייה שלא צוינה קודם לכן - מדרגות חיצוניות ללא היתר: "המדרגות שנוצקו בירידה לחצר האנגלית עקב שינוי המפלסים - עדיין קיימות במקום ללא היתר", נכתב בדו"ח. כאמור, המדרגות לא הוזכרו בדו"חות קודמים. התביעה בראש העין, מתברר, לא מקלה ראש בעבירה זו: "בניית גרם מדרגות חיצוני הינו, ככלל, עניין להגשת כתב אישום", נקבע במסמך מדיניות האכיפה של התביעה העירונית שעליו חתומות כזכור יועמ"ש העירייה וסגניתה.

עוד מתברר כי אכלוס הדייר במרתף עד לאחרונה נעשה בניגוד להוראות פיקוד העורף, שדרש באופן חריג "אישור פרטני" לכל שינוי דיירים בתכנון הפנימי של הדירה.

בהג"א חששו כי המרתף יוסב לדירת מגורים ובכך תישלל מהדייר בקומת הקרקע גישה חופשית ומהירה לממ"ד במקרה חירום.  נכון למועד כתיבת דו"ח הפיקוח, הגישה למרתף עדיין חסומה מהדירה בקומת הקרקע, בניגוד להיתר: "לא ניתן לפתוח את הדלת ואין גישה מתוך הבית לקומת המרתף, שכן זה חסום בספרייה ובציוד", נכתב. "לא היתה גישה ולא היה ניתן לבדוק".

נוסף על כך, בניגוד לטענתה של בן־ארי לאפליה נגדה בכך שבקשתה להיתר לא אושרה כבר בדיון הראשון, מתברר כי שליש מהבקשות שנידונו בישיבה שבה אושרה בקשתה - נדחו. חלק מאלו שקיבלו אישור יחד עם בן־ארי - סורבו בעבר, ובעלי נכסים אחרים גם נאלצו להמתין זמן רב יותר מבן־ארי עד שבקשתם תעלה לדיון ותאושר.

בן־ארי גם טענה בפני השופט רוזן כי בראש העין מאשרים "כדבר שבשגרה" פיצולי דירות - אך מדובר בגרסה שאינה מתיישבת עם המציאות לגבי מתחם B, שבו ממוקם הנכס של בן־ארי: "פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בבקשה כזו", צוטט אדריכל ועדת תכנון ובנייה, משה אלתרמן, בפרוטוקול ישיבת המועצה בספטמבר 2019. מאז הוחלט פעמיים לקיים "דיון עקרוני" בנושא, אך הוא לא התקיים, ולפני כחודשיים קודם במפתיע הליך אישור בקשות פיצולים של בן־ארי ותושבים אחרים במתחם.

חבר המועצה עוז מכנה התנהלות זו "מחטף", ותמה על "גרירת רגליים בהגשת כתב האישום נגד גברת בן־ארי".

מעיריית ראש העין נמסר: "אנו פועלים בהתאם להוראות הדין ומדיניות האכיפה שנקבעה. מדיניות האכיפה היא עניינית, כל מקרה נבחן לגופו ומטופל בהתאם לנסיבותיו. הדוגמה המובאת בכתבה אינה דומה למקרה הנדון.  כפי שגם הובהר בעבר,  התיק בעניין ליאת בן ארי טופל ומטופל ככל תיק אחר בעל איפיון דומה".

מליאת בן־ארי נמסר, באמצעות דוברות פרקליטות מיסוי וכלכלה: "הנושא אינו מטופל במשרדנו, אלא במוסדות הרלוונטיים ברשות המקומית על פי סמכויותיהם. אין בדעתנו לשתף פעולה עם מסע הרדיפה וההשמצה כלפי התובעת בתיקי רה"מ ובני משפחתה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו