הבעיות שהביאו למחאות טרם נפתרו

למרות החזות הדמוקרטית לכאורה, ברוב המשטרים הערביים מונהג שלטון יחיד מושחת - והפערים החברתיים רק גדלים

מפגינים בכיכר תחריר בקהיר ב־2011 // צילום: GettyImages // מפגינים בכיכר תחריר בקהיר ב־2011

דצמבר 2010, מוחמד בועזיזי, מוכר פירות וירקות תוניסאי, מבצע אקט מחאתי מזעזע בתגובה לכך ששוטרים החרימו את הסחורה שמכר ולנוכח התעלמות הרשויות בתוניסיה מהפגיעה בפרנסתו ובמשפחתו. הוא שופך על גופו נוזל דליק ומצית את עצמו למוות. 

איש לא שיער כי אותו אקט מחאתי של בעל דוכן ירקות תוניסאי שהסתיים באופן כה טרגי, יהיה נקודת הפתיחה בשורה של אירועים דרמטיים בקנה מידה היסטורי שפקדו את מרבית מדינות ערב והביאו לגל מחאות נרחב. גל ששטף את המזרח התיכון כולו וגרם לנפילתם של משטרים ולהדחתם של שליטים ערבים, ששלטו במדינותיהם במשך עשרות שנים ביד חזקה, בזרוע נטויה ובאמצעות תקשורת מקומית מגויסת ומוטה. 

אותו גל מחאות שפרץ בשלהי 2010 והוציא עשרות מיליוני אזרחים ערבים להפגין ולמחות בכיכרות הערים המרכזיות נגד המשטרים המסואבים והשליטים המושחתים, גלש אל חודשי האביב המזרח־תיכוני וזכה לכינוי הרומנטי "האביב הערבי". העולם כולו צפה ועקב בעניין רב אחר מאות אלפי האזרחים המצרים שגדשו את כיכר תחריר בקהיר וקראו: "די לשחיתות ולסיאוב, העם דורש דמוקרטיה, חופש, שוויון וצדק". 

אלא שלאחר זמן קצר התברר כי האביב הערבי הוא למעשה חורף אסלאמי חשוך וקודר. הטלטלות שזעזעו את מדינות ערב, הכאוס שפשה בערים והוואקום השלטוני שנוצר לאחר הדחתם של רודנים ששלטו במשך עשרות שנים באופן אבסולוטי - הביאו לכך שבחלק ממדינות ערב תפסו את השלטון דווקא כוחות אסלאמיים קיצוניים ורדיקליים.

במצרים נציג האחים המוסלמים מוחמד מורסי (שבינתיים מת בכלא, לאחר שהודח ונעצר בגין האשמות בבגידה ובשחיתות), אף נבחר לנשיא וקיבל גיבוי מנשיא ארה"ב דאז ברק אובאמה וממשלו. בסוריה פרצה מלחמת האזרחים שמתחוללת עד היום וגבתה מאות אלפי הרוגים, ומיליונים שהפכו לפליטים. היא גם הביאה לעלייתו של ארגון הטרור הרצחני דאעש, שכונן בשטחים שבין דרום עיראק למזרח סוריה את המדינה האסלאמית, שבה הונהג משטר הלכה אסלאמי מחמיר על פי חוקי האסלאם מימי הביניים.

הארגון איים על שלום העולם כולו בפעולות טרור וחטיפה מחרידות, גם נגד מדינות ערביות ואזרחים מוסלמים, תוך נקיטת שיטות הוצאה להורג מבעיתות שכללו עריפות ראשים, שריפתם של שבויים וחטופים בעודם חיים, ביזה והרס שיטתי של אתרים היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים שנשתמרו במשך אלפי שנים והיו תיעוד נדיר של התפתחות האנושות.

הצורך בשינויים אזוריים 

גם במדינות ערביות שעליהן פסחו אירועי האביב הערבי והשלכות החורף האסלאמי שבא בעקבותיו, התחוללו שינויים מרחיקי לכת. לבנון, לדוגמה, שקועה עד צווארה בחובות והגיעה לחדלות פירעון, המערכת הפוליטית במדינה משותקת ואת המדינה מנהלים הלכה למעשה משטר האייתוללות בטהרן ובעלי בריתם ארגון חיזבאללה והעומד בראשו נסראללה. 

השבת מוחמד מורסי לנשיאות מצרים, 2012 // צילום: אי.אף.פי
השבת מוחמד מורסי לנשיאות מצרים, 2012 // צילום: אי.אף.פי

מנגד, הדגישו אירועי האביב הערבי את הצורך בשינויים אזוריים מרחיקי לכת, כגון כריתת בריתות אזוריות, שלפני עשור נראו בלתי מציאותיים. החשש מפני תוכנית הגרעין האיראנית וזרועות התמנון מטהרן, השואפות להרחיב את אחיזת הסהר השיעי במזרח התיכון, המלחמה של מדינות ערב המתונות בארגוני הטרור האסלאמיים הרדיקליים והרצון ביציבות אזורית, הביאו לחיזוק הקשרים הביטחוניים בין מצרים, ירדן וישראל.

כמו כן, קודמו הסכמי הנורמליזציה והשלום שנחתמו בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין וסודאן - בעידודה של סעודיה, שם ביקר לאחרונה ראש הממשלה נתניהו שנפגש עם יורש העצר בן סלמאן, דבר שלפני עשור כלל לא היה מתקבל על הדעת.

עם זאת, האירועים הדרמטיים שהתחוללו במזרח התיכון אמנם חוללו שינויים ניכרים במציאות המדינית והגיאופוליטית באזור, אולם לא הביאו לפתרונם של בעיות היסוד שגרמו לגל המחאה ששטף את מרבית ארצות ערב.

במצרים, לדוגמה, לאחר אפיזודה דמוקרטית קצרה שהעלתה לשלטון את האחים המוסלמים לאחר 30 שנות שלטונו של הנשיא המודח מובארק, בוצעה הפיכה נוספת על ידי מי שכיהן כשר ההגנה עבד אל־פתאח א־סיסי, שביצע רפורמות חוקתיות נרחבות שבאמצעותן הבטיח לעצמו את כס הנשיאות עד 2030.

על אף הניסיון ליצור מראית עין של דמוקרטיה, ברוב המשטרים הערביים מונהג שלטון יחיד מסואב ומושחת. השליטה במוקדי הכוח נשמרת באמצעות מינויי מקורבים לעמדות מפתח - ומעמד ביניים כמעט לא קיים. הפערים העצומים והניכרים בין עשירים לעניים מציגים תמונת מראה של חברות מקוטבות ושסועות, אשר חלקן הידרדרו למלחמת אזרחים ואחרות נמצאות על סף מלחמת אזרחים.

בכיר ערבי: "נכשלנו"

דיפלומט ערבי בכיר שחווה את התהפוכות שעברה ארצו, והצליח לצלוח אותן ולשמור על תפקידו הדיפלומטי הבכיר, חרף השינויים השלטוניים, אמר ל"ישראל היום": "לאורך זמן, בשורה התחתונה, כשלנו במשימה. לא השכלנו למצוא פתרונות מתאימים לבעיות השורש ולמצוקות של האזרחים. שליטים הודחו ואחרים באו - אולם הקפידו לשמור על הסדר הישן תוך מינימום שינויים כדי למזער נזקים.

למרבה הצער, מדינות כמו סוריה, לוב ותימן היו בטוחות ויציבות יותר לפני עשור. כרגע סופו של החורף האסלאמי אינו נראה באופק - ושליטי מדינות ערב יודעים זאת היטב. כל שנותר כעת הוא להיות אופטימיים, כי תמיד אחרי החורף מגיע האביב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר