התקשורת הזרה, אשר דיווחה בסוף השבוע בהרחבה על המתקפה הישראלית נגד שורה של יעדים ברחבי הבירה הסורית, תלתה פעולה זו בנחישותה של ירושלים למנוע העברה של נשק שובר שוויון מסוריה לידי חיזבאללה.
אבל האמת היא כי לא בנשק שובר שוויון עסקינן, אלא בשבירה של משוואה או של כללי משחק שהתקיימו לאורך שני העשורים האחרונים בין ישראל לבין חיזבאללה וסוריה, ושבמסגרתם נהנו שני האחרונים מחסינות שאיפשרה להם להעביר מסוריה לשטח לבנון היקפים עצומים של נשק מתקדם. כל זאת תחת עיניה הפקוחות של ישראל, שנרתעה מלפעול מחשש לתגובה סורית קשה וכואבת.
מה שהשתנה בימים האחרונים אינו בהכרח איכות הנשק שהיה ארגון חיזבאללה אמור לקבל לידיו, אלא דווקא חלון ההזדמנויות שפתח האביב הערבי - ובהקשר הסורי, המהפכה הסורית - בפני ישראל.
רבות דובר ונכתב אצלנו על ההרעה שהתרחשה במצבה האסטרטגי של ישראל בעקבות האביב הערבי, אשר מוטט משטרים ידידותיים לישראל וגרם לחוסר יציבות ולכאוס לאורך גבולותיה. בחסות חוסר יציבות וכאוס אלו משגשגים, כידוע, ארגוני טרור, חלקם פועלים בהשראת ארגון אל־קאעידה. וכך, את השקט ששרר, למשל, לאורך הגבול ברמת הגולן מאז סיומה של מלחמת יום הכיפורים, החליפה מציאות כאוטית שבה זולגים חילופי האש בין המורדים לבין הצבא הסורי שוב ושוב לשטח ישראל.
אבל אותו אביב ערבי הוא גם ששיקע את הצבא הסורי בביצת מלחמת האזרחים העקובה מדם, המתנהלת בסוריה זה כשנתיים, ובכך העניק לישראל חופש פעולה שכמותו לא ידעה שנים רבות. אחרי ככלות הכל, הצבא הסורי נחלש והולך, מאבד מיכולותיו, ובכל מקרה מרוכז כל כולו במאבק ההישרדות של משטרו של בשאר אל־אסד נגד המורדים במדינה, ומכאן שיכולת התגובה שלו למול ישראל מוגבלת עד מאוד.
* * *
ואכן, בשאר זקוק כיום לכל חייל, לכל טנק ולכל טיל שיש ברשותו כדי לשרוד במאבק לחיים ולמוות שהוא מנהל עם המורדים שקמו עליו. ישראל מצידה מאותתת לו בפעולות המיוחסות לה כי כל עוד נלחם בשאר בבני עמו, ואפילו עושה שימוש בנשק כימי במאבק הזה, אין בכוונתה לפעול נגדו. רק אם יבקש להעביר נשק לידי חיזבאללה, תראה בכך ישראל עילה לפעולה. בשאר יודע אל נכון כי מי שמתקיף בדיוק רב אתרים בלב דמשק, יכול לפגוע פגיעה קשה בתשתית הצבאית הסורית, אשר לה הוא זקוק כדי לנצח במאבק המתנהל כיום בסוריה. במאבק זה, אגב, זוכה בשאר להישגים לא מעטים בשבועות האחרונים ומצליח להשיב לעצמו את השליטה באזורים שונים במדינה, עד כי שוב אי אפשר לשלול את האפשרות שישרוד בשלטון וייצא ממלחמת האזרחים הנוכחית כמנצח.
דומה כי הדילמה ניצבת דווקא לפתחו של ארגון חיזבאללה, שעליו מבקשת ישראל לכפות כללי משחק חדשים ולמעשה לנתק את צינור החמצן הסורי שאליו היה המזכ"ל חסן נסראללה מחובר שנים רבות כל כך. חיזבאללה שוקע והולך בביצה הסורית, ועל כך יעידו ההלוויות שהוא עורך בכל יום למיטב לוחמיו שנהרגו בקרבות בסוריה. לפיכך אין ספק כי אין לו כל אינטרס לפתוח בחזית חדשה עם ישראל, אבל קשה להניח כי הארגון יוכל להשלים לאורך זמן עם הסגר שמבקשת ישראל להטיל עליו.
האביב הערבי פתח, אפוא, בפני ישראל אפשרות לשנות את כללי המשחק מול סוריה ולבנון. הדבר קרה באיחור רב, שכן בשנים שעברו העביר חיזבאללה ללבנון עשרות אלפי טילים מתקדמים, ובכל זאת מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. כך או אחרת, השקט שישוב בימים הקרובים לשרור בחזית הצפון הוא שקט בעירבון מוגבל, עד לניסיון הבא של חיזבאללה להעביר לידיו נשק מתקדם, או עד שהארגון ופטרוניו האיראנים יחליטו כי אינם יכולים להשלים עם כללי המשחק החדשים שמבקשת ישראל לכפות עליהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו