הסגר השלישי מתקרב? // צילום: יהושע יוסף, הרצי שפירא, לירון מולדובן // הסגר השלישי מתקרב?

האפשרויות למניעת התפשטות הקורונה לא רבות, אך הן יכולות למנוע סגר שלישי

ההידרדרות במצב התחלואה וחוסר ההצלחה להשתלט על מוקדיה, מדגישים את הצורך לפעול לריסון העלייה במספר המאומתים לנגיף • ביצוע פעולות שונות שיעילותן הוכחה, כמו עבודה מהבית או עריכת בדיקות המוניות, עשוי לשנות את התמונה לחיוב • פרשנות

נתחיל מהסוף: כל המדדים מראים כי התחלואה בקורונה בישראל עולה, ברמה הדורשת פעולה מיידית לריסונה. אבל יש מה לעשות לפני סגר מלא.

מספר הנדבקים החדשים המאותרים בכל יום, גדול מהיום שלפניו ביותר מ-5%, בממוצע. נוטים לעיתים "לתרץ" עלייה זו במדיניות התוויית בדיקות או אפילו בעלייה במספר הבדיקות. אך העלייה הנוכחית מאופיינת גם בגודל מדיד, שאינו תלוי במדיניות או בהיענות אוכלוסייה. בימים האחרונים ניכר כי גם מספר המאושפזים החדשים במצב בינוני וקשה עולה באותו קצב כמו עליית הנדבקים המאותרים בבדיקות. עלייה מובהקת זו גוררת גם עלייה, שהחלה וצפויה להאיץ, במספר החולים קשה המאושפזים בבתי החולים. 

עם זאת, המצב עדיין לא הגיע לחומרה שהקדימה את ההכרזה על הסגר השני. תפוצת התחלואה בשלב זה היא מקומית בעיקרה: רק בכ-40 יישובים התחלואה הממוצעת בשבוע האחרון גבוהה מחמישה חולים חדשים לכל 10,000 תושבים (סך האוכלוסייה ביישובים אלו כ-500 אלף איש). בירושלים, היישוב עם ההדבקה הכוללת הגבוהה בארץ, יש בממוצע רק שני נדבקים ל-10,000 איש בשבוע האחרון, בהשוואה, לדוגמה, למג'דל שמס - שבה אותרו בממוצע 18 נדבקים ל-10,000 איש בשבוע זה.

מחסום משטרתי בזמן הסגר השני // צילום: הרצי שפירא
מחסום משטרתי בזמן הסגר השני // צילום: הרצי שפירא

אך המצב בירושלים מתעתע, מכיוון שבחלק מהשכונות ההדבקה גבוהה מאוד, ולצידן יש שכונות עם רמות תחלואה נמוכות. בחינה של העיר לפני שבועיים מראה תופעה של זליגת תחלואה בין השכונות, כלומר גם בירושלים המצב מידרדר. תופעה זו מאפיינת את כל הארץ בשבועות האחרונים. ניכר שאין הצלחה בבידוד מוקדי תחלואה. באזור חיפה, בבאר שבע ובנצרת נצפית תמונה של "נדידת" תחלואה בין ערים הקשורות זו לזו בקשרי עבודה ומסחר יומיומיים.

מצב התחלואה המידרדר, וחוסר ההצלחה להשתלט על מוקדי תחלואה, הם אלו המסבירים את הצורך בפעולה. מנעד האפשרויות לפעולה לא גדול, אך לדוגמה אופי ההתפשטות המקומי שתואר לעיל קורא למיקוד הטיפול ביישובים אלו, באמצעות סגרים מקומיים, תוך ביצוע בדיקות המוניות בתושבי היישובים. בדיקות המוניות הוכחו כגורם מוריד תחלואה במדינות רבות בעולם, כגון סלובקיה, הונג קונג ועוד.

אנשים מבלים בקניון שנפתח במסגרת פיילוט הקניונים, בשבוע שעבר // צילום: יהושע יוסף
אנשים מבלים בקניון שנפתח במסגרת פיילוט הקניונים, בשבוע שעבר // צילום: יהושע יוסף

דוגמה נוספת של פעילות להורדת תחלואה אפשר למצוא בהשוואה בין ערים בשווייץ: ז'נבה, שבה מקדם ההדבקה הוא כ-0.5, וציריך, שבה מקדם ההדבקה הוא כ-0.9. בשתיהן מערכת החינוך עובדת, אך הן נבדלות בכך שבז'נבה יש עידוד לעבודה מהבית ואיסור מסחר שאינו הכרחי. לפיכך, אפשר לשקול בישראל הגבלת גישה למסחר לפי אזורי מגורים, כדי לוודא הקטנת קישוריות במסחר והקטנת עומס, וכן עידוד עבודה מהבית.

ומעל כל אלה, חשוב להדגיש כי הפעילויות הנדרשות מהאדם הבודד כדי להימנע מהידבקות הן פשוטות: להימנע מהתקהלויות גדולות וצפופות, במיוחד בחללים סגורים, להקפיד על עטיית מסיכה, ובמקרה שחשים תסמינים כלשהם - להיבדק ולהישאר בבית. מה שמגן עלינו מתחלואה הוא בעל פוטנציאל להקטין משמעותית את תפוצת המחלה, בעת המתסכלת הזו שבה התחלואה עולה כשהחיסונים כה קרובים.

הכותב הוא פרופסור לפיזיקה במכון רקח לפיזיקה של האוניברסיטה העברית, חבר בצוות ניטור המגיפה של האוניברסיטה, המייעץ למשרדי הממשלה ולקבינט הקורונה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...