גננת מאשקלון הורשעה בתקיפה בפעם השנייה

שופטת בית המשפט השלום באשקלון, ענת חולתא, הרשיעה הבוקר (שני) את הגננת שולמית צרפתי, שתקפה ילד שלמד בגן הפרטי שלה במהלך ארוחת בוקר.

"החלטתי להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום", ציינה השופטת, "כי אשמתה הוכחה מעבר לכל ספק סביר. עדותה הותירה רושם מעושה וחמקני, ולא היה בידה להסביר ראיות משמעותיות שהוצגו בפניה ופערים משמעותיים באמרותיה השונות".

צרפתי, גננת ותיקה באשקלון, משמשת כבעלים וכמנהלת של גן הילדים "לגעת בטבע - גן הכפר". היא הורשעה ב-2016 בעבירות דומות, אולם אז התקיים הדיון בדלתיים סגורות, ושמה ושם הגן לא פורסמו.

בחודש מאי 2019 הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה עבירת תקיפה. הגן שבביתה חולק לכיתות לימוד: שתי כיתות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שנתיים בקומת המרתף של הבית וכיתה נוספת לפעוטות בגילי שנתיים ומעלה בקומת הקרקע. קבוצת התינוקות טופלה על ידי מטפלות שנשכרו על ידי צרפתי, שהייתה אחראית על כיתת הפעוטות.

"אחזה בשערו ומשכה את ראשו לאחור"

הקטין ד', כיום בן ארבע, החל ללמוד בגן בקבוצת הפעוטות תחת אחריותן של הנאשמת וסייעת נוספת כשהיה בן שנתיים. בחודש אוקטובר 2018, בשעות הבוקר, ישבו הפעוטות בגן לאכול ארוחת בוקר. ד' סירב לשבת ונעמד ליד הסייעת. הנאשמת הרימה את ד' והושיבה אותו בחוזקה בכיסא סמוך אליה.

ד' החל לבכות וזרק את צלחת האוכל שלו לרצפה. הנאשמת צעקה על הילד, שהכה אותה ביד. הנאשמת בתגובה אחזה ביד אחת בשערו של ד' ומשכה את ראשו לאחור, וביד השנייה הכתה אותו כמה פעמים על פיו. הסייעת הייתה עדה לאירוע והיא התעמתה עם צרפתי על האלימות שהפגינה כלפי הילד ועזבה את הגן. בהמשך האירוע, בעקבות תלונה של הסייעת, נעצרה צרפתי והוגש נגדה כתב אישום.

כל הסייעות בגן שנחקרו והעידו בבית המשפט טענו שייחוס האשמה לנאשמת הוא מגוחך, והנאשמת מנגד אמרה שהמתלוננת היא אישה בעלת בעיות נפשיות ועדותה היא עדות יחידה. עוד טענה כי זו התקבלה לעבודה בגן לאחר שהציגה מצג שווא והתחננה לקבל עבודה.

"הסברתי לו את כללי הגן"

צרפתי טענה בבית המשפט ש"הילד הוא לא פשוט". לטענתה, ד' סירב לשבת ליד השולחן "ובאופן כללי מתחילת היום יילל ובכה והיה לא פשוט. נהגתי בד' בעדינות והושבתי אותו על הכיסא כדי שיישב באופן שאינו מהווה תקיפה. הוא זרק את הצלחת עם האוכל, וזאת יותר מפעם אחת. אני גערתי בו והסברתי לו שכך לא מתנהגים בגן - אין בכך עבירה - והוא נתן לי מכה ביד. נהגתי בתקיפות אך לא באלימות, הסברתי לו את כללי הגן".

לפי הפרקליטות, האירוע לא צולם במצלמות האבטחה של הגן, אך בבית המשפט הוצג מלוא התיעוד מכל המצלמות שתמך בגרסתה של הסייעת.

בית המשפט ציין בהכרעת הדין לאחר שצפה בכלל הצילומים: "לא ניתן לטעות במראה עיניים, גם לא בתחושת אי-הנעימות הרבה המתעוררת מצפייה בנאשמת ובהתנהלותה... בכל הנוגע לנצפה מיום האירוע עצמו, התיעוד מלמד על פער גדול מאוד בין התיאור שנמסר על ידי עדות ההגנה לנצפה: התנהגות הנאשמת קרה, תנועותיה חדות ותקיפות, הילדים מועברים ממקום למקום במשיכה ובתנועות חדות, לא נראה קשר עין עם הילדים, לא מגע רך או חם".

התביעה ביקשה להרשיע את הנאשמת על סמך עדות הסייעת והראיות התומכות הנוספות. ההגנה תקפה את מהימנות המתלוננת, הציגה אותה כהוזה או מבולבלת והשחירה את פניה.

השופטת חולתא קבעה: "הגננת הנאשמת התמקדה בפקפוק ביושרה האישי וביציבותה הנפשית של המתלוננת. מדובר בעיסוק בפרטים שוליים ובזוטות ובאופן שלא מבסס את הטענות ולא מביא לגריעה כלשהי ממשקל התלונה. אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו