ג'יאנלוקה לפאדולה, החלוץ האיטלקי בן ה־30, יליד טורינו, עבר דרך ארוכה במרתפי הכדורגל בארצו עד לרגע הזה. הוא היה מלך שערי הליגה השלישית עם טראמו ומלך שערי הליגה השנייה עם פסקרה, שיחק בפרוזינונה, מילאן, גנואה ולצ'ה, ואת העונה הנוכחית פתח בצורה טובה עם שלושה שערים במדים של העולה החדשה בנוונטו. מהכושר הנוכחי המאמן הלאומי כבר לא יכול היה להתעלם. אז הלילה, אחרי שריקרדו גארקה זימן, לפאדולה צפוי לערוך הופעת בכורה רשמית, דווקא במדי נבחרת פרו, שתפגוש את צ'ילה במוקדמות גביע העולם.
לכאורה, הסיפור הזה פשוט ומוכר. לפאדולה הוא בן לאם פרואנית, ולפי החוקים החדשים הוא רשאי לייצג את הנבחרת הדרום־אמריקנית בלי שום בעיה. ואכן, לפי הפרסומים, תהליך האזרוח שלו החל לפני פחות מחודש, ומאז לפאדולה מדלג מעל המכשולים הביורוקרטיים במהירות של אצן אולימפי. בתוך כמה ימים הוא קיבל לידיו תעודת זהות, דרכון, נחת בפעם הראשונה בלימה, הצטרף בפעם הראשונה לאימוני הנבחרת, והפך פרואני לכל דבר ועניין.
כנהוג בימים אלה, הוא העלה לרשת סלפי עם חולצת הנבחרת, הקפיד לחבוש מסיכה בצבעי האדום־לבן ושידר נאמנות והתרגשות לכל עבר. "זה מרגש מאוד בגלל כל העניין של התרבות והמסורת", אמר אביו ג'יאנפרנקו, איטלקי לכל דבר ועניין, "הכדורגל הדרום־אמריקני והפרואני תמיד זרם בעורקיו, ויוה פרו!"
לפי הוריו של השחקן, פרו תמיד היתה חלק מחייו של לפאדולה. "לימדנו אותו הכל על התרבות", אמרה אמו וסיפרה על אהבתו למאכל הלאומי סביצ'ה, אלא שלא כל הפרואנים קונים את זה. לפאדולה ניסה לשכנע אותם לאחרונה שהוא אחד מהם עם קעקוע בדמות אינדיאני על זרועו, שאותו הקדיש לשורשיו עם הכיתוב "חצי מהדם שלי פרואני", אלא שעוקביו מיהרו לשים לב שהאינדיאני המקועקע הוא בכלל צפון־אמריקני ולא משבט האינקה. הביקורות היו חריפות, ואחד המגיבים כתב "אני חושב שהמקעקע עבד עליך, כי אין לדמות הזאת שום קשר לפרו".
אם לא די בכך, אחרים הזכירו שלפני ארבע שנים לפאדולה ויתר על הזכות לייצג את נבחרת פרו, אף שהמאמן ריקרדו גארקה הגיע עד איטליה כדי לזמן אותו לקופה אמריקה. השחקן טען שסירב מכיוון שהתרכז בפלייאוף העלייה לליגה הבכירה עם פסקרה, אולם לדעת רבים, הסיבה האמיתית היתה הרצון שלו לייצג את איטליה, מה שכמעט קרה בסוף אותה שנה, כשזומן לסגל האזורי אך לא שותף. "אני חושב שפתאום הוא ראה שהגענו לגמר הקופה אמריקה ולגביע העולמי, וששווה לו להגיע אלינו", אמר הפרשן החריף פדרו גרסיה, "אבל אסור לנו להיות אופציה ב' של אף אחד!"
הצהרת נאמנות
דעות, כמו תמיד, יש לכאן ולכאן. מצד אחד, יש רבים שמקבלים בזרועות פתוחות חלוץ מוכח בסריה א', בוודאי לנוכח החיסורים של פאולו גררו ויפרסון פרפאן, והרצון להעמיק את הסגל. חולצות לפאדולה נחטפות בחנויות, והשם שלו מתגלגל על לשונם של אוהדים רבים. מנגד, יש מתנגדים הטוענים שפרו לא זקוקה למתאזרחי־בזק שכאלה.
מלבד לפאדולה, זומן לסגל בפעם הראשונה גם ז'אן פייר רינר השוויצרי - שגם לו אם פרואנית - והמגמה הזאת לא מתקבלת בצורה חיובית בדרום אמריקה. התקשורת הצ'ילאנית קוטלת את הנבחרת הפרואנית ללא הפסקה לקראת המפגש ביניהן הלילה, וגם בתקשורת המקומית נשמעת ביקורת סביב המתאזרחים האלה שמעולם לא היו בפרו, לא מתעניינים בכדורגל המקומי ואין להם באמת קשר רגשי למדינה.
לפאדולה מודע לסיטואציה שהוא נמצא בה. כשסירב להגיע ב־2016, הפך לסוג של פרסונה נון גראטה, עד כדי כך ששחקני הנבחרת יצאו נגד המהלך בפומבי. "לפאדולה לא נולד פה, הוא איטלקי", אמר אז המגן לואיס אדבינקולה, "יש פה אנשים שמוכנים למות בשביל להיות בנבחרת". קרלוס סמבראנו הוסיף: "אני לא רוצה אנשים שלא רוצים להיות פה".
בעזרת לימוד ספרדית, צניעות והרבה אהבה מוצהרת לפרו (הקעקוע כדוגמה), שחקני פרו ובהם סמבראנו ואדבינקולה קיבלו את לפאדולה בזרועות פתוחות. הקשר אדיסון פלורס בירך, ופרפאן הבטיח ללמד את האיטלקי את כל הריקודים המסורתיים. "אנחנו תומכים בו ומאחלים לו הצלחה", הוסיף החלוץ הוותיק.
לכולם יש מה לומר על לפאדולה, לטוב ולרע, אבל בסופו של דבר, ברור לכולם שהוא יישפט לפי היכולת במגרש ולא לפי היכרותו עם ההיסטוריה הפרואנית. הרי שער הלילה (בין שישי לשבת, 01:00) מול צ'ילה בקלאסיקו של הפסיפי יהפוך את ג'יאנלוקה לפרואני של כבוד, ליקיר האומה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
