צריך לרכוש את אמון הציבור, ולא רק חיסונים לקורונה

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אמש (חמישי) בקבינט הקורונה כי בהמשך לשיחתו עם מנכ"ל חברת התרופות האמריקאית פייזר, משלוח החיסונים הראשון של החברה מתוכנן להגיע לישראל כבר בינואר.

לאחר מכן מדי חודש יגיעו לישראל חיסונים נוספים עד שניתן יהיה לחסן את כל אזרחי המדינה. כל זאת בנוסף לחיסונים של חברות תרופות אחרות שישראל חתומה איתן שעשויים להגיע לישראל בשנה הבאה וגם במקביל למחקר הישראלי שהחל בתחילת החודש בשני בתי חולים בארץ עם החיסון שמפתח המכון הביולוגי בנס ציונה.

ההודעה של נתניהו משמחת ואופטימית, ויש לקוות שאכן החיסון של חברת פייזר יצליח גם בשלבים המתקדמים של המחקר. פעמים רבות במחקרים רפואיים נתונים אופטימיים בשלבים ראשונים של המחקר הרפואי לא מעידים על הצלחתו בהמשך, ויש גם להחזיק אצבעות להצלחה של חברות תרופות נוספות שנמצאות כעת בשלבים מתקדמים של המחקר והניסוי בחיסונים.

בכל העולם מייחלים לחיסונים שיצליחו למגר את מגיפת הקורונה שכבר גבתה עד היום את חייהם של 2,700 ישראלים מקרב כ־1.3 מיליון מתים מהמגיפה בעולם כולו. ולמרות שיש עדיין ספקות ושאלות מדעיות ורפואיות רבות לגבי יעילות והצלחת החיסונים, ולמרות שחברות התרופות עוד לא סיפקו תשובות מלאות על החיסונים שהן מפתחות, ברור שחיסונים אלה עשויים למתן או לפתור את המגיפה המאיימת על האנושות כולה.

ואולם, בנושא החיסונים השאלות הן לא רק על רכישת החיסונים עצמם, אלא לא פחות מכך על הבנייה, והרכישה של אמון הציבור לקבלת החיסונים. עוד לפני כן - רכישת אמון הציבור לקבלה וציות להגבלות הקורונה. ובנושא זה יש למשרד הבריאות ולמדינה עוד עבודה רבה מאוד, כאשר עד עכשיו הנהלת משרד הבריאות רשמה שורה של כשלים ומחדלים קשים מאוד. 

כך למשל, בימים אלה מתנהל מבצע חיסוני השפעת בקופות החולים ובשבוע הבא אמורות הקופות להתחיל לחסן את כל האוכלוסייה מעבר לחולים בקבוצות הסיכון שחוסנו ראשונים. במקביל מתחסנים הפעם הילדים בבתי הספר (בכיתות ב', ג' ו־ד') בחיסון בתרסיס של נגיף שפעת חי מוחלש ולא בחיסון של נגיפי שפעת מומתים בזריקה כפי שהיה בשנים האחרונות.

אלא שממסמך פנימי שהגיע ל"ישראל היום", הנחשף כאן בראשונה, עולה כי הרופא הראשי של מחוז דרום במשרד הבריאות, פרופ' מיכאל גדלביץ, הזהיר באופן מאוד יוצא דופן עוד בתחילת אוקטובר את בכירי משרד הבריאות כי "קיים חשש שמעבר לחיסון חי, בעת הזו של שיא מגיפת הקורונה, עלול לפגוע קשה מאוד באמון הציבור ובהיענות ההורים, לכן מחויב קמפיין ארצי של המשרד תוך הדגשת חשיבות ההתחסנות בשפעת בתקופת קורונה".

הוא הדגיש גם כי "חיסון שפעת זוכה לאמון נמוך של הציבור בשגרה, ובעת הזו חוברות תיאוריות קונספירציה שאינן שוליות, כפי שחווינו בהקדמת החיסון לחצבת, אדמת וחזרת" והזהיר כי "תופעות הלוואי שצפויות להיות מעבר לחיסון בנגיף המומת צפויות לחבל בהיענות בשנה הבאה, כפי שתואר בקופות החולים".

אלא שלמרות אזהרות אלה, לא מתקיימת גם עכשיו מערכת הסברה משמעותית ומספקת מול כלל הציבור ומול כל ההורים בבתי הספר. כפי שמשרד הבריאות נכשל באופן קשה מאוד בהסברת חיסוני החצבת, וכפי שמשרד הבריאות נכשל מדי שנה באופן מחפיר בלשכנע אפילו את מרבית הצוותים הרפואיים בבתי החולים לקבל את החיסון לשפעת.

ואותם עשרות אלפי הורים שנמנעים או אפילו אדישים עכשיו לחיסוני השפעת בבתי הספר ולא נותנים אישור למתן החיסון לילדיהם, הם אותם הורים שיתבקשו בעצמם, עם ילדיהם, לקבל את החיסון לקורונה כאשר יגיע סוף־סוף לארץ. עד עכשיו משרד הבריאות נכשל גם כישלון חרוץ והרסני בהתמודדות תודעתית והסברתית עם מכחישי הקורונה שפגעו מאוד בציבור הישראלי וחלקם הם רופאים ורופאות בכירים בבתי חולים ציבוריים גדולים בארץ.

אתמול התראיין מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי אצל קרן מרציאנו בגלי צה"ל ובתשובה מתחמקת נוספת לשאלתה בקשר לרכישת החיסונים מרוסיה הוא השיב כי "אני צריך להסתיר, ואת צריכה לגלות". התשובה של פרופ' לוי ממחישה את קו הניהול והמחשבה שלו ושל חלק מצמרת משרד הבריאות שגם הם פוגעים קשה באמון הציבור שהוא אמצעי כל כך קריטי שלא ניתן בלעדיו להתמודד עם מגיפת הקורונה. 

פרופ' לוי הוא שקבע גם, למשל, בהחלטה שערורייתית שנחשפה ב"ישראל היום" כי יוסתרו לתמיד כל ממצאי ומסקנות הבדיקה של הוועדה שהקים לבדיקת איכות הטיפול הרפואי בעשרות אלפי חולי הקורונה שטופלו בכ־30 בתי החולים בארץ. פרופ' לוי שכח, אולי, שהתפקיד שלו אינו להסתיר ושבמגיפה ההסתרה עלולה להיות מחלה קטלנית וקשה בפני עצמה, לעיתים אפילו מהנגיף עצמו.

היום אמור להיכנס לתפקידו פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, שיחליף בתפקידו את פרופ' רוני גמזו מבית החולים איכילוב בתל אביב, ואתמול פרסמה מיטל יסעור בית־אור ב"ישראל היום" כי מקרוביו מעריכים כי "הוא ימליץ בקרוב על סגר שלישי".

אלא שמעבר להמלצה על סגרים והגבלות, יש לקוות שפרופ' אש יוכל באמת לעמוד בנחישות מול שלל האינטרסים הפוליטיים והמגזריים שהצליחו עד עתה לסכל חלק מהדרישות החיוניות של פרופ' גמזו ומשרד הבריאות (כמו הדרישה הקריטית והדחופה להגדלת הקנסות), וכי הוא יצליח להביא את משרד הבריאות לפעול באופן שקוף יותר, להביא להסברה משמעותית יותר, לשכנע את הממשלה שאסור להאיץ את היציאה מהסגר כי ישראל נמצאת בכל רגע בסכנת התפשטות מחודשת ומואצת של המגיפה על הקורבנות הקשים והטראגיים שלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו