עוד מצא הסקר, שכלל 500 מבוגרים בני 22 ומעלה, כי 92% מהישראלים חשים לחץ וסטרס בתדירות כלשהי. זה בהחלט לא מפליא, בהתחשב בעובדה שישראל היא אחת המדינות הלחוצות ביותר בעולם המערבי, זאת לפי דוח של ארגון ה-OECD שפורסם כבר בשנת 2011.
לחיות ברמות תמידיות של סטרס זה לא בריא, בלשון המעטה. מעבר לתחושות התעוקה, הלחץ משפיע גם על מערכות פיזיות בגוף, כגון המערכת החיסונית, מה שהופך אותנו לפגיעים יותר לבעיות בריאותיות. על כל זה תוסיפו גם את משבר הקורונה וקריסת העסקים הקטנים, והרי לכם מתכון ללחץ בלתי פוסק.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להוריד את רמות הלחץ? מכללת רטר ללימודי NLP ודמיון מודרך, מציעה כמה שיטות פשוטות שכל אחד ואחת יכולים ליישם בבית ואפילו בעבודה.
ריפוי בעיסוק
הכי קל לנו לשקוע בתוך תהליך או עשייה כלשהי, כך שבמקביל אנו בעצם נותנים למוח ולגוף להירגע מתחושות של סטרס. שיטה זו מאפשרת לנו להירגע מבלי להשקיע בכך מאמץ מיוחד: זה יכול להיות צפייה בתוכנית טלוויזיה או בסרט, קריאת ספר או עיתון, עיסוק בתחביב כלשהו וכן הלאה.
לדוגמה, העבודה המשמשת לפרנסתנו היא בהחלט סוג של ריפוי בעיסוק. עצם העיסוק במשהו אחר כבר מפיג כל לחץ ומתח מהמערכת. למרות זאת יש לזכור כי זוהי אפשרות שמתמקדת יותר בסימפטום ופחות בבעיה. לשם כך, יש גם שיטות נוספות.
הרפיה באמצעות דמיון מודרך
דמיון מודרך (או גם דימיון מונחה) מאפשר לנו להרפות את הגוף ואת המתחים הפיזיים והנפשיים, באמצעות מסע דמיוני. הצורה הטובה ביותר להרפיה בדמיון מודרך היא בתנוחת שכיבה, אבל גם ישיבה נוחה תעשה את העבודה.
אם יש לכם דמיון מפותח, אתם יכולים להוביל את עצמכם במסע אל עבר מקומות מרגיעים כגון חוף הים, נחל מפכפך ביער או כל מקום אחר שישרה עליכם רוגע. תוך כדי שאתם מכוונים את עצמכם למקום המתאים, שימו לב לתחושות הפיזיות – הגוף בדרך כלל מרגיש כבד ו”שוקע” אל תוך המיטה או הכיסא; אך במקביל אתם גם מרגישים יותר ויותר קלילים. לחילופין אפשר להאזין לדמיון מודרך שהוקלט מראש, ומוביל אתכם למקום הרצוי.
אומנם נוחות הבית בהחלט עדיפה, אבל אפשר לעשות את זה גם במשרד כאשר אתם ביום עבודה; אם כי זה פחות אידיאלי עם כל הרעש והלחצים מסביב. שבו על הכיסא במשרד או בחדר האוכל או במקום אחר, עצמו עיניים ורחפו על כנפי הדמיון במשך כמה דקות של רוגע. לחילופין אפשר פשוט לתרגל נשימות לכמה דקות. זה ישתלם לכם.
מדיטציה
את המדיטציה השארנו לסוף, מכיוון שהיא בדרך כלל נחשבת כאפשרות הדורשת יותר תשומת לב וריכוז. בהשוואה לשתי האפשרויות הקודמות זה אכן נכון; אבל בניגוד למה שחושבים – ממש לא צריך להיות מאסטר יוגי בשביל ליהנות מהתועלת הטמונה במדיטציה פשוטה.
מחקרים מצאו שגם מדיטציה של 15 דקות ביום עושה נפלאות. ככל שתתמידו במדיטציה, אפילו אם רק לזמן קצר מדי יום, תתחילו להרגיש יותר משוחררים, חופשיים ושמחים. בניגוד לדמיון מודרך, שהוזכר קודם לכן – מדיטציה פועלת בצורה הפוכה: במקום להיעזר במחשבות שיובילו אותנו למקום הנחוץ, אנו מנסים להתנתק מהן ולהפסיק את זרם המחשבות.
לדוגמה, מדי פעם קורה לכולנו שאנו בוהים במשהו הנמצא מולנו, ו”נעלמים” מהמציאות לכמה רגעים של שקט. זה יכול להיות בזמן המתנה בתור, בפקק בכביש או אפילו סתם בהייה באחד מקירות הבית. המצב הזה נקרא בלשון המקצועית “טראנס היפנוגוגי”; תופעה המתרחשת בין שלבי העירות לשינה, כאשר אנו שוקעים במצב תודעה חלופי על סף ההזיה.
מצב זה למעשה ממחיש בצורה כלשהי, כיצד מרגישים במדיטציה עמוקה: שקיעה עמוקה בשקט מרגיע, ללא מחשבות או דברים אחרים שטורדים את מנוחתנו. אפשר לעשות זאת באמצעות בהייה בחפץ כלשהו, בנר דולק או אפילו באמצעות צליל שחוזר על עצמו (כמו “אום” המפורסם בהינדואיזם). באותה צורה אפשר למדוט גם באמצעות התרכזות בנשימות או בכל חלק אחר בגוף.
ככל שתתרגלו יותר מדיטציה או דמיון מודרך, אפילו מהסוג הפשוט ביותר של 10 או 20 דקות ביום, כך תחושו בהשפעות החיוביות של שיטות אלו. נסו והיווכחו בעצמכם.
