"המבוגר האחראי": סיכום הקמפיין של ביידן

אם יתברר שג'ו ביידן מימש את תחזיות הסוקרים וזכה בבחירות לנשיאות ארה"ב, הרי שהוא חייב את ניצחונו קודם כל לאיש אחד. ולא, זה לא הנשיא לשעבר ברק אובאמה ואפילו לא הנשיא טראמפ. מדובר דווקא באדם שאת שמו רוב הישראלים - ואפילו אמריקנים רבים - מעולם לא שמעו: חבר הקונגרס ג'ים קלייבורן. 

קשה להאמין, אבל לפני פחות משנה הקמפיין של סגן הנשיא לשעבר היה על הקרשים. היה זה תחילת חודש פברואר, ואחרי 3 ההתמודדויות הראשונות מול סבך של מועמדים דמוקרטים, במחנה ביידן רשמו אפס גדול בטור הניצחונות. מנגד, הסנאטור ברני סנדרס, מי שנחשב ליריב הגדול של ביידן בבחירות המקדימות, סימן "וי" על 3 מתוך 3 מדינות, ונוצר הרושם כי המחוקק היהודי בדרכו לשייט אל מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. במטה של סגן הנשיא לשעבר כבר החלו חילופי ההאשמות, והתקציב הדל ממילא הלך ואזל. היתרון הגדול בסקרים שהיה לו בדרום קרוליינה, המדינה הבאה בתור המצביעות, כמעט נעלם. הקמפיין של מי שנחשב מהרגע הראשון לפייבוריט הברור היה בדרך הבטוחה לסיום קולוסאלי.

אלא שאז קרה נס, שנדמה שאפילו ביידן עצמו כבר לא חלם עליו. ימים ספורים לפני שנפתחו הקלפיות בדרום קרוליינה, המדינה הגדולה הראשונה שנכנסה לסבב הפריימריז, ג'ים קלייבורן, חבר קונגרס ותיק ואחד מראשי הקהילה האפרו אמריקנית המקומית, הודיע פומבית כי הוא מעניק את תמיכתו לסגן הנשיא לשעבר. באחת, היה נדמה, התהפכו היוצרות. התושבים השחורים של דרום קרוליינה יצאו בהמוניהם אל הקלפיות, ורובם ככולם התייצבו מאחורי ביידן. הפער, שכמעט נמחק בסקרים, נפער מחדש במציאות, וסגן הנשיא לשעבר סיים את ערב ה-29 בפברואר עם הישג שאיש לא ציפה לו. ביידן זכה ב-49 אחוז מהקולות, והותיר אבק ליריבו סנדרס שנאלץ להסתפק ב-20 אחוזי תמיכה בלבד. 

אם היו עוד כאלו שחשבו שהניצחון של ביידן בדרום קרוליינה היה מקרי, "סופר טיוזדיי" (יום שלישי הגדול) - יום ההצבעה הגדול ביותר בפריימריז הדמוקרטים - הגיע 4 ימים אחר כך, והוכיח לכולם כי ההגה חזר לידיים של סגן הנשיא לשעבר. ביידן רשם את אחד הקאמבקים הפוליטיים הגדולים בהיסטוריה האמריקנית, וניצח ב-9 מתוך 14 המדינות שיצאו אל הקלפיות, ומתוכן בטקסס עשירת הצירים. אפילו בקליפורניה - שבה סנדרס הוביל בסקרים ביתרון שבין 20 ל-30 אחוז - הצליח סגן הנשיא לגרוף לא מעט אלקטורטים, ולסיים במקום השני והמכובד, מרחק 8 אחוזים בלבד מיריבו הגדול. "לאלו שנפלו, לאלו שהושמטו ונשכחו מאחור - זה הקמפיין שלכם!", התגאה ביידן בנאום הניצחון ב"יום שלישי הגדול". "רק לפני כמה ימים כלי התקשורת והפרשנים הכריזו שהקמפיין שלנו מת. ובכן, אנחנו מאוד בחיים. ואל תטעו, הקמפיין הזה ישלח את דונלד טראמפ לארוז!".

משם, היריבים בפריימריז הדמוקרטיים פרשו בזה אחר זה, ודרכו של ביידן אל המועמדות הייתה סלולה. אלא שבזמן שהרוח במפרשיו של המועמד הדמוקרטי המסתמן הלכה והתגברה, היציבות בארה"ב רק התערערה, עם משבר אחר משבר. זה החל עם הדיווחים הראשונים על נגיף הקורונה. עד מהרה, הווירוס שנראה תחילה כתופעה חולפת, הפך למגיפה עולמית שהשתלטה על סדר היום והקמפיין כולו. ביידן, שיחגוג החודש 78 ונמצא עמוק בקבוצת הסיכון, הלך והמעיט את הופעותיו הפומביות ועבר במידה רבה לניהול קמפיין וירטואלי. במה שיהפוך למאפיין מרכזי בקמפיין שלו, סגן הנשיא לשעבר ניסה להלך בין הטיפות - מחד הביע תמיכה בנשיא בזמן משבר, ומאידך ביקר את התנהלותו. "טראמפ ממשיך לומר שהוא נשיא בזמן מלחמה - אז שיתחיל להתנהג כך", הצהיר ביידן עת הווירוס התפשט בקצב מסחרר ברחבי ארה"ב. "אני, יחד עם כל אמריקני, מקווה שהוא יתעלה על עצמו".

סגן הנשיא לשעבר נתקל בביקורת רבה מהמחנה שלו בטענה שהוא רך מדי ומפויס, ובשעה שטראמפ זכה מדי יום לכיסוי תקשורתי בלי סוף, הדמוקרטים התקשו לזכות בתשומת לב ציבורית. אלא שהאסטרטגיה של ביידן - אם מקרית ואם מכוונת - החלה לתת את אותותיה על הסקרים, והפער לטובת סגן הנשיא החל להתרחב. בשעה שטראמפ נתפס כמי שמתקשה לשלוט במשבר ומתעמת עם המערכת הרפואית והרשויות המקומיות, ביידן הלך וביצר את מעמדו כ"מבוגר האחראי", כמי שיכול להחזיר את הסדר והרוגע למערכת בסחרור.

הצורך באותו מבוגר אחראי רק הלך וגבר בסוף מאי, עת ארה"ב צללה למשבר נוסף ומוכר: ג'ורג' פלויד, גבר שחור, נרצח על ידי שוטרים במיניאפוליס. השוטרים ריתקו אותו לרצפה עם ברך לצווארו, בשעה שהוא זועק "אני לא יכול לנשום!". התקרית המזעזעת שתועדה במצלמות עוברי אורח, הציתה שוב את המתיחות הבין גזעית, ומבול של הפגנות הציף את רחובות ארה"ב, מחאה שלעתים אף גלשה לאלימות. בעוד טראמפ תקף את המפגינים, ולעתים אף ליבה את האש, ביידן, כהרגלו, ניסה להפגין ממלכתיות. "להפגין נגד כזו אכזריות זה נכון והכרחי", הצהיר המועמד הדמוקרטי, ביום שבו הוכרז עוצר לילי על 25 ערים ברחבי ארה"ב. "אבל לשרוף קהילות, לזרוע הרס - זה לא נכון ולא הכרחי. אנחנו אומה כואבת, אבל אסור לתת לכאב הזה להרוס אותנו". 

בתוך השבר הגדל בציבור האמריקני, ביידן היה צריך לקבל אולי את אחת ההחלטה הכי חשובה של הקמפיין: מי תשב לצדו כמועמדת לסגנית הנשיא? סגן הנשיא לשעבר כבר "סינדל" את עצמו כמה חודשים קודם לכן, כאשר הבטיח שייבחר באישה, ועתה, בשעה שמיליוני אזרחים מציפים את הרחובות, גבר הלחץ על ביידן לבחור במישהי מהקהילה האפרו אמריקנית. ההחלטה על הסגנית לקחה זמן, והאירה את הליך קבלת ההחלטות של המועמד הדמוקרטי. ביידן ראיין את המועמדות המרכזיות, התייעץ עם מקורביו ובני משפחתו, ולבסוף קיבל את ההחלטה בעצמו, כאשר הדבר המרכזי שהניע אותו היה הקשר האישי עם הסגנית המיועדת. 

הסנאטורית קמלה האריס, שהייתה קולגה וחברה של בו ביידן, בנו המנוח של סגן הנשיא לשעבר, קיבלה את ההודעה על הבחירה בה בשיחת זום. "את מוכנה לעבוד?", שאל אותה ביידן. "התשובה היא בהחלט כן, אני כל כך מוכנה", השיבה האריס הנרגשת. הסנאטורית מקליפורניה קיבלה על עצמה את המועמדות לסגנית הנשיא ברגע שבו התפקיד חשוב אולי יותר מתמיד לנוכח גילו המופלג של ביידן, אבל מה שתפס את הכותרות הייתה החשיבות בעצם המועמדות הראשונה בהיסטוריה של אישה ממוצא אפרו אמריקני ואסייתי לסגנית הנשיא. "הבוקר, בכל רחבי המדינה, ילדות קטנות התעוררו, בעיקר ילדות שחורות וחומות שמרגישות כל כך הרבה פעמים שלא רואים אותן ולא מעריכים אותן, והיום אולי, רק אולי, הן רואות את עצמן בפעם הראשונה בדרך חדשה", הצהיר בגאווה ביידן, יום אחרי הבחירה בהאריס. בסביבתו של טראמפ ניסו לצייר את האריס כ"ליברלית קיצונית", תווית שלא הצליחו להדביק לביידן עצמו, אך גם מאמץ זה לא ממש נשא פרי. 

עם האריס לצדו, המשיך סגן הנשיא לשעבר בניהול קמפיין שקול, יש שיגידו אפילו משעמם, וניסה למצב עצמו כהיפוכו של הנשיא הנוכחי, שיצר סערות ציבוריות ומשך אש כמעט מדי יום. צעד אחד צעד, בלי עצרות גדולות ועם מעט מאוד הופעות פומביות, סגן הנשיא לשעבר - שכבר התמודד בעברו בשני פריימריז והפסיד - הגיע לרגע לו הוא חיכה אולי כל הקריירה הפוליטית שלו: ההכרזה הרשמית עליו כמועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. הוועידה הדמוקרטית, שהייתה אמורה להיות אחד מרגעי השיא של הקמפיין, התקיימה לבסוף ברוח הימים - ללא קהל ובשידורים מרחוק. ביידן הגיע לנאומו הגדול ביום האחרון של הוועידה כמי שמיצב את עצמו כפייבוריט הברור מחד, אך מאידך גם כמי שכמעט ולא נאם, וזכה מטראמפ לכינוי הגנאי "ג'ו הישנוני". 

אך בעוד היה נדמה כי ארה"ב כולה מחכה לפליטות הפה האופייניות לסגן הנשיא לשעבר, ביידן סיפק נאום ממלכתי, קוהרנטי ומאחד. "הנשיא עוטף את אמריקה בחושך במשך זמן רב מדי", אמר ביידן, כשהוא מישיר מבט למצלמה. "אבל אנחנו יכולים למצוא שוב את האור. יש רק דרך אחת קדימה – לצעוד ביחד כאמריקה מאוחדת". סגן הנשיא לשעבר סימן "וי" גדול על נאומו בוועידה, שפרשנים רבים הכתירו כנאום הטוב ביותר בקריירה שלו. הוועידה הרפובליקנית, שהתקיימה ימים ספורים אחר כך, לא הצליחה להתעלות על זו הדמוקרטית, והיתרון של ביידן בסקרים רק הלך ועלה. גם גיוס הכספים של הדמוקרטים שבר שיא אחר שיא, בשעה שהנשיא והרפובליקנים, שהחזיקו בתחילת הקמפיין ביתרון פיננסי גדול, מצאו עצמם בנחיתות כלכלית מפתיעה. 

עם היתרונות האלו, וכשנדמה שיש לו רק מה להפסיד, הגיע ביידן בסוף ספטמבר לעימות הטלוויזיוני הראשון מול טראמפ. כמעט מהרגע הראשון, מה שהיה אמור להיות ויכוח מתורבת גלש לעימות, כאשר הנשיא טראמפ קוטע את ביידן שוב ושוב. סגן הנשיא לשעבר לא נשאר חייב, וכינה את טראמפ "הנשיא הגרוע ביותר שהיה לאמריקה אי פעם". נדמה כי איש לא יזכור מהמפגש הבטחות או תכניות, אלא בעיקר עלבונות שהמועמדים הטיחו זה בזה, בין השאר עת ביידן צעק לנשיא "אולי תשתוק, בן אדם?". 

לשמחתו של המועמד הדמוקרטי, הוא אולי לא ניצח בעימות, אבל נדמה שטראמפ הפסיד יותר, כאשר ארה"ב נוכחה שוב עד כמה נשיאה הנוכחי רחוק מלהיות ממלכתי. כמה ימים אחרי העימות הראשון, חלה טראמפ בקורונה, והמספרים של ביידן בסקרים הלכו והאמירו עוד יותר. העימות השני והאחרון, שהתקיים כשבועיים אחר כך, היה מתורבת מעט יותר, אך לא שינה מהותית את תמונת התמיכה במועמדים.

ביידן, אחד הפוליטיקאים הוותיקים בארה"ב, ייכנס לישורת האחרונה של הקמפיין בתור פייבוריט ברור, עם יתרון קטן אפילו בחלק מהסקרים במדינות רפובליקניות מסורתיות כמו ג'ורג'יה וטקסס. הדמוקרטים, שנכוו קשות ב-2016, התעקשו הפעם שלא ליפול לשאננות והמשיכו בקמפיין נמרץ עד הרגע האחרון, מבלי להודות לשנייה שהניצחון אולי בכיסם. באופן סמלי, רוב המודלים חזו כי המדינה שתכריע את הבחירות תהיה פנסילבניה - המדינה בה ביידן נולד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו