השבוע התפרסמו סקרים לפיהם מצבן של שתי המפלגות המרכזיות בקואליציה, הליכוד וכחול לבן, בכי רע. מצד אחד ימינה בהובלת נפתלי בנט עולה בסקרים ומאתגרת את ראש הממשלה נתניהו, ומנגד הסקרים מראים כי כחול לבן בהובלת בני גנץ צוללת ולא מצליחה לגרוף ולו 10 מנדטים. למרות שלכאורה יש למפלגות אלה אינטרס מובהק לשמר את הממשלה במצב זה, השיח במערכת הפוליטית על בחירות מתגבר.
צילום: ערוץ הכנסת
בליכוד מתחילים להסתמן קרעים, וביטוי להם היא ההתבטאות הקשה של השר כץ נגד משרד הבריאות – ובעקיפין נגד רה"מ נתניהו. בכחול לבן החליטו להקשיח את הטון בעניין התקציב ובעניין מינוי פרקליט המדינה. לכן פנינו למספר מומחים לתחום הפוליטי כדי רוצים לברר מה הסיכויים שישראל תלך לבחירות בשנה הקרובה, נניח סביב חודש מארס. שאלנו בנוסף איזו ממשלה יש סיכוי שנראה אחרי הבחירות. האם בנט יישב עם נתניהו? האם יכולה להיות ממשלה שתורכב על ידי בנט, לפיד, ליברמן וכחול לבן?
"נתניהו ילך לבחירות בכל מקרה"
תום וגנר, אסטרטג פוליטי ויועץ תקשורת, מנכ"ל "וגנר אסטרטגיה ויח"צ" מעריך כי ראש הממשלה נתניהו ילך לבחירות. "נתניהו נמצא בין הפטיש לסדן", הוא מסביר. "התכנון המקורי שלו היה לנצל את הירידה בפופולריות של גנץ ואת ההסכם עם האמירויות ובחריין כדי ללכת לבחירות ולהיפטר מאיום הרוטציה. אבל בינתיים, משבר הקורונה הפך את נפתלי בנט, שאך לפני רגע כשל מול אחוז החסימה, למועמד רלוונטי שעלול לאיים עליו. בתווך צץ מועמד חדש - גדי אייזנקוט, והתפתחה לו חזית חדשה בתוך הליכוד מול ישראל כץ".
"אך למרות כל אלו - הנעלם הגדול של הבחירות הבאות היא השאלה כיצד תשפיע הקורונה על אחוזי ההצבעה בפועל. אם במועד הבחירות, ישראל תהיה עדיין במצב תחלואה דומה, תהיה לכך השפעה רדיקלית על נכונותם ויכולתם של המצביעים לצאת לקלפיות. רבים בבידוד, רבים מאוד יחששו לצאת לתורים בקלפיות – ואיש איננו יודע כיצד הדבר ישפיע על המפלגות השונות. השינויים הללו מחייבים את נתניהו והצוות שלו לבצע מחקרי עומק, כדי לנסות ולספק תשובה מושכלת לשאלה – איזה צד פוליטי ייפגע יותר מירידת אחוזי ההצבעה? כיצד תשפיע הקורונה על אחוזי ההצבעה בציבור החרדי, בחברה הערבית, בעיירות הפיתוח?".
"מחד, קשה לקבל הכרעה פוליטית ללא תשובה לשאלות אלה, ונתניהו צריך לקחת בחשבון גם את זה. אבל מצד שני, אם לא ילך לבחירות, יפסיד את הכס לגנץ בהסכם הרוטציה. לכן, אני מניח שנתניהו ילך לבחירות. גדי איזנקוט, שהיום איננו מופיע בצורה ברורה במפת הסקרים, יכול להפתיע בהן ולקחת את ציבור הבוחרים של גנץ. התנופה של בנט ככל הנראה לא תיבלם, כך שבניגוד לתכנון של נתניהו – הוא יתמודד בבחירות הללו מול שני מועמדים חזקים, אחד מימין ואחד משמאל, כאשר ליברמן שהוא לשון מאזניים טבעית - פוסל אותו אישית. אחד התרחישים הסבירים ביותר לתוצאות בחירות כאלו, היא ממשלת אחדות בין בנט לאייזנקוט, עם לפיד, ליברמן ומפלגות נוספות".
"נתניהו וגנץ לא מעוניינים בבחירות"
יועצת התקשורת ואשת האסטרטגיה תמי שינקמן, שהובילה את הקמפיין הציבורי לשחרורו של גלעד שליט ושימשה יועצת התקשורת ודוברת של השר בנימין (פואד) בן אליעזר בארבעה משרדי ממשלה שונים, סבורה שלא יהיו בחירות בקרוב. "שני אנשים לא מעונינים בבחירות בעת הזו, בנימין נתניהו ובני גנץ. זאת למרות ששניהם אינם מאמינים זה לזה, אינם בוטחים זה בזה וגם לא ממש חושבים שיש סיכוי להמשך השותפות ביניהם. אלא שלשניהם יש אינטרס משותף - טיימינג. בנימין נתניהו רואה את מצבו בסקרים, את המשך המחאה שהולכת ומתגברת ואת העובדה שעדיין לא הצליח 'לשלוף' הסדר טיעון שהולם את רצונו למשפטו האישי. גנץ מאידך רואה כי בחירות ירסקו את מפלגתו 'כחול לבן' למספר חד ספרתי, ואת חוסר יכולתו להשפיע על סדר היום. האחרון זקוק כמו אוויר לנשימה למציאת הדרך להגיע לרוטציה ללא בחירות, ונתניהו, כמו נתניהו,
"רק חיסון לנתניהו יביא לבחירות"
אריאל סנדר, מנהל עסקים ראשי בקבוצת גלעד ומנהל הקמפיין של דונלד טראמפ בישראל מטעם המפלגה הרפובליקנית, סבור שלשאול האם יהיו בחירות במרץ יהיה כמו לשאול מי מבין המועמדים לנשיאות ארה"ב יזכה בעוד 20 ימים. ״הנחת המוצא היא שנתניהו לא מעוניין שתהיה תחלופה בכיסא רה"מ״, אומר סנדר. ״ההנחה הזו היא קביעת יסוד בכל החלטה שנתניהו יקבל בסופו של דבר, ממנה נתניהו בוחן רק את האופציות הפחות טובות שנמצאות על שולחנו. נתניהו, כמי שבסופו של דבר יהיה זה שיחליט על תאריך הבחירות, שוקל היום את אותן חלופות פחות טובות להחלטה. מצד אחד נפתלי בנט בנה את עצמו באופוזיציה כאלטרנטיבה אמיתית לשלטון, ועוד אלטרנטיבה ואף דמיון לנתניהו עצמו. מבחינה זו בתוך עמקי הסקרים נתניהו מגלה שיותר ויותר אנשים מפסיקים לחשוש מללכת אחרי מנהיגות אחרת, מעניינת, מחבקת כמו בנט ומסוגלים ביום הבוחר לשים את הפתק נפתלי בנט. מה שהיה ברור בכל מערכות הבחירות הקודמות שהציבור שבסקרים נתן לנפתלי בנט מנדטים לרוב, אך ביום פקודה חזר למקורות הליכודניקים".
את זה רואה נתניהו בבוחנו האם ללכת לבחירות כיום, או שמא האלטרנטיבה הפחות גרועה היא דווקא לתת לבני גנץ להיות ראש הממשלה בפועל, כאשר נתניהו נמצא תדיר ׳על הגלגל׳ וממשיך לשים את האצבע הפוליטית שלו בתוך הממשלה והליכוד. הבחירה בין אופציות גרועות היא תורת המשחקים שנתניהו עובד לפיה ואיתה הוא מושל בעשור האחרון".
"אם ננסה לשחק את אותה תורת משחקים של נתניהו, הראה שאין בחירות בתקופה הנראית לעין, עד שיצטרפו שני נתונים חיוביים למאזן ההחלטה: חיסון לקורונה וחיסון לסקרים של נפתלי בנט. בכל אופן באם רוצים להשתעשע במחשבה אם הולכים לבחירות ויש ערבוב קלפים חדש, לדעתי נפתלי לא ילך לחיבור עם המרכז שמאל ללא הליכוד והחרדים. נפתלי בא להחליף את נתניהו, לא להחליף סוסים, ולכן כל קונסטלציה פוליטית אחרת אינה רלוונטית לנפתלי בנט".
"אין מנוס - הקואליציה לא מתפקדת"
אמנון שומרון, מומחה יחסי ציבור ואסטרטגיה וותיק, אחד מבעלי משרד הפרסום שומרון-זליגר, סבור כי כמעט אין דרך לעצור בחירות בחודש מארס. "אם לא יתקיימו בחירות במארס מדובר בנס. כלום לא מחבר בין מרכיבי הממשלה והקואליציה. האמון ברצפה וגם התפקוד המשותף בנושאים המשמעותיים לא מתאפשר. מה שמותיר כרגע את החיבור זו ההבנה של רוב אנשי כחול לבן שמקומם ייפקד בכנסת הבאה, ולכן הם מדברים את מה שליבם חפץ ונוהגים לפי מה שגופם צריך. אבל כל זה ייגמר אם בגלל התקציב, הרחבת המחאה, ויכוח על מינוי בכירים או בגלל משהו מעשרות הסיבות שיש. אם יש משהו שיגרום לנתניהו ולליכוד לרצות ולמשוך זמן אלה הסקרים הנמוכים שבאו בעקבות הקורונה".
"אם יתרחשו בחירות, בנט מצטייר על פי הסקרים כמגנט לכל התוהים והמבולבלים שבליכוד ובכחול לבן. גוש הימין בסקרים עם 66-67 מנדטים מבטא היטב את הרוב הימני והמסורתי שיש בקרב הציבור היהודי, שחלקו לא מתחבר למנהיגותו של נתניהו ולא לדתיות ימינה/הבית היהודי ומתנייד בכל פעם למפלגה שעושה קולות מזדהים. הפעם זה בנט, בינתיים".
"למרות החיבור הטבעי בין הליכוד למפלגות הציונות הדתית והימין, המשקעים והאיבה הכל כך כבדים בין בנט לנתניהו יכולים לייצר תרחישים בלתי צפויים. ברית האחים של בנט ולפיד מזכירה שדברים כבר קרו, אם כי צריך לזכור שזה היה בימים צעירים ותמימים של השניים".
"אבן הדרך: העברת תקציב המדינה"
היועץ האסטרטגי והמומחה הפוליטי יוסי טאטיקה, שעובד עם מפלגת העבודה, סבור כי כרגע הסיכויים לבחירות נמוכים. "לדעתי נתניהו עדיין לא החליט אם ללכת לבחירות או לא, ואני לא בטוח שהימור על בחירות היא האופציה הכי טובה עבורו. סדר היום נשלט על ידי מגפת הקורונה ואין אחד שיודע להעריך מתי המשבר יחלוף. הסכם הרוטציה כפי שהוא מנוסח היא אופציה לא רעה לראש הממשלה בהינתן ומצב התחלואה לא יאפשר חזרה לשגרה ככל שניתן. במאמר מוסגר חשוב לי לציין שלא כדאי להתרשם מהסקרים הנוכחיים - כי הם פריכים. המערכת הפוליטית עדיין לא התייצבה לקראת הבחירות הבאות, ושחקנים חדשים ישנו את המספרים. בכל מקרה, לא נצטרך להמתין זמן רב שכן סוגיית קידום תקציב 2021 תכריע האם ישראל בדרך לבחירות".
"נתניהו יחליט ברגע האחרון"
היועץ האסטרטגי רוני רימון, מבעלי משרד היח"צ והאסטרטגיה רימון כהן, סבור כי ראש הממשלה עדיין לא החליט. "נתניהו נמצא בדילמה מהקשות בחייו, אם לא הקשה ביותר: הוא צריך לבחור בין שתי אלטרנטיבות רעות: לקיים בחירות כשמצבו בדעת הקהל ירוד, או לקיים את הרוטציה עם גנץ. נכון, הפער הקטן בינו לבין בנט בסקרים לא נראה ריאלי ביום בחירות, אבל עדיין הסיכון קיים. להמשיך עם כחול לבן ? לנתניהו יש בטחון לשמש כראש ממשלה עוד שנה, אבל אז הוא יודע שבוודאות ימסור את ראשות הממשלה לגנץ בנובמבר 2021".
"נתניהו יחליט בלילה האחרון הרלוונטי, ב-22 בדצמבר, בתקווה שעד אז מצב הקורונה ישתפר גם בפן הרפואי וגם בפן הכלכלי. אגב, כשנתניהו הולך על מסלול גנץ - מובטחות לו עוד כשנה וחצי של כהונה כראש ממשלה חלופי. זהו המסלול הבטוח. ונתניהו איננו איש של הימורים".
