ספק אם הנשיא דונלד טראמפ תכנן תרחיש שבו ייאלץ לבלות את הישורת האחרונה של הבחירות החשובות ביותר בחייו בבית החולים. עתה טראמפ נמצא בעל כורחו במצב שאין לו שליטה עליו. כלומר, בפעם הראשונה מזה ארבע שנים טראמפ אינו קובע את האג'נדה אלא גורם חיצוני.
צילום: רויטרס
אך המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן לא יוכל ליהנות מההפקר ולעשות קמפיין אפקטיבי כי כל אור הזרקורים מופנה עכשיו לבית החולים וולטר ריד. אפילו אם ביידן ינסה לרקוד על הדם ולעשות קמפיין רווי האשמות בסגנון "אמרנו לו שצריך לשים מסכות", או "זה מה שקורה כשהמגפה ללא שליטה" - זה לא ישנה מאומה ואפילו יפגע בו. הוא ייראה כמי שמנסה לגרוף הון פוליטי ממצבו הבריאותי של המפקד העליון של ארה"ב.
אחד מהקלפים החזקים ביותר של טראמפ בסקרים, בייחוד בקרב מצביעים ש"ערקו" מהדמוקרטים לרפובליקנים בשנת 2016, הוא העוצמה והגישה הבלתי מתנצלת שלו - הן ברטוריקה רוויית ההשמצות כלפי קלינטון והן במדיניות הקשוחה נגד מהגרים ועוד. מצביעים אלה, וכמובן הבייס שלו, אהבו את הגישה הזאת, גם כאשר רבים מהפרשנים אמרו שהוא "משוגע" ובלתי כשיר לכהן בגלל התנהלותו הבלתי נשיאותית.
בסופו של דבר, גם העצמאים שנותרו על הגדר עד הרגע האחרון בשנת 2016 הלכו לכיוונו (לפחות במדינות המפתח) - והכריעו את הבחירות יחד עם קבוצה קטנה של לבנים עם השכלה גבוהה בפרברים, שאהבו את הגישה החדשה ובלתי ממסדית שהציג (ובעיקר סלדו מהילארי קלינטון).
בחודשים האחרונים טראמפ ניסה, ללא הצלחה, ליצור שוב קואליציה כזו. האסטרטגיה שלו התמקדה ב"חוק וסדר", בתקווה שמסר זה יהיה הדומיננטי בבחירות, ובכך שוב יכרסם בתמיכה בדמוקרטים במעוזים הקריטיים לניצחון במדינות המפתח.
לא קל לשחזר את ה"נס"
בשנת 2016 הצליח לעשות זאת כאשר מצד אחד שכנע מספיק עצמאיים לתת לו צ'אנס, ובנוסף קיבל כמחצית מהקולות של המצביעים הלבנים בפרברים. אבל הוא עשה זאת על חודם של 70 אלף קולות בשלוש מדינות מפתח. שחזור ה"נס" הזה אינו קל השנה.
לכן, בהיעדר מסר חדש (ובהיעדרה של קלינטון מעוררת האנטגוניזם), בשבועות האחרונים הוא מחפש מומנטום אצל הבייס שלו, בתקווה שהלהט המובנה שיש אצל הרפובליקנים לעומת הדמוקרטים יציב מענה ליתרון הקל של ביידן בסקרים.
ואכן, בעימות האחרון היה כבר ברור כי בזמן שביידן מנסה לחפש את הקולות שערקו ב-2016 וליצור קואליציה של דמוקרטים עם "מאוכזבי טראמפ", הנשיא פונה לבייס שלו במטרה לעורר את האזרחים שכלל לא חשבו להצביע ולייצר שוב סלידה מפני הסוציאליזם של הדמוקרטים, כפי שמיתג בהצלחה את הילארי קלינטון. כל זאת, תוך כדי הפגנת נחישות ועוצמה - כפי שהבוחרים של 2016 אהבו. המאמץ הזה היה קשה במיוחד בעקבות הצטמקות הבייס שלו ולאור הצלחתו של ביידן לקבל מחדש רבים מאלה שערקו לכיוונו של טראמפ משנת 2016. למעשה, ביידן הצליח בסקרים לגרוף כמעט חצי מהתמיכה של מעמד הפועלים הלבן, בעיקר בגלל הרקע של המועמד שאיתו הם יכולים להזדהות, בעוד שקלינטון הפסידה אותם לטראמפ בפער דו-ספרתי.
לכן, לאור הקושי של טראמפ בסגירת הפער מול ביידן, המצב החדש הוא הזדמנות של טראמפ לאתחל את הקמפיין שלו, בעיקר משום שהידרדרות בריאותו צפויה לגרום לו לעלייה בסקרים. כך זה תמיד כאשר יש חשש לשלומו של הנשיא או כאשר יש טרגדיה לאומית (כפי שהיה אחרי ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן, וכאשר הנשיא בוש האב התמוטט במהלך ארוחת ערב בגלל קלקול קיבה). אם טראמפ יראה שהוא נלחם בגבורה בנגיף - האהדה כלפיו תימשך עד ה-3 בנובמבר. בסקרים קוראים לזה ה-Sympathy Vote.
בנוסף, אם ייצא בריא ושלם ויפגין חיוניות ואופטימיות אחרי החלמתו - הוא יוכל לרכוב על גל האנרגיה הזה עד הסוף ולנצל את המומנטום שנוצר עבורו.
כפי שמכתבו של ג'יימס קומי בשנת 2016, רגע לפני הבחירות, שינה את כל הדינמיקה ונתן לטראמפ תנופה (ומשמעת עצמית), כך המצב החדש יעניק לטראמפ את זריקת האנרגיה שתיתן לו מסר אפקטיבי ואופטימי שאיתו ירכב עד לניצחון. השאלה הגדולה היא אם ינצל את ההזדמנות הזאת לקמפיין אפקטיבי וממוקד, כפי שעשה בשבועיים האחרונים של קמפיין 2016.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו