"חזרת תלמידי הכיתות הגבוהות לביה"ס - רק אחרי חנוכה"

כפי שפורסם אתמול ב"ישראל היום", במערכת החינוך והבריאות מעריכים כי הלימודים בשכבות הגיל הנמוכות יתחדשו רק בעוד כחודש. גם אז, על פי המומחים, רק תלמידי גני הילדים וכיתות א'-ב' יחזרו ללמוד, וזה ייעשה בקפסולות (קבוצות קטנות) ולא בכיתות שלמות כפי שקורה היום (כיום קפסולות קיימות רק בכיתות ג'-ד').

בנוגע לשכבות הגיל הגבוהות התחזית קודרת יותר, וצוות מומחים המייעץ למל"ל קבע כי יש להיערך לדחיית פתיחת מערכת החינוך לכיתות הגבוהות (ה' ומעלה) לפחות עד חנוכה - שיצוין באמצע חודש דצמבר.

על פי המתווה, כשהלימודים יחזרו, בשלב הראשון יוחזרו רק גני הילדים ותלמידי כיתות א'-ב'. זה יקרה במגבלות התו הסגול, אשר יכללו הקטנה של מספר התלמידים בכיתה ולמידה בקפסולות. נזכיר כי התוכנית של משרד החינוך בתחילת השנה כללה למידה בקפסולות בגני הילדים ובכיתות א'-ב', אך מסמך של משרד הבריאות קבע שאין בכך צורך בשל תחלואה נמוכה בגילים אלו.

תוכנית מורכבת

בישראל יש כ־20 אלף גני ילדים וכ־18 אלף גננים וגננות, והמשמעות היא שבמקרה של פיצול תצטרך מערכת החינוך לגייס מספר אדיר של כ־40 אלף גננות וסייעות כדי שיפעילו את כל גני הילדים ללא רוטציה. כמו כן, יהיה צורך במספר אדיר של מורים ואנשי צוות ומבנים כדי לעשות חלוקה לקפסולות לכיתות א'-ב', שבהן לומדים כ־340 אלף ילדים. מדובר בתוכנית לוגיסטית מורכבת עם השלכות כלכליות שעלותה תגיע למיליונים רבים.

לדברי מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "מועד החזרה למוסדות החינוך חייב להיות מושפע מרמת התחלואה במדינה. כפי שדרשנו לא לסגור את מערכת החינוך כששיעורי התחלואה היו אפסיים, כך אנו דורשים כיום שההחלטה על מועד החזרה למוסדות החינוך תתקבל על בסיס נתוני תחלואה מבוססים ולא מהוססים". עוד הוסיף כי "עם ביטול הסגר ופתיחת האפשרות לחזור למקומות העבודה, יש להחזיר את הלמידה בגנים ובבתי הספר היסודיים, תוך ביטול חובת הנוכחות. יש לבצע שינויים במתווים הקיימים כדי לצמצם משמעותית את החשיפות של הילדים לקבוצות שונות ולמבוגרים, שבהן פוטנציאל ההידבקות גבוה". לדבריו, "מערכת החינוך העל־יסודית צריכה לחזור באופן מדורג ללימודים, תוך בחינה מדוקדקת של רמת התחלואה".

"למצוא את האיזון"

כאמור, אחת האופציות שנשקלות היא פתיחת מערכת החינוך לכיתות הגבוהות (ה' ומעלה) רק אחרי חנוכה. לדברי פרופ' רונית קלדרון־מרגלית, בית הספר לבריאות הציבור הדסה, האוניברסיטה העברית, "מצד אחד, המחויבות שלנו כחברה כלפי הילדים היא שהם ילמדו בכיתות באופן מסודר. הבעיה היא שבכיתות עמוסות אי אפשר להבטיח שמירה על ההנחיות. ברגע שכל מערכת החינוך חזרה באמצע חודש מאי החלו ההתפרצויות שבישרו את הגל השני, ועבור רבים זה מה שקרה גם בתחילת ספטמבר. מנגד, אי אפשר מוסרית לבוא לאנשים ולומר להם תחזרו לעבוד, אבל לא נספק לכם מסגרות עבור ילדיכם. יש צורך למצוא את האיזון".

אחד החששות הגדולים במערכת החינוך הוא מה יקרה בחורף, אז ייאלצו התלמידים ללמוד בכיתות סגורות וצפופות, עם מערכות מיזוג שעלולה להפיץ את הנגיף. לדברי פרופ' נחמן אש, מהמחלקה לניהול רפואי באוניברסיטת אריאל ולשעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל, "יש מצב שבו שכבות הגיל הגבוהות לא ילכו לבתי הספר גם בחורף. ייתכן כי לגילים הבוגרים, לתיכונים ולחטיבות ביניים מצפים כמה חודשים בבית, כשהלמידה תהיה רק מרחוק. מובן שהחשש הגדול הוא מהחורף, שהקורונה עלולה לצמוח בתוכו".

לשיטתו, הסגר הוא האמצעי האחרון שנותר: "החזרה ללימודים תצטרך להיות הרבה יותר הדרגתית מאשר ב־1 בספטמבר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו