במבט מהצד נראה שאת המכונה המשומנת של אייל גולן אי אפשר לעצור. פחות מחודש אחרי גמר העונה השלישית של "אייל גולן קורא לך", ששודר אחרי קרב משפטי בערוץ 2 וגרף יותר מ־25 אחוזי רייטינג, הזמר של המדינה כבר מוציא אלבום חדש, "הלב על השולחן" שמו. מתנת הפסח שלו לעם ישראל. מכונת היח"צ כבר התחילה לעבוד במלוא המרץ, בתחנות הרדיו אימצו את רוב שירי האלבום, והפמליה הקבועה עוטפת יותר מתמיד. בינתיים גולן גם ממשיך לקדם את הבושם שלו וסוגר הופעה אחרי הופעה. מרגישים שהקיץ בפתח.
באדיבות קשת משה בן שמחון
רק דבר אחד מצליח לעצור אותו לכמה שעות של נחת. ביום שלישי שעבר התקיים ביבנה משחקו הראשון של ליאם, בנו הבכור (9), במדי מכבי רחובות. למגרש הגיע האבא אייל, מתוגבר בחברו הטוב, כדורגלן העבר לירון בסיס. הפעם לא זמר. פשוט אבא. "אני יותר מתרגש ממנו", הוא אומר. הילד התחיל לשחק כדורגל רק לאחרונה, זה בסך הכל האימון הרביעי שלו, אבל האבא, שהתחיל גם הוא את דרכו במגרש הכדורגל, כבר חולם שהוא ישחק בריאל מדריד. לא פחות. "הוא אוהב את רונאלדו, הלוואי שיהיה חמישים אחוז ממנו. מצידי רק שילבש את המדים של ריאל ויישב על הספסל. איזה חלום. הלוואי".
ליאם מפתיע את אבא עם תסרוקת חדשה הכוללת פס צהוב בשיער. "מה זה, מתי הוא עשה את זה?" שואל גולן את הסובבים בפליאה. "לא ראיתי אותו ככה". כבר כשהילד עושה את החימום אומר האבא: "הוא נראה כאן הכי שחקן מכולם".
גולן מתדרך את הילד מהקווים לאורך כל המשחק: "כנס עם הראש!", "אל תפחד!" ובדרך הוא גם מחלק הוראות לילדים האחרים: "תמסור לליאם", "תחזיר לליאם". זה משתלם כשהילד מבקיע שער בנגיחה. "יש לו את כל הנתונים של שחקן", אומר האב הגאה. "הוא משחק טוב, נכון? לא בגלל שאני אבא שלו. הוא באמת טוב. כפרה עליו, חיים שלי הילד הזה".
במגרש פוגש גולן את אחד ממאמני העבר שלו בהפועל מרמורק. הם נזכרים במשחקים לאו דווקא דרך השערים או התוצאות. "זוכר את המשחק ברמת אליהו שהלכת מכות והמשחק התפוצץ?" שואל המאמן, וגולן מתקן: "המכות זה לא היה ברמת אליהו, זה היה במשחק ביפו".
בטריבונה יושבת אחותו של ליאם, אלין בת ה־6, עם הסבתא רונית ובני משפחה נוספים. "נראה לי שרונית הביאה את כל השכונה", צוחק בסיס. מדי פעם היא באה לקבל נשיקה מאבא ומעודדת את אחיה הגדול. כשהמעריצות הזאטוטות מבינות שהיא הבת של, הן מתקרבות אליה. אחת מהן רוצה להעביר לאבא של אלין פרחי סביונים שקטפה רגע לפני כן. אלין מושכת אותה ביד לכיוון המגרש וצועקת לאבא: "היא רוצה להביא לך פרחים". ברגע שהאבא המפורסם מסתובב, הילדה מתביישת וחוזרת למקומה במהירות. אלין לא מבינה אותה, זה בסך הכל אבא.
גולן מצלם הכל באייפון ושולח לאמא אילנית לוי, שלא הצליחה להגיע. "חוץ מהשער האחרון, צילמתי הכל. לא יודע איך פיספסתי את זה. כנראה מההתלהבות של המהלך". כשהסוללה באייפון נגמרת, הוא עובר למכשיר השני. בכל זאת, צריך להמשיך לצלם. במקביל הוא אומר לנהג שלו, יניב: "תשיג לי את דודו אהרון". "הוא בחו"ל", עונה לו הנהג. "אני יודע שהוא בחו"ל, אז יעלה לך עוד עשר אגורות שיחה, רק תשיג לי אותו". לפחות עד סוף המשחק אהרון לא הושג.
עד שהמשחק מסתיים, גולן מתעניין רק בנעשה במגרש. כל הבקשות להצטלם איתו נדחות עד לאחר שריקת הסיום. "לא נראה לי שיש מישהו במדינה שעוד לא הצטלם איתו", אומר בסיס, "לפי כמות התמונות, יש פה 10 מיליון אנשים".
הקבוצה של ליאם מנצחת בסופו של דבר, ליתר דיוק מביסה את הקבוצה השנייה 2:6. לפי הספירה של גולן זה נגמר 2:4, הוא סופר רק את השערים שהבן היה מעורב בהם - כבש שניים ובישל עוד שניים. "גם כשהייתי שחקן וישבתי על הספסל, כשהקבוצה שלי היתה מבקיעה שער הייתי מתבאס. אני רוצה להיות חלק אמיתי מהניצחון, לא סתם להסתכל מהצד".
גם ליאם טועם מההמולה ומההתרגשות סביבו. ילד שקט ומקסים שלא עושה עניין מאבא שלו. "בהתחלה הוא התבייש, ואנשים שיגעו אותו בשאלות", אומר אביחי לוי, חבר קרוב של המשפחה. וגולן מחזק: "פעם היו מציקים לו עם זה בבית ספר, אבל הוא הסתדר. הוא צמח לתוך הדבר הזה. אל תשכח שגם אמא שלהם מפורסמת, הם לא מכירים משהו אחר".
אז זהו, יהיה לך ילד כדורגלן? מה עם מוסיקה?
"נראה לי שהוא יותר בכיוון של כדורגל, למרות שהוא מבין במוסיקה. יש לו שמיעה. לא מזמן שמענו שיר ברכב וזה היה בווליום גבוה. ליאם אמר לי: 'אבא, תנמיך, ככה אי אפשר להקשיב למוסיקה באמת'. אבל אני חושב שהוא יהיה בכדורגל. הוא מזכיר לי אותי במשחק. הוא בועט בשמאל, כמוני. אני בועט ברגל שמאל וכותב ביד ימין. כשהייתי ילד התחלתי לכתוב ביד שמאל, אבל באותן שנים חשבו שזה לא טוב, אז אמא שלי קשרה לי את היד, וזה נשאר ככה".
גולן נפרד מליאם וממהר למרצדס S500 השחורה והנוצצת שרכש לפני כמה ימים, לא לפני צילום קבוצתי עם הילדים, המאמנים ואנשי הצוות. עדת מעריצות קטנה מחכה לו ביציאה מהמגרש. "מה זה כל היופי הזה בגבר אחד!" זועקת לעברו אחת הילדות.
"לא מעניין אותי השמעות"
יומיים לפני המשחק של ליאם, במסעדה מתחת למגדלי YOO, שם הוא מתגורר, גולן נראה רגוע מתמיד. מסביבו התכונה רבה: כבר בכניסה למסעדה, שבה יושבים באותה עת לפחות ארבעה סלבס, המבטים כולם מופנים אליו.
בישראל אין הרבה כוכבים. וגולן הוא קודם כל כוכב. האייפון הלבן שלו מחובר תמידית למטען ולא מפסיק לצלצל. היוצר יוסי בן דוד, המעבד תמיר צור, עורך התוכנית שלו אורי סלעי ועוד עשרות אנשים צילצלו אליו בשלוש השעות ששוחחנו. לחלקם לא ענה, לחלקם אמר שיחזור. כל הזמן נחמד. לא פשוט להיות הזמר הפופולרי בישראל. אומרים שכשאתה נופל מקומה ראשונה אתה שובר יד, אבל כשאתה נופל מהקומה המאה - אלוהים ישמור. אייל גולן נמצא בקומה המאה כבר שנים רבות.
אתה לא עוצר. זה הכל מהפחד לא ליפול?
"הלחץ והפחד נמצאים כל הזמן. אני חי בז'אנר שבו צריך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. אם אתה לא מוציא משהו חדש, תמיד ישאלו לאן נעלמת. הנה, הדיסק שלי רק יצא, ובעוד חודשיים כבר ישאלו אותי על הדיסק הבא. אתם יודעים איך זה בארץ. בן אדם קנה את הדיסק, שם במערכת, סיים לשמוע, וכבר שואל מה עוד. הקהל הישראלי תובעני ורוצה כל הזמן דברים חדשים, צריך כל הזמן לספק אותו. לקהל יש זיכרון קצר".
אולי השירים שלך לא מחזיקים מספיק זמן?
"יש לי הרבה שירים שמחזיקים במשך שנים. 'צליל מיתר', 'אלוהיי', 'ואני קורא לך', 'יפה שלי', 'נולדת בשבילי', והרשימה עוד ארוכה מאוד. אפילו 'יפיופה' יישאר כאן. כמה שכולם, גם אני, חשבו שזה שיר לזמן קצר, אני מרגיש שהוא מחזיק גם היום. בהופעות שלי הוא מעיף את הקהל ועדיין עושה את העבודה.
"הרצון שלי להוציא אלבום כל שנה הוא קודם כל בגלל שאני מרגיש את הקהל. מגיעים אלי כל הזמן שירים חדשים. ממש עכשיו מחכות לי במייל לפחות חמישים הצעות לשירים חדשים שעוד לא שמעתי. אני אוהב את זה. כמובן, יש בי פחד כשיוצא שיר או אלבום חדש. חשוב לי כל הזמן לשמוע את דעתם של האנשים".
אז אתה מייד בודק את מספר הצפיות ביו־טיוב ואת מספר ההשמעות ברדיו?
"פחות מעניין אותי מספר הצפיות ביו־טיוב או מספר ההשמעות ברדיו. זה יותר השטח, האנשים עצמם. מגיעות אלי הודעות מחברים, מכרים, זמרים וסתם אנשים, וזה עושה לי טוב. הנה, עכשיו קיבלתי הודעה מאלירן בן צור מהפרויקט של רביבו, שמפרגן לשיר 'מנגנת את חיי'. זה מאוד חשוב לי. לא מובן מאליו בכלל".
אומרים שכל מה שתוציא כבר יתפוס מעצמו.
"שמעתי שאומרים שגם אם אשיר 'עוגה עוגה' זה יתפוס. לדעתי זה מוגזם לגמרי. צריך גם שהשירים יהיו טובים, חשוב לבחור אותם נכון ולזהות אותם".
היו שירים שפיספסת?
"כן, 'האחת שלי', למשל, זה שיר שטל שגב שלח אלי והיה אצלי במייל שנה. הוא דיבר איתי כל הזמן, אמר לי שכדאי לי להקשיב כי זה שיר מיוחד, ופשוט לא הספקתי לפתוח את המייל. בסוף זה הגיע לישי לוי. מצד שני, היו שירים שהרווחתי בזכות החלטה זריזה. 'מי שמאמין' היה אצל כמה זמרים שכבר הקליטו אותו, כולל שרית חדד. צריך להיות מהיר ומעשי - עבודה כל הזמן, בלי מנוחה".
"אני לא אוהב חוסר טאקט"
את היחסים עם ילדיו מתחזק גולן בכל הזדמנות שיש לו. הקשר עם גרושתו אילנית לוי טוב מאוד, לדבריו. "אני לא צריך לתאם כשאני בא או להודיע מראש, אני פשוט מגיע".
הילדים מעודכנים לגבי החיים שלך? לא מתבלבלים כשכל פעם יש לך חברה חדשה?
"לא, אני מכיר להם רק את הרציניות. את רוסלנה הכרתי להם ויצאנו יחד לבלות. בכל פעילות שיש עם ההורים, אני שם. עד גיל שלושה חודשים טיפלתי בשניהם בכל דבר, החל בלהחליף להם ועד להרדים אותם".
הפרידה מחברתו, רוסלנה רודיקה, העסיקה כמובן את מדורי הרכילות, כמו גם התקופה שהיו יחד. לפני חודשיים היה נראה שיש סיכוי לקאמבק, לאחר שהשניים נפגשו כמה פעמים. גולן אפילו העלה תמונה לאינסטגרם וכתב: "אחרי חודש באתי לראות את היפה שלי. אפשר להישאר חברים". מעבר לזה הוא לא רוצה לומר. "כבר אמרתי הכל".
למרות שמדורי הרכילות סיפרו שגולן ממשיך במסע הכיבושים שלו, לא נראה שיש עכשיו מישהי משמעותית בחייו של האיש שאמר בעבר שהוא נמצא בתחרות עם שלמה המלך ואלף נשותיו.
גברים מתחילים איתך?
"לא, זה עוד לא קרה לי. אני רק יכול להגיד שמאז שהתחלתי לעבוד על התוכנית שלי, יצא לי לעבוד עם הומואים. גיליתי שהם אנשים נפלאים, מלאים בפרגון ובאהבה אמיתית".
יש סיכוי לזמר מזרחי לצאת מהארון ועדיין להצליח?
"אם הוא טוב, בטח. לקהל זה לא משנה. בארץ יש הרבה אהבה לזמרים מיוון וממדינות ערב, למרות שחלקם שונאי ישראל, וזה בגלל שהמוסיקה שלהם טובה. זה מה שחשוב".
מערך החברים סביב גולן הוא חלק בלתי נפרד ממנו. מגדלי היוקרה, המכוניות והאינטנסיביות של האזכורים במדורי הרכילות נותנים את ההרגשה שנוצרה כאן כוכבנות בממדים הוליוודיים. בימי שישי בערב עורך גולן בביתו מסיבות קריוקי, שהפכו כבר לסוג של מסורת עבור מועדון החברים. הוא דואג שלא יצולמו שם קטעים, כדי שיוכל לשיר להנאתו ללא חשש שהסרטונים יגיעו לרשת.
"אני שר בחופשיות, עם חברים, שחלקם זמרים, כל מיני שירים שאני אוהב. ככה גם שמעתי את 'מלאת אהבה'. היו שרים את זה ולא ידעתי שהשיר הוא של רובי לוי, זמר שאני מאוד אוהב. עם הזמן גם אני התחלתי לשיר את השיר, ואז נולד הרעיון שאקליט אותו".
לא חשבת שזה יכול להשכיח את הביצוע המקורי? הרי לך יש רפרטואר עצום, ולו יש פחות להיטים.
"זה הגיע ממקום של פרגון לשיר. עשיתי את זה גם לפני כן עם 'שעת פרידה' של שימי רון. אני לא חושב שהביצוע שלי העלים את רובי. עובדה שלפני שהקלטתי את השיר הזה היו לו חמישים אלף צפיות, ולאחר מכן זה הגיע לחצי מיליון. כלומר, אנשים שמעו את הביצוע שלי וחיפשו גם את הגירסה המקורית. זה עשה לו רק טוב".
גולן מחובר כל הזמן. לסמסים, לאי־מיילים, לפייסבוק. עונה לזמרים שמתקשרים להיוועץ בו, מקשיב להקלטות ביתיות של זמרים מתחילים, דואג לכרטיסים למעריצים; מתדלק בקפידה את הקשר עם הבוחר. באחת מהופעותיו במועדון הפלאקה, בשנת 2003, כשהמקום היה עמוס במעריצים, נשלחו מאבטחים לשמור עליו כשעמד על הבמה, אבל גולן דרש שיתרחקו. "אני לא צריך את זה", הוא אמר, "אין לי בעיה להיות בתוך הקהל. לא רוצה אבטחה".
הקהל הישראלי רוצה אותך קרוב אליו.
"כן, למרות שלפעמים זה מוגזם. אני יכול לשבת במסעדה לאכול, וככה, באמצע הארוחה, ינחיתו עלי תינוק על הברכיים ו'יאללה, בוא נצלם אותך איתו'. זה חוסר טאקט, ואני לא אוהב חוסר טאקט".
לא בא לך לפעמים להיכנס לאיזה בר ולהשתכר בלי שיזהו אותך?
"תתפלא, גם כשאני בחו"ל לא ממש מתאפשר לי להיכנס למועדון ולהשתולל. תמיד יצוץ איזה ישראלי וישאל, 'אה, אייל גולן, מה אתה עושה פה?'"
אז מה אתה עושה כדי לנקות את הראש?
"לפעמים אני לוקח את הרכב ונוסע סתם, לשום מקום. אפילו באמצע הלילה. לפני שבועיים, בלי להודיע לאף אחד, נסעתי לאילת. לא תיכננתי כלום, פשוט נסעתי לשם בשביל עצמי".
"אני לא מתחבר לאירוויזיון"
גולן הוא כבר מזמן הרבה מעבר לזמר. נגיעה שלו שווה זהב. כשהוא עובד עם מפיק מוסיקלי או עם יוצר כלשהו, ז'אנר שלם הולך בעקבותיו. השמות החדשים שהוא סימן באלבום הנוכחי הם אופיר כהן, שכתב והלחין ארבעה שירים באלבום, והזמר פאר טסי, שיצר את שיר הנושא. סביר להניח שהשניים יהפכו לאנשים עסוקים מאוד בזמן הקרוב.
"תמיד, לאורך כל הקריירה, יש לי יוצרים חדשים באלבום. כשאני מאזין לשירים חדשים, אני לא רוצה לדעת מי כתב או הלחין. לא מעניינים אותי השמות, רק השיר עצמו".
לפעמים גם הקלטה ביתית יכולה לשנות את גורלם של שיר או זמר. כך, לדוגמה, באחת המסיבות הביתיות שלו שר גולן את "לב קבור" של מאור אדרי והבריק עם המשפט "הסתבכתי, ווא־עלא־בכתי", שלא נכתב כמובן בטקסט המקורי. היציאה הזאת הספיקה כדי לקבוע עובדה, ועל הדרך לצ'פר את אדרי בשיר שהפך ללהיט ברגע - למרות שיצא ארבע שנים לפני כן והיה קבור במרתפי הז'אנר.
גם בדינמיקה שסביבו נכנס גולן לרזולוציות הכי קטנות, סוגר פינות ומפשר. "טל אהרון, חבר שלי, מכנה אותי בצחוק 'הסנדק'", הוא מספר. לפני כמה שבועות, למשל, פתר סכסוך בין אחד מעובדי התוכנית שלו לזמר תמיר גל. בזמן שמשתתפי התוכנית של אייל הגיעו להקלטות באולפן של תמיר, התפתח ויכוח בין העובד לבין גל, שגלש גם לקצת אלימות. גל שלח לגולן סמס ועידכן אותו על התקרית. כעבור זמן קצר יושרו ההדורים.
"צריך לדעת איך לדבר עם אנשים", מסביר גולן את התורה שלו. "יש רגישויות, ולפעמים פוגעים באחרים בלי לשים לב. במקרה הזה מדובר בשני אנשים שלא מכירים אחד את השני. בלחץ של העבודה קרה מה שקרה, ככה זה בהפקות. היה חשוב לי לפתור את העניין ביניהם".
זה מקרה קל. איך אתה מתמודד עם לחצים של עבריינים? להגיע לאירועים, לשיר להם.
"אין דבר כזה. אני מקבל פניות מהרבה מאוד אנשים, וכולם מקבלים אותו יחס. אם מסתדר לי ואני יכול, אין בעיה. הכל עובר דרך המשרד, בלי שום שיקולים של מי האנשים".
ובכל זאת, אם עבריין רוצה הופעה שלך בתאריך מסוים ואתה תפוס?
"אז אני תפוס, מה לעשות. אומרים את זה בנימוס ומבטיחים לעשות מאמץ. אני באמת מנסה לעשות מאמץ, לא סתם אומר".
איך אתה מסתדר עם האינטראקציה איתם בהופעות? נגיד, להקדיש להם שיר, כשברור שאם הם לא יקבלו את היחס הראוי...
לירון בסיס: "דווקא הם יודעים לכבד ומבינים. אפשר לראות עליהם שהיחס הוא אחר ואין מצב לדברים כאלה".
גולן: "הכל בסדר, כולם מקבלים את היחס ואת הכבוד הראוי, לא משנה מי".
ולהופיע באירועים משפחתיים של עבריינים, זה לא מפריע לך?
"לא, מבחינתי זאת עדיין עבודה. לא משנה לי מאיפה הכסף מגיע. אני מגיע להופעה ולא שופט אנשים".
הז'אנר המזרחי נקשר כמעט תמיד עם העולם התחתון. זמרים בעבר ובהווה, מזוהר ארגוב ועד מרגול, הסתבכו בפרשיות פליליות.
"לא בטוח שזה קשור למוסיקה, וזה לא אומר שהז'אנר מלא בעבריינים. את הסיפור של זוהר כולם מכירים, זה היה מסלול החיים שלו. מרגול זאת פרשה יוצאת דופן שהתנפחה. זה עדיין לא אומר שכל הז'אנר קשור לזה ושיש פחד אצל הזמרים".
בתור אוהד שרוף של בית"ר ירושלים, הרגיש גולן את הסערה שעברה קבוצתו עם בואם של שני השחקנים הצ'צ'נים המוסלמים, זאור סדאייב וג'יבריל קדאייב. "לא הסכמתי עם ההתנהגות של האוהדים נגד השחקנים המוסלמים", הוא אומר. "אני בעד שיהיו שחקנים מוסלמים בבית"ר, כל עוד הם טובים. אבל היה צריך לעשות את זה אחרת, לפני שהעונה מתחילה ולא באמצע, כשהקבוצה כבר רצה. בית"ר היתה בתקופה טובה, והדרך שבה הביאו את שני השחקנים לא היתה טובה".
למה לא יצאת בפומבי נגד קבוצת האוהדים "לה פמיליה"?
"אמרתי שאני מגנה את ההתנהגות, ושכל שחקן יתקבל בברכה, ללא שום אפליה בדת או בגזע".
"לא חושב על פוליטיקה"
לפני כמה חודשים נפגש גולן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשנתניהו היה בתחילת מסע הבחירות שלו. נראה היה שלראשונה, הוא נוקט עמדה פוליטית ומזדהה עם מפלגה כלשהי.
"אני לא אדם פוליטי ואף פעם לא הייתי", אומר גולן. "בסך הכל קיבלתי הזמנה מראש הממשלה לשתות איתו כוס קפה ונעניתי בשמחה. זה כבוד גדול בשבילי, ובשביל כל אחד אחר".
תסכים איתנו שזה שונה, הפגישה היתה לפני הבחירות.
"זה לא שיצאתי בקריאה להצביע ליכוד. הזמנה מראש הממשלה זה לא משהו שאפשר לסרב לו. אם זה השפיע על מישהו, זה כבר עניין של אותו אדם. ישבנו שעה וחצי, הוא שאל על העבודה שלי, אני שאלתי על דברים שמעניינים אותי בעבודה שלו. כל אזרח בישראל שהיה מקבל הזמנה מראש הממשלה היה נענה בשמחה".
אם שלי יחימוביץ' היתה מזמינה אותך לקפה, היית הולך?
"כן, למה לא?"
יש סיכוי שתרוץ לפוליטיקה?
"כרגע זה לא בתוכניות שלי".
למי הצבעת?
"יש סיבה שהבחירות הן חשאיות".
במחאה החברתית דווקא הופעת.
"כי שמעתי את הזעקה של העם, למרות שאני גר במגדלים. אני באתי מהעם. אני זוכר איך הייתי נוסע עם הפיאט אונו האדומה שלי למועדונים בשביל מאה שקל".
גולן נשמר מלהביע עמדה ברורה בנושאים שמחוץ לקונצנזוס. גם במהלך הדיונים אם לשדר את גמר "אייל גולן קורא לך" בערוץ 2, הוא נזהר שלא ייצא ממנו משהו חריף מדי. זאת בניגוד לשופטים בתוכנית, ובהם ירון אילן, עדי לאון ויוסי גיספן, ששלפו מייד את השד העדתי.
"אני לא אחראי למה שאנשים סביבי אמרו לגבי הסיבות שהיו להתנגדות לשידור בערוץ 2. אני רק חשבתי שתוכנית כזאת, מן הראוי שתגיע לקהל רחב. היא זוכה לאהבה גדולה מצד הקהל, ומן הראוי שתשודר בערוץ שכולם יכולים לראות. ההצלחה של התוכנית היא הרבה מעבר למה שציפינו. רצינו לעשות תוכנית קטנה וחמודה שעוסקת בזמרים מזרחיים, וההצלחה הגיעה לממדים גדולים מאוד. זה הפך למפלצת".
איך אתה חתום על תוכנית שהיא ספציפית לז'אנר מסוים? דווקא אתה, שמנסה לטשטש את הגבולות המוסיקליים?
"הרגשתי שזמרים בסגנון הזה לא מקבלים מספיק ביטוי בתוכניות הריאליטי. לא ידעו איך לקבל אותם, ולא היתה להם ממש כתובת. היו אצלנו מתמודדים ששרו בטורקית, בערבית, שירים של פריד אל־אטרש. איפה אפשר לשמוע אותם? לאן הם ילכו? התוכנית הזאת נותנת להם מקום. אחד כמו מאור אשואל, שזכה בעונה השנייה - אם לא התוכנית הזאת, הוא היה ממשיך לשיר במקלחת".
הזוכות של העונות הראשונות עדיין לא הפכו לכוכבות של ממש.
"הן זמרות מצוינות, אבל זה לוקח זמן. אין קיצורי דרך. אני מרוצה שהן מתפתחות לאט לאט. אני אומר, וחשוב לי תמיד להדגיש את זה למתמודדים, שהדרך עדיין ארוכה. התוכנית הזאת פותחת להם דלת, אבל עדיין זה מצריך עבודה קשה והרבה התמדה. נסרין, למשל, היא זמרת גדולה, וכשהיא שרה את 'כשהלב בוכה' זה היה רגע גדול. יוסי גיספן, שכתב את השיר, בכה ואי אפשר היה לא להתרגש. אני לא יודע אם זה רגע היסטורי, זה רק הזמן יגיד. נכון לעכשיו, היא זמרת שעובדת ומופיעה כל הזמן. כשמורן מזור זכתה בקדם, הרגשתי גאווה עצומה שהזוכה מהעונה הראשונה בתוכנית שלי תייצג את ישראל".
אתה בעצמך סירבת להצעות להשתתף כנציג ישראל באירוויזיון, גם בלי קדם. חששת להפסיד?
"לא, אין קשר. אני פשוט לא מתחבר לתחרות הזאת. לא אוהב את המסגרות האלה. גם לתוכניות ריאליטי מוסיקליות לא הייתי הולך אם הייתי זמר מתחיל. אפילו בתוכנית שלי לא הייתי משתתף".
אחרי שלוש עונות שחיפשת זמרות, אתה מבין למה לנשים קשה יותר בז'אנר הזה?
"בגלל האהבות שלהן. ברגע שיש להן חבר, הכל משתנה. לא יהיה לו נוח עם ההופעות שלה בלילות, או שהיא מצטלמת עם גברים והוא רואה יד מונחת עליה. עם הזמן הוא גם יציב תנאים, או הוא או המוסיקה, ואז היא תיאלץ לבחור בין קריירה לא ברורה לחתן בטוח.
"אחרי החתונה החיים משתנים לגמרי. יש ילדים, ואישה זה לא גבר בכל מה שקשור לטיפול בהם. היא נכנסת להריון, אחר כך לידה וטיפול בתינוק, שגבר לא יכול לעשות גם אם הוא ממש רוצה. אני, כמה שטיפלתי בילדים שלי בחודשים הראשונים, עדיין היו דברים שהיה צריך את אמא. אני לא יכול להניק אותם. הזמן הזה שהאישה מקדישה לילדים הוא קריטי במיוחד בז'אנר המזרחי. זה קוטע קריירה. רק בגיל מאוחר יותר, כשהילדים כבר יותר גדולים, היא נזכרת בחלום שהיא רצתה לעצמה בתור זמרת".
בין הזמרים הוותיקים בגמר שלך חסרו חיים משה וישי לוי.
"עשינו כבוד לזמרים הוותיקים ולמוסיקה של פעם. אני יודע שהיתה פנייה לחיים משה, וזה לא הסתדר. לגבי ישי אני לא יודע".
דווקא את ישי אתה אוהב, לא? הדיסק שלו היה אצלך ברכב בקביעות.
"ישי הפסיק להשפיע עלי ביום שהוא הביא את הבמה להקלטות. אנחנו מכירים את היציאות שהוא עושה בהגשת השירים ואוהבים את זה, אבל בהקלטות זה מוגזם. בוא שב איתי בקריוקי ונעשה את היציאות האלה. זה לא מתאים בהקלטות. שהתחלתי לשמוע שהוא עושה את זה גם בדיסקים, זה ברח לי, פתאום אבד לי. ישי לוי היה בשבילי הקול הצלול, ההגשה הנכונה, כמו שהיה ב'זירת חיי', שזה האלבום הכי טוב שלו".
"הייתי רוצה לשחק"
בעבר אמר גולן שאינו אוהב ימי צילום, ולכן הוא ממעט להשתתף בקליפים. גם כשעשה זאת, הוא בדרך כלל הבליח על המסך לכמה רגעים, כמו שהיה בקליפים לשירים "ג'ונגל" ו"זה אני". היום זה כבר השתנה. בצילומי התוכנית שלו הוא מעביר שעות ארוכות באולפן, ולאחר שכבש את המסך כמגיש, הוא כבר מביט לעבר המטרה הבאה: משחק. "יש כבר כמה דיבורים מתקדמים, רעיונות שמגיעים אלי. זה יקרה".
אייל גולן שחקן?
"כן, הייתי רוצה להתנסות בזה".
הקלטת שיר באנגלית, "Diamonds" של ריהאנה, במסגרת המצעד הבינלאומי של גלגלצ. קריירה בחו"ל מעניינת אותך?
"כן, זה משהו שהייתי רוצה. אולי לא באנגלית, אבל לשיר בספרדית כן, גם בגלל הקירבה המוסיקלית. זה משהו שכבר נמצא בתוכניות שלי, אני בודק את הרעיון".
לאורך כל האלבום החדש מפגין גולן את יכולתו הווקאלית הפנומנלית, משהו שרופאים טוענים שבלתי סביר שיחזיק. גם בגיל 42, אחרי כמעט 20 שנים כזמר, הגרון של המדינה עדיין לא נשחק. "זאת מתנה שקיבלתי, ואני מתכוון להשתמש בה עד כמה שיתאפשר לי".
אתה לא חושש שיום אחד זה ייגמר ולא תוכל יותר לשיר בטונים האלה?
"זה עובר בראש, בטח, אבל אני לא מתעסק בזה יותר מדי. יש לי ביטוח על הקול, אבל אני לא עושה משהו מיוחד לשמור עליו. לא עשיתי פיתוח קול, אני מעשן ועושה כל מה שלא מומלץ לזמר כדי לשמור על הקול שלו. אני אפילו אוכל לפני הופעה".
בכמה ביטחת את הגרון?
"זה לפי ההכנסות. אי אפשר לדעת".
אחרי גל הרטרו, אפשר לראות דרך האלבום שלך מה הכיוון הבא במוסיקה המסתלסלת?
"יש כל מיני כיוונים. הטעם של פעם עדיין קיים, יש כמה שירים באלבום שהם לגמרי כאלה. כשהקלטתי את 'לבדי', השמעתי את זה לרביב בן מנחם מהפרויקט של רביבו והוא אמר לי: 'שמע, אני עובד על איזה רעיון של מוסיקה ישנה. הקלטתי את התופים, אתה יכול לקחת את זה לשיר אם אתה רוצה'. אני מאוד מתחבר לסגנון הזה. יש באלבום גם כל מיני ניסיונות לצליל ערבי. שירים עם רבע טון, כבד. ככה שבאלבום הזה יש ערבוב, הלכתי על הכל".
יש סיכוי שתלך על שיתוף פעולה עם יוצר אחד לאורך אלבום שלם? בעבר זה השתלם לך כששיתפת פעולה עם אתניקס ועם ארקדי דוכין.
"לא, אני לא מעוניין באלבום כזה. העבודה עם אתניקס היתה משהו יוצא דופן. זה היה בזמן אחר, בתחילת הקריירה, והתאים לאותו שלב. היום זה לא מתאים לי. עם ארקדי דוכין זה לא היה לאלבום שלם, בסך הכל חמישה שירים. צביקה פיק הציע לי לעשות איתו אלבום שלם שהוא ילחין ויפיק מוסיקלית, וסירבתי".
ועם מישהו אחר? אולי עמיר בניון?
"לא רוצה לעשות את זה עם אף אחד".
שנות השיא של המוסיקה המסתלסלת, שהגיעו לידי ביטוי בהופעות בהיכלי התרבות, בקיסריה ובנוקיה, כבר נמצאות מאחור. הז'אנר עובר תקופה רגועה יותר, הגיונית יותר. גולן לא מתרגש מהירידה הכללית.
"זה היה מוגזם. זמרים הופיעו בקיסריה בשלב מוקדם מדי. אני חושב שצריך לעבור כברת דרך, להופיע במועדונים, להתקדם לאט לאט, ורק לאחר מכן לפתוח קופות במקומות גדולים. כששמעתי שעומר אדם מתכוון להופיע בקיסריה, דיברתי עם אסף אטדגי, המנהל שלו, ואמרתי לו שזה מוקדם מדי. אין היגיון שזמר עם אלבום אחד, זה מה שהיה לו אז, שלא כל השירים בו הם להיטים, כבר יופיע בקיסריה. עומר לא הופיע מספיק במועדונים, לא הופיע בפלאקה, ככל שאני זוכר, ואין קיצורי דרך. לכן זאת היתה טעות. חבל שאטדגי לא הקשיב לי.
"גם דודו אהרון ומשה פרץ הופיעו בהיכל התרבות ובקיסריה מהר מדי לטעמי, אבל לא מייד אחרי האלבום הראשון. והכי חשוב, הם חרשו במות קטנות לפני זה. מדודו אני מחזיק במיוחד, כי הוא הצליח לייצר לעצמו צליל משל עצמו, הוא מתפתח כל הזמן ולא עומד במקום".
בניגוד למשה פרץ?
"משה זמר מצוין, הדיסק שלו אצלי באוטו עכשיו. כבר לפני הרבה שנים שמעתי אותו ואמרתי שהוא שר מצוין, נראה טוב, והוא יצליח. הוא גר בזמנו תקופה בבית של המתופף שלי, אמנון זנדני, שהפך לאמרגן שלו. הוא היה מגיע איתנו להופעות, עוזר לנו, ומדי פעם הייתי מעלה אותו לבמה".
לא מעט זמרים ומוסיקאים שהיו כוכבים גדולים עוברים עכשיו משברים כלכליים גדולים. אתה מנסה לעזור?
"אני מודע לזה, כואב לי לשמוע ואני מנסה לעזור בכל דרך אפשרית. כשפורסמו הכתבות על המצב הכלכלי הקשה של הגיטריסט יהודה קיסר, אני לא יודע איך התקבל הרושם שזנחתי אותו ולא עזרתי. אנשים לא יודעים שנתתי לו 25 אלף שקלים כדי לעזור לו, וחוץ מזה לקחתי אותו איתי להופעות וצירפתי אותו ללהקה של נסרין, שתהיה לו עוד הכנסה שוטפת. משום מה התקבל הרושם שלא אכפת לי, כשהאמת היתה בדיוק הפוכה. לא כל דבר צריך לפרסם. יותר מזה, כשאני מגיע להופעה בהתנדבות, אני תמיד מתנה את השתתפותי בכך שלא תהיה תקשורת. אחרת אני לא בא. אני לא עושה את זה בשביל פרסום".
"רק מוסיקה מעניינת אותי"
על פי הפרסומים, גולן חולש על אימפריה מוסיקלית שמכניסה 18 מיליון שקלים בשנה. הוא משקיע גם בתחומים אחרים, ובהם נדל"ן וקוסמטיקה (הבושם "אגו"), אבל מעיד על עצמו שאינו מבין בעסקים. אף על פי שנכווה לא פעם, גם היום הוא מפקיד את המושכות בידי אחרים. הפעם זה בעיקר חברו בני פרץ, שמוגדר "מנהל עסקי".
"כזה אני. מה שמעניין אותי זה מוסיקה. בניגוד לעבר, אני יודע היום כמה כסף אנחנו לוקחים על כל הופעה, כמה הופעות יש. מעודכן לגבי כל דבר, זה פתוח בפניי לגמרי. למרות כל מה שעברתי עם אנשים שהיו איתי, עדיין אני משאיר את הניהול אצל אחרים, בזה אני לא משתנה. אני נותן את אמוני ומבטחי בהשם".
איך זה יכול להיות שיש לך חברה שמגלגלת מיליונים ואתה לא מבין בעסקים?
"אני משאיר את זה למי שמבין. יש לי אמון באנשים שסביבי, מנהלים, רואי חשבון, אנשי מקצוע. אני שם את הלב על השולחן, הנה, זה גם שֵם האלבום".
כמה אנשים מתפרנסים מהמותג אייל גולן?
"איך אני יכול להגיד לך? רק בתוכנית זה שלושים, ובמשרד שמונה. אז אני שואל קצת יותר מבעבר מי מקבל מה, אבל התפקיד שלי זה קודם כל לעשות מוסיקה".
מגיעות הרבה בקשות להנחות. איך מחליטים למי נותנים?
"ההוצאות שלנו מאוד גדולות, מתחילות מ־25 אלף שקלים. מי שאין לו כסף לשלם על הופעה, לא יהיה לו גם אם נוריד לו 10 או 15 אלף שקל מהמחיר. אבל אני עושה הרבה מופעי התרמה, וזה עובר באופן מסודר דרך המשרד, עם קריטריונים ברורים".
האלבום החדש של גולן כולל לא פחות מ־17 שירים, שמצטרפים לרפרטואר העצום שלו, שבו יותר מ־200 שירים. גם הוא עצמו מודה שאינו זוכר את כל השירים. "היו מצבים שביקשו ממני לשיר שירים שהם לא חלק מהרפרטואר של ההופעות. הרי כל אחד פה מתחבר למשהו אחר. פעם ביקשו ממני לשיר את 'מדמיין אותך', ונשבע לכם, לא זכרתי אותו. דווקא את השיר הזה, שהוא קלאסי לחופה. בלית ברירה הדפסנו אותו והנחתי את הדף מולי, ככה שרתי".
איפה היית מדרג את עצמך בין הזמרים הטובים ביותר בכל הזמנים?
"אני חושב שהייתי נכנס לעשירייה הראשונה".
מי בשלישייה הפותחת?
גולן מחייך ומסרב לענות. כך גם בהתייחסות לשלמה ארצי. פעם, כשגולן החל להופיע בקיסריה, הוא סיפר שמבחינתו הוא מתארח בבית של ארצי. "היום שלמה ארצי ואני חולקים את הבית הזה", הוא מחייך.
אתה באמת מרגיש "הזמר הלאומי"?
"הכינוי הזה הגיע מאיש יחסי הציבור שלי, רני רהב, והרגשתי איתו בסדר. אני מרגיש זמר לאומי, זמר של כולם. בסופו של דבר הייתי רוצה להאמין שעשיתי משהו משמעותי במדינה. שבגיל שבעים־שמונים תהיה לי אפשרות להסתכל על חיי ולהגיד לעצמי: וואללה, השארת חותם על המוסיקה בישראל".
asafs@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו