צוותי רפואה וסיעוד בבתי חולים בישראל מתריעים: להורים לילדים קטנים העובדים במערכת הבריאות - אין פתרון עבורם מאז תחילת הסגר השני.
סגירת מערכת החינוך הובילה לכך שלהורים הנמנים עם צוותים רפואיים בבתי החולים בישראל, אין היכן להשאיר את ילדיהם. בהנהלות המוסדות הרפואיים מנסים למצוא פתרונות מקומיים - לא תמיד מוצלחים. הבעיה מתחדדת בייחוד בקרב הורים לתינוקות, שקשה להם להסתגל למסגרות לא קבועות.
לאנה יוסף (35), מתמחה בפנימית א' באסותא אשדוד, יש שלוש בנות בגילי שנתיים, ארבע ושש. "יש כל מיני פתרונות חלקיים בכמה בתי חולים. ניסו ללכת לקראתנו ולפתוח מסגרות. המסגרות הן מגיל שלוש, אבל עד גיל שלוש אין כל פתרון. לא למדו לקחים מהסגר הראשון. אמנם ראש העירייה התגייס לקראתנו ופתח מסגרות עם גננות. מתחילים מאוחר ומסיימים ב-15:00. זה לא עוזר לשעות העבודה שלנו".
יוסף חברה בארגון המתמחים "מרשם", שנאבק לפתיחת מסגרות לילדי הצוותים הרפואיים. "בעלי עובד חיוני ואנחנו מתחלקים בינינו. יש עומס אדיר במחלקות. חלק מהרופאים יוצאים לבידוד, חלק לומדים למבחן שלב א' של ההתמחות. בימים האלה צריך אותי מאוד במחלקה. בדרך כלל אנחנו בין עשרה ל-12 רופאים ונוצר מצב שאנחנו רק ארבעה-חמישה".
"האחים והאחיות אינם צריכים להתמודד עם המצב הבלתי אפשרי שבו עליהם להחליט בין טיפול בחולים לטיפול בילדיהם", כתבה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי. היא קראה לו לקדם מתווה שיאפשר מסגרות לילדיהם.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, פנה אף הוא בתלונה, הפעם לשר הבריאות אדלשטיין ולשר החינוך גלנט: "התמיכה שקיבלנו בסגר הראשון ממשרד הביטחון והתגבור בדמותן של מורות חיילות, לא עומדים הפעם לרשותנו. נותרנו ללא מענה ראוי אך מצפים מאיתנו להמשיך לשאת בנטל ולספק מענים לכלל המשימות והאתגרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו