בבחריין אמנם שולט בית מלוכה סוני, אך בעצם הסכם השלום עם ישראל - היא הפכה למדינה הראשונה עם רוב שיעי במזרח התיכון שמכוננת יחסים דיפלומטים מלאים עם ישראל, מאז נפילת השאה בטהרן במסגרת המהפכה האיראנית ב־1979. למעשה, הרוב השיעי במדינה הוא משמעותי, ומכאן נובע האתגר הפנימי המשמעותי שמצפה למלך חאמד.
מה שעלול להמחיש זאת הוא שני הנושאים החמים (Trending Hashtags) ברשת הטוויטר בבחריין, מייד לאחר פרסום הסכם הנורמליזציה עם ישראל - ובניגוד כמעט מוחלט למה שהתרחש באיחוד האמירויות: #بحرينيونضدالتطبيع (בחריין נגד נורמליזציה) ו-#التطبيع_خيانه (נורמליזציה היא בגידה).
העשור החולף היה מאתגר מאוד לבית המלוכה במנאמה. מאז האביב הערבי ב־2011, בית המלוכה במנאמה מתמודד ביתר שאת עם היותו מיעוט ששולט על הרוב. במסגרת המחאה, השלטון התקשה להשתלט על זעם הרחוב - ומי, שכצפוי, נחלצו לעזרת המלך הסוני הם ערב הסעודית. זאת, מתוך הבנה ברורה שריאד לא מעוניינים במדינה עם שליט שיעי בחצי האי ערב.
מן העבר השני, בטהרן קיוו שהרחוב הבחרייני יצליח להפיל את המשטר ומי יודע? אולי איראן גם תשיג ככה את המחוז ה־14 שלה - ועוד מן העבר השני של המפרץ הפרסי. לצורך כך, משמרות המהפכה ניסו כבר בפברואר 2011 לשלוח אמל"ח, מטעני חבלה ונשקים לתאי טרור שסרים למרותם - ניסיון שנכשל. אדרבה, תקוות לחוד ומעשים לחוד במקרה של טהרן - ושושלת בית ח'ליפה עודנה שורדת עד היום.
ובכל זאת, את משטר האייתוללות שוחר הטרור זה לא עצר. הוא מפעיל את חיזבאללה בראשות חסן נסראללה כדי שיהווה מעין "פרוקסי שמוביל פרוקסי" בתוך מדינת האי בעלת הרוב השיעי. לכן, ב-10 באפריל 2013, בחריין הפכה למדינה הערבית הראשונה שמוציאה את חיזבאללה אל מחוץ לחוק.
בהמשך, ארגון פוליטי מקומי שמתנגד לבית המלוכה, בשם התמים לכאורה "הקואליציה של צעירי מהפכת ה־14 בפברואר" מוגר, ומנהיגו שמצטייר בתור פרו־דמוקרטי עבר לגור בביירות - ומקבל הדרכה פוליטית מחיזבאללה.
כמו כן, תנועה פוליטית משמעותית נוספת שהוצאה מחוץ לחוק ביולי 2016 היא "אל־ואפק", וכל הנכסים שלה הוחרמו. הדמות החשובה שלה הוא מנהיג רוחני בשם אייתוללה עיסא קאסם, והוא נחשב לנציג של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי בבחריין. בית המלוכה במנאמה הבין שמדובר ב"פצצה מתקתקת". הם שללו ממנו את האזרחות - והוא גורש באיראן. כלל הפעולות הללו לא עצרו בעד נסראללה ואנשיו שמשתמשים באזרחים שיעים קיצוניים מקומיים כדי להפעיל תאי טרור מקומיים, ואף דואגים להם לאימונים במחנות שלהם בלבנון.
ב-6 באוגוסט השנה, משרד הפנים הבחרייני, שבראשותו עומד הרמטכ"ל לשעבר ראשיד בן עבדאללה שבירך על ההסכם עם ישראל, הודיע כי הצליח לסכל שני ניסיונות של חיזבאללה להבריח מאיראן מטעני חבלה לאי. "אלו שנעצרו הודו שחיזבאללה עומדים מאחורי הפעולה", ציינו במשרד הפנים במנאמה.
בה בעת, אמנם חיזבאללה הם דרג הביניים בין מפקד כוח קודס במשמרת המהפכה אסמעיל קאאני לבין תאי הטרור של הארגון בבחריין, אולם פועלים גם ארגונים שרואים בעצמם גוף נפרד - דוגמת גדודי אל-אשתר. הארגון שרואה במשטר האייתוללות באיראן כפטרון שלו, הוציא לפועל עשרות פיגועים בבחריין - אך הוא רחוק מיכולותיו של חיזבאללה. הפיגוע הקשה ביותר שביצע היה במארס 2014 - ובו נהרגו שני שוטרים מקומיים וקצין מאיחוד האמירויות.
"כבר מאז המהפכה האסלאמית יש ניסיונות של איראן לערער את יציבות המשטר בבחריין", אומר ל"ישראל היום" ד"ר מיכאל ברק, ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי. לאיראנים, לדבריו, "יש שלושה מעגלי השפעה בבחריין. הראשון הוא 'עוצמה רכה' - תמיכה בארגוני צדקה שיעים בתוך בחריין. השנייה היא דרך תמיכה בתנועות אופוזיציה שיעיות, והשלישית - העצמת ארגוני טרור לפי מודל חיזבאללה".
ד"ר ברק מוסיף כי "האיראנים רוצים מאוד להפיל את המשטר הבחרייני, כדי להוציא את הכוחות האמריקניים הרבים. הסכסוך במקרה הזה הוא פוליטי ולא דתי".
בתוך כך, בחריין מעודדת מאוד את מדינות העולם להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור. ב-25 בפברואר 2019, משרד החוץ במנאמה בירך את בריטניה על הוצאת ארגון הטרור השיעי, והוסיף כי "זהו צעד חשוב במאבק בטרור האזורי והבינלאומי. חיזבאללה מהווים סכנה ממשית לשלום ולביטחון העולמי". ואילו, ב-19 ביולי 2019, משרד החוץ הבחרייני בירך את ארגנטינה על צעד דומה, והגיב: "זהו צעד חדש שבו הקהילה הבינלאומית מתקדמת להכרת הסכנה שמהווה ארגון הטרור הזה".
ד"ר ברק, האם להערכתך הישראלים בבחריין יהפכו ליעד לטרור האיראני?
"האיראנים מנצלים את המרחב הימי כדי להחדיר סוכנים שלהם לשטח בחריין כדי להקים תאי טרור. אני חושש שישראלים בבחריין עלולים להפוך ליעד איראני אם וכאשר הם יזהו שהעיתוי נכון להם. עם זאת, בין ישראל לבחריין ננקטים כל אמצעי הביטחון הדרושים כדי להתמודד עם איום טרור כזה או אחר ואני בטוח שגם האמריקנים מעורבים בנושא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו