גמילה מקנאביס: מרכז הטיפול שמציע גישה ייחודית להחלמה

 

במשך יותר מעשור, דודי גולד טיפל באנשים שמתמודדים עם רוב סוגי ההתמכרויות המוכרים כיום. אולם דווקא בעבודה עם מכורים לקנאביס, שלכאורה נתפס כחומר פחות ממכר ומסוכן, הוא נתקל באתגרים מורכבים הרבה יותר. "לאנשים שמשתמשים בסמים קשים קל יותר להבין שיש להם בעיה שהם צריכים לטפל בה, מאחר ורבים מהם מגיעים לבתי סוהר, מאבדים את המשפחות שלהם, מכירים חברים לשימוש שמתים ממנת יתר, או מגיעים לגור ברחוב".

מנגד, קנאביס נתפס בחברה כסם שאינו ממכר ומחקרים אף מראים שיש לו סגולות בריאותיות חשובות. "יצא לי לדבר לא פעם עם צרכני קנאביס ששמעו מה אני עושה ולא הבינו איך מישהו יכול להתמכר ולהזדקק לגמילה מקנאביס. אז נכון, רוב האנשים שמעשנים קנאביס לא יתמכרו, אבל כ-9 אחוזים מהם ישלמו מחיר כבד מאוד על ההרגל הזה. קח לדוגמה סוכר – רוב האנשים יכולים ליהנות ממנו וזה שהוא לא בריא לא יעניין אותם יותר מידי. אבל, בעבור מי שמתמודד עם סוכרת אכילת סוכר הופכת לבעיה רצינית שעלולות להיות לה השלכות כבדות. אותו חומר משפיע באופן שונה על אחוז מסוים מהאוכלוסייה. ככה בדיוק זה עובד גם בהקשר של פיתוח התמכרות לקנאביס".

הניסיון בעבודה עם מכורים הראה לו שלעיתים לעישון קנאביס יכולות להיות השלכות הרסניות הרבה יותר משחלקנו יכולים לשער. "לאנשים שמתמכרים לקנאביס יש מבנה אישיותי אחר והסם ישפיע עליהם בצורה שונה. הם צורכים את הקנאביס באופן אובססיבי ויהיו לזה השפעות שליליות על תחומים רבים בחייהם".

"הם אולי לא יגיעו לכלא, אבל הם בסוג של כלא בבית, מעשנים עוד ועוד כל היום למרות שמצב הרוח כבר מזמן לא משהו. הם אולי לא יגיעו לגור ברחוב, אבל במקרים רבים הם יסתגרו בבית ויתרחקו מבני המשפחה. הכמות האינטנסיבית שהם צורכים עולה להם אלפי שקלים בחודש וסינדרום חוסר המוטיבציה מקשה עליהם להתמיד בעבודה, אז הם אולי לא יפרצו לדירה כדי לממן את השימוש, אבל חלקם יגדלו עציצים בבית, מה שיכול גם לסבך אותם עם החוק".

גולד מדגיש כי אמנם אי אפשר למות ממנת יתר של קנאביס, אך ההשלכות של השימוש הנרחב בו יכולות להיות קשות ביותר: "רבים מהמכורים לקנאביס יסבלו מדיכאון, חרדה והתקפים פסיכוטיים. הם יתקשו לתפקד מינית ויחוו בחיי היום יום תחושות כואבות של בדידות, ריקנות, מועקה וחוסר תקווה".

לא לפספס את נורות האזהרה

אז איפה עובר הגבול בין צריכה לגיטימית לבין התמכרות? גולד מאמין כי הגבול מתבטא בעיקר בנפח המתרחב שהעישון תופס בחיים ובתחושה שהחיים מצטמצמים ומתגבשים סביב העישון: "זה קורה כשהקנאביס נתפס פחות כתחביב ויותר כמו גלגל ההצלה היחיד שלך, כשלא מתחשק לך להיות עם אנשים או לעשות דברים שלא מלווים בעישון קנאביס, כשאתה נלחץ מאוד כשהקנאביס עומד להיגמר ואתה לא יודע איך תצליח להעביר את הזמן כשאין לך מה לעשן".

 

רבים מהמכורים לקנאביס יסבלו מדיכאון, חרדה והתקפים פסיכוטיים // צילום: מרכז גולד

לדבריו, מכורים לקנאביס ממשיכים לעשן באינטנסיביות למרות שעם הזמן הם פחות נהנים מהשפעות ה"היי" שחוו בתחילת היכרותם עם הצמח: "עם הזמן, הגוף שלהם כבר פיתח סבילות לקנאביס, שגורמת להם לצרוך כמויות הרבה יותר גדולות בכדי להשיג השפעה פחותה מזו שחוו בעבר. הדבר ההגיוני היה לעשות הפסקה לחודש שתגרום לקנאביס להשפיע שוב בצורה חזקה יותר ולחסוך להם הרבה כסף אבל התמכרות זה מעבר להיגיון. בדרך כלל הם מתייאשים תוך זמן קצר ולא מצליחים לעשות את ההפסקה הזו".

עוד סימן בולט להתמכרות הוא התעלמות מהדאגה של הסביבה, גם אם היא מגיעה מחברים שמעשנים בעצמם, התעלמות שמלווה לרוב גם בשקרים על עצם העישון או על המינונים שהם צורכים.

"זה לא מה שאתה לוקח, זה מה שזה עושה לך", מדגיש גולד. "ההתמכרות לקנאביס אומנם פחות דרמטית מהתמכרות לסמים אחרים – אך זה בדיוק גם מה שהופך אותה לקשה יותר לטיפול. אלו הרבה פעמים אנשים שנשארים תקועים במקום בשעה שהחברים שלהם כבר מתקדמים בחיים ולא מעשנים בכל יום. אלו אנשים שנשארים בבית, מעשנים כל היום ולא מאמינים שהם יכולים לשבור את הלופ הזה. רוב המטופלים שלנו מגיעים לגמילה אחרי שניסו הרבה פעמים לצאת מהמעגל הזה בעצמם ונכשלו".

לשנות את היחס למכורים ולתהליך הגמילה מקנאביס

לפני שנתיים הקים דודי גולד את "מרכז גולד" לטיפול בהתמכרויות, שדוגל בגישה ייחודית לטיפול במכורים לקנאביס. צוות המרכז מורכב ממטפלים בהתמכרויות בעלי תואר שני ומעלה: עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים וקרימינולוגים, אשר מכירים היטב את הרגישויות והאתגרים הייחודיים המלווים את הטיפול במכורים לקנאביס: "זה מאוד משמעותי לתהליך כשהמטופלים במרכז מרגישים שמי שעומד מולם מבין באמת את הקושי שלהם. זה מגביר את האמונה ביכולת ליצור שינוי ועוזר להתמסר לתהליך הטיפולי".

מרכז גולד הוא מרכז לטיפול יום, המאפשר למטופלים להמשיך ולגור בביתם, לעבוד ובמקביל גם לעבור תהליך טיפולי משמעותי. העבודה מתבצעת דרך טיפולים פרטניים וקבוצתיים ונמשכת גם מחוץ לשעות הטיפול: "מטופלים מפנימים את התכנים ומיישמים אותם בחיי היום יום – שזה בעצם האתגר האמיתי. המטרה היא לשמר את תוצאות התהליך לאורך זמן בחיים האמיתיים".

"זה תהליך עדין ומורכב. אנחנו מספקים למטופלים רשת תמיכה מקצועית לכל אורך התהליך ובמקביל, מעודדים אותם לשמור על שגרה תקינה גם מחוץ למרכז. אנחנו בעצם תופרים חליפה אישית לכל מטופל – וכל אחד מקבל את התמהיל הנכון והמדויק בשבילו. המטרה המרכזית שלנו היא לעזור למטופלים שלנו לנהל את עצמם ולקבל החלטות נכונות יותר בעבורם – אחרי שנים שהם הרגישו שמשהו חיצוני וחזק מהם תופס את המושכות על החיים שלהם".

הניסיון בעבודה עם מכורים לסמים שונים לימד את גולד על ההשפעה הנרחבת שיש לסטינג הטיפולי על תהליך הגמילה מסמים ואלכוהול. "זו הסיבה שהחלטנו להפריד במרכז את המכורים לקנאביס מאלו שההתמכרות העיקרית שלהם היא לסמים אחרים". לדבריו, למכורים לקנאביס קל יותר לוותר ולנשור מהתהליך הטיפולי כשהם עוברים אותו לצד מכורים לסמים אחרים שהם פחות מזדהים איתם.

"הם עושים השוואות של מצבי הקיצון אליהם הגיעו בעקבות ההתמכרות לקנאביס לעומת המכורים לסמי רחוב, שומעים אנשים סביבם שלא מבינים למה הם בכלל הם נכנסו לגמילה כשהם השתמשו 'רק' בקנאביס, נזכרים ביחסי הציבור הטובים שיש לצמח ושוכחים שהוא השתלט על כל תחומי החיים שלהם".

זה לא מה שאתה לוקח, זה מה שזה עושה לך // צילום: מרכז גולד

מנגד, הוא מאמין שכשמכורים לקנאביס נכנסים לתהליך עם עוד אנשים שמתמודדים עם ההתמכרות הספציפית הזאת, משהו משתנה. "במצב כזה, הסבל שלהם מקבל תוקף. דווקא דרך העיניים של האחר הם מבינים עד כמה חמור המצב שלהם".

כל כך מפתה להשקיט רגשות כואבים עם קנאביס

כשרוצים להפסיק להשתמש בדבר שהיווה חלק כל כך משמעותי מהחיים במשך תקופה ארוכה כל כך, הגיוני מאוד שפחד גדול ילווה את התהליך. "הרגישות, העצבות והשבריריות מורגשות בעוצמה בתהליך כזה – וכל כך מפתה להשקיט רגשות כואבים עם קנאביס", מדגיש גולד.

"לא סתם אנשים מעשנים קנאביס בלי הפסקה. בשנים הראשונות הוא נותן להם מתנה מאוד גדולה, אבל עם הזמן הכיף נעלם, מתפתחת תלות והמחשבה על הפסקת העישון הנה מפחידה ומאיימת. כשהתחושה היא שאין אפשרות לנהל שגרת חיים סבירה בלי קנאביס, קיים קושי לגייס כוחות פנימיים ולנסות לשנות כיוון".

אולם ההחלמה, עוברת דווקא דרך הקשיים האלו – וכדי לצלוח אותם, חשוב שהמטופל יהיה עטוף ברשת תמיכה אפקטיבית ושירגיש שהוא לא לבד במערכה. "התמכרות היא אשת המכירות הטובה בעולם. היא יודעת שקל לך לזכור את התקופה שבה היא עשתה לך טוב ולשכוח את הימים הרעים. הכחשה היא מאפיין מרכזי בכל התמכרות ובמיוחד בהתמכרות לקנאביס. במרכזי גמילה בארצות הברית מלמדים את המטופלים להתייחס למילה הכחשה, Denial, כראשי תיבות למשפט  Don't Even Notice I Am Lying"".

לדבריו, המורכבות בהתמודדות עם ההתמכרות תורגש לכל אורך התהליך. "התמכרות זה קול פנימי עוצמתי ששוב ושוב מצליח להשתלט לך על התודעה. כדי להצליח לצאת מהמקום הזה לאורך זמן נדרשת עבודה מורכבת עם המון אחריות וקשה מאוד לעשות את זה לבד. לצד החיוביות והאמפתיה, חשוב ללמוד לזהות מתי ההתמכרות "מוכרת" לך זיכרונות טובים בלבד מתקופת השימוש ותקוות לא מציאותיות מהעתיד. מתי היא מייצרת מניפולציות לא מודעות ומנסה לחבל בתהליך הגמילה".

גמילה מקנאביס - "ללמוד לוותר על האגו"

למי שרוצה להיגמל אבל התייאש מהניסיונות הכושלים שחווה בעבר לגולד חשוב להבהיר דבר אחד: "השינוי בהחלט אפשרי. לאורך השנים ראיתי מאות מכורים לקנאביס ששיקמו את עצמם ושחיים טוב בלי סמים. רבים מהם חשבו שזו מלחמה אבודה ומאוד הפתיעו את עצמם עם העוצמות שהם גילו שקיימות בהם. אבל, זה קורה רק כשמחליטים להתייחס לנושא ברצינות, לשים אותו בראש סדר העדיפויות ולגלות מחויבות לתהליך. צריך ללמוד לוותר על האגו, להבין שיש פה התמודדות עם כוח עוצמתי ומתעתע ולבקש עזרה".

לדברי דודי גולד, כדי להתמודד בהצלחה עם ההתמכרות שניהלה את חייו של אדם לאורך שנים, הוא יצטרך ללמוד וליישם כלים אפקטיביים שימנעו מההתמכרות לתפוס שוב את המושכות בעתיד. "להיות נקי לתקופה מסוימת זה נחמד, אבל האתגר האמיתי הוא לבצע שינוי ארוך טווח ולהישאר נקי לאורך זמן. השינוי בהחלט אפשרי, אין שום סיבה שהוא לא יצליח, אבל צריך להתאמץ בשביל זה. אני תמיד אומר למטופלים שלנו ש'מגיע אלינו מי שצריך אבל נשאר מי שרוצה', רק מי שבאמת ירצה ויהיה מחויב לתהליך יצליח לנצח את ההתמכרות גם במבחן הזמן".

"השינוי בהחלט אפשרי" // צילום: מרכז גולד 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו