בית משפט בקיגלי, בירת רואנדה, הקריא היום (שני) את האישומים נגד פול רוססבגינה, מי שנחשב לגיבור רצח העם ברואנדה שהציל את חייהם של קרוב לאלף בני אדם במלון "מיל קולינס" במהלך רצח העם שהתבצע במדינה בשנת 1994.
רוססבגינה הואשם בתכנון ומימון פעולות טרור ובהשתייכות לקבוצות חמושות. הוא הובא לבית המשפט כשראשו מכוסה בשק וסירב להגיב בכלי התקשורת. רוססבגינה ידוע כמבקר חריף של משטרו של פול קגמה, נשיא רואנדה הנוכחי, והאשימו לא פעם בביצוע "רצח עם נגדי" נגד בני ההוטו.
רוססבגינה חי במשך שנים בגלות בבלגיה וארצות הברית וספג ביקורת קשה על התנהלותו במהלך רצח העם. בין היתר הואשם רוססבגינה שגבה תשלום עבור הצלת חייהם של כאלף הפליטים בני הטוטסי שחסו במלון "מיל קולינס" בבירה קיגלי במהלך רצח העם וכי הוא עצמו הזדהה עם אנשי המשטר אך הגן על קרובי משפחתו שהיו בני טוטסי בעצמם.
במשך שנים דחה רוססבגינה את ההאשמות, שחלקן נשמעו מפי הניצולים עצמם ודבק בסיפור אותו סיפר לאקדמאי פיליפ גורביץ' והונצח בסרט ההוליוודי "מלון רואנדה". על פי הסיפור, רוססבגינה הגן על כ1,200 בני טוטסי שהגיעו למלון אותו ניהל ואף סיכן את חייו כשהתעמת עם הרוצחים וניסה לשחדם. על ההאשמות נגדו, כי העביר כספים לקבוצת טרור בקונגו הפועלת נגד הממשלה אמר רוססבגינה כי מדובר ב"שקרים שנשמעים מקיגלי, שקרים שאין מאחוריהם אפילו כל הגיון".
גורמים בינלאומיים טוענים כי הסכסוך בין הנשיא קגמה לרוססבגינה איננו קשור למעורבות של האחרון בטרור או בהתנגדות פעילה למשטר אלא לרצונה של קיגלי לשלוט באופן מוחלט בנרטיב של רצח העם ובאופיו הסמכותני ההולך וגובר של ממשלו של קגמה, שזכה לשבחים בינלאומיים על שיקומה הכלכלי והפוליט ישל המדינה האפריקנית הענייה.
רצח העם ברואנדה התרחש בשנת 1994 ובו נהרגו קרוב למיליון בני טוטסי ובני הוטו מתונים. רצח העם תוכנן על ידי גורמים בממשלת ושל הנשיא ג'ובנל הביירימנה, והוצא לפועל לאחר התנקשות בחייו, שעל פי טענות חוקרים בינלאומיים, בוצעה על ידי אנשי צבאו שלו.
רצח העם הוכן חודשים מראש ומיליציות מיוחדות הוקמו על מנת חסל את כל אוכלוסיית בני הטוטסי במדינה, באמצעים פשוטים כמו מצ'טות ואקדחים. הרוצחים נעו מהר. הראשונים שחוסלו היו מנהיגי האופוזיציה, רובם בני קבוצת הרוב, ההוטו, שהתנגדו לרצח העם. ראש הממשלה נרצחה בפתח ביתה יחד עם חיילי האו"ם ששמרו עליה. מעטים מאנשי האופוזיציה הצליחו להימלט. כשהרוצחים המיומנים סיימו את מלאכתם, הגיע תורם של אנשי המיליציה וההמון המוסת להתחיל בהרג הסיטונאי של בני הטוטסי.
הרוצחים עברו בית בית עם רשימות, מחסלים משפחה אחר משפחה. מי שהצליח להימלט מביתו, נתקל מהר מאוד במחסום של אנשי המיליציה, שם נדרש להציג תעודה שהסגירה את זהותו מיד. הגופות התחילו להיערם. מאות, אלפים, עשרות אלפים. במרכז קיגלי בלבד נרצחו רבע מיליון בני אדם. הגופות הוסעו לגבעה בשולי העיר, שם נשפכו לבורות שהפכו לקברי אחים.