בג"ץ קבע: עשרות מבנים ביישוב מצפה כרמים שבבנימין יהרסו

הפינוי יבוצע רק לאחר שלמפונים יימצא מענה חלופי על אדמות מדינה • בימין תוקפים: "בג"ץ מהווה זרוע ביצוע של העמדות הפוליטיות של שופטי העליון"

הבתים ייהרסו. מצפה כרמים, ב-2018 // הבתים ייהרסו. מצפה כרמים, ב-2018

בג"ץ הורה היום (חמישי) להרוס במיידי 56 מבנים שנבנו על קרקע פלשתינית פרטית במאחז מצפה כרמים. הפינוי יבוצע רק לאחר מציאת מענה חלופי על אדמות מדינה לתושבים המפונים.

עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפיה ניתן להכיר בדיעבד במבנים במקרה שהמוכר והקונה חשבו בתום לב כי מדובר באדמות מדינה, התקבלה על ידי בג"ץ, אך לא קבע כי במקרה זה המדינה לא נהגה בתום לב כי התעלמה מסימנים ברור במשך שנים לכך שמדובר בקרקע פרטית. פסק הדין ניתן בדעת רוב של הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר כנגד דעת המיעוט של השופט ניל הנדל.

בפסיקה מפורט כי בג"ץ מקבל עקרונית את תקנת השוק, לפיה במקרה ומתקיימים התנאים לכך, ניתן להכיר בעסקאות שנעשו עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, אם אלה נעשו בתום לב, בנכס שהממונה חשב בשעת העסקה ששייך לרכוש ממשלתי, אף אם מתברר בדיעבד כי טעה. ביהודה ושומרון יש כאלף מבנים הנמצאים במעמד זה, כך שהפסיקה מהווה קביעה עקרונית וחשובה.

במקרה של מצפה כרמים, השופטים סברו כי הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון וההסתדרות הציונית לא צלחו את מבחן תום הלב, משום "שעצם את עיניו מלראות את סימני האזהרה המרובים שהיו בפנים לאורך שנים רבות". מכיוון שחלק מהאחריות נופלת על כתפי המדינה, הפינוי יתבצע בתוך 36 חודשים מהיום ורק לאחר שיימצא לתושבי המאחז מענה חלופי שיכלול הקצאת קרקע על אדמות מדינה והקמת מבנים חלופיים.

השופט הנדל הדגיש בדעת המיעוט כי תקנת השוק נועדה מלכתחילה להתמודד עם "תאונה משפטית" כמו זו, ולכן התנאים מתקיימים במקרה זה ויש לדחות את העתירה.

עוד בנושא:

• תיעוד: פינוי מאחז להנצחת הרב שי אוחיון

• צה"ל פינה מאחזים בלתי חוקיים ביו"ש

• שישה מבנים פונו במאחז "הבלאדים"

העתירה בנושא הוגשה על ידי פלשתינים בשנת 2011 בטענה כי הם הבעלים של שתיים מהחלקות עליהן הוקמו הבתים. בתגובה, תושבי מצפה כרמים הגישו תביעה נגדית בבית המשפט המחוזי בירושלים שהתבססה על תקנת השוק.

מארגון בצלמו נמסר: "כל המרחם על אכזרים מתאכזר לרחמנים. אותו בג"ץ שאוסר בקביעות להרוס בתי מחבלים, מחייב להרוס בתי מתיישבים. מדובר בעוול מוסרי. אנחנו נפעל לריסון כוחו של בג"ץ עד שיחזור למקומו הטבעי ויפסיק לפגוע בבני אדם".

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד (ימינה), הגיבה על ההחלטה באומרה כי מדובר ב"פסיקה ארורה של בג"ץ. צדק בטח אין כאן. פסיקה של בית המשפט המחוזי ירושלים, אישור היועמ"ש, תמיכה של כל הדרג המדיני וגם דעת המיעוט של השופט ניל הנדל לא מספיקים כדי לעשות את הדבר הנכון", כתבה בחשבון הטוויטר שלה. "תושבי מצפה כרמים, נחשוב ביחד בימים הקרובים מה הדבר הנכון לעשות. את פסק הדין הזה צריך להפוך, או בחקיקה או בדיון נוסף".

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, תקף את פסק הדין: "במשך שנים ובאופן עקבי, בג"ץ הופך אבן אחר אבן כדי למצוא כל אמתלה שתמנע הריסת בנייה ערבית בלתי חוקית, ואילו במקרים הפוכים, כמו במצפה כרמים, נתיב האבות, עמונה ועוד, בג"ץ מרים את כף ה-D9 ולא  מותיר אבן על אבן". עוד אמר דויטש כי הפסיקות של בג"ץ בשנים האחרונות מלמדות ש"לא מעניין אותו לא המשפט ולא הצדק, אלא שהוא מהווה זרוע ביצוע של העמדות הפוליטיות בהן אוחזים שופטי בית המשפט העליון".

עו"ד ערן בן ארי, יועמ"ש תנועת אם תרצו, אמר שמדובר ב"החלטה קשה של בג"ץ שפוגעת במשפחות תמות לב שהמדינה שלחה למקום. יש להחיל לאלתר את הריבונות הישראלית על ההתיישבות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, ולמנוע הישנות מקרים מעין אלה בעתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר