הבעיות שעל הלוח: האתגרים של שנת הלימודים

שנת מבחן עם פתרונות חלקיים: בעוד שבוע בדיוק זה יקרה, ב־1 בספטמבר תיפתח שנת הלימודים - ולא כסדרה. 

המתווים אמנם הגיעו לשטח, אך בין היישום שלהם לבין המציאות יש פער רב. בעיות גדולות כמו מחסור במחשבים וגיוס של כוח אדם מתערבבות עם בעיות קטנות יותר. עם זאת, חשובות לא פחות הן הבעיות של תלמידים בעלי לקויות למידה או תלמידים ללא ארוחת עשר.

המחסור באמצעי קצה

אחד הנושאים המשמעותיים ביותר השנה הוא הלמידה מרחוק שתתבצע ברוב הזמן בקרב כיתות ה' ומעלה, והבעיה היא - כמובן - שלתלמידים רבים אין בבית מחשב או חיבור לאינטרנט. משרד החינוך הודיע כי ירכוש כ־15 אלף מחשבים ניידים ו־64 אלף טלפונים ניידים למגזר החרדי - עבור תלמידים מעוטי יכולת. אולם, המכרז לרכישת המחשבים התעכב עד שיצא לפני כמה ימים, והלמידה תחל בעוד שבוע. לכן, כ־50 אחוזים מהמחשבים יירכשו עד ינואר 2021. במצב הזה לחלק לא מבוטל מהתלמידים לא תהיה אפשרות ללמידה אפקטיבית מרחוק. 

בחלק מהמקרים מי שנכנסות לנעליים של משרד החינוך הן הרשויות המקומיות והעמותות. כך, למשל, יזמה עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון את "ניידים בקהילה", הקורא לתושבים ברחבי הארץ לתרום מחשבים וטאבלטים לטובת אלו הזקוקים להם. 

המתנדבים בפרויקט אוספים את המחשב, בודקים אותו, מתקינים בו תוכנות ולבסוף מעבירים את המחשב למי שזקוק לו ביישוב. עד כה נתרמו 500 מחשבים וטאבלטים.

גיוס כוח אדם

בה בעת, הלמידה בכיתות ג'-ד' תתקיים בקפסולות של עד 18 תלמידים בכיתה. עבור המשימה נדרש גיוס של כ־13 אלף עובדי הוראה, מורים וסייעות נוספים שנדרשים לנוכח הכפלת כיתות הלימוד. הלכה למעשה, מה שייעשה הוא הרחבת היקף המשרה של כ־6,500 עוזרי הוראה ו־6,500 עובדי הוראה שכבר נמצאים במערכת. 

במשרד החינוך הבטיחו כי תהליך הגיוס יושלם טרם פתיחת שנת הלימודים - אלא שבפני המנהלים עבודה רבה. גיוס מהיר של מורים למערכת החינוך עלול גם להכניס אליה גורמים פחות רצויים, כמו עובדי הוראה שנחשדו או הורשעו בעבירות מין, פדופיליה, אלימות וסמים. לאגף הביטחון במשרד החינוך יש זמן קצר מאוד לבדוק עבר פלילי של אלפי עובדים חדשים שייכנסו לתוך מערכת החינוך. 

סוגיית יישום המתווים

תלמידים והורים רבים מספרים כי עדיין לא קיבלו מערכת שעות או מידע קריטי הנוגע לשנת הלימודים. לדוגמה, הורים לא יודעים מי תהיה הגננת של בנם, תלמידים לא יודעים מתי יהיה היום הראשון שבו ידרכו בבית הספר במסגרת הלימודים הפרונטליים, ויש תלמידים שלא יודעים כמה ימים ילמדו מרחוק וכמה ימים ילמדו בכיתות. 

עוד בנושא:

• משחק הכיסאות: קושי למצוא כיתות לימוד

• הכנות אחרונות ל־1 בספטמבר: שבוע גורלי במערכת החינוך

• שר החינוך מבטיח: "שנת הלימודים תיפתח במועדה; האם זה יהיה מושלם? לא"

נושא קריטי נוסף הוא שהרשויות עדיין מנסות לאתר מבנים חלופיים כדי לשכן בהם את תלמידי כיתות ה'-ו' שנאלצו לוותר על הכיתות שלהם למען כיתות ג'-ד' שילמדו בקבוצות קטנות. במשרד החינוך אומרים כי הם סומכים על מנהלי בתי הספר שיעבירו את מערכת השעות לפני פתיחת שנת הלימודים. עם זאת, לכולם ברור כי השבועות הראשונים של שנת הלימודים, לפחות עד חגי תשרי, יהיו כאלה של ניסוי וטעייה.

תלמידים בעלי לקויות

אחד הנושאים הכאובים במערכת החינוך הוא תלמידים בעלי לקויות - דוגמת קושי בראייה או בשמיעה - שייפגעו מהלמידה מרחוק. "אני לקוי שמיעה ובכיתה שלי יש מערכת רמקולים עם מדונה שעוזרת לי לשמוע את השיעור באופן ברור יותר", מספר יהל לחמנוביץ שעולה לכיתה ט', "בלמידה מרחוק אי אפשר להפעיל מדונה ולכן אני צריך להתאמץ יותר מאשר בשיעור רגיל".

לחמנוביץ מציין: "אני מאבד את האפשרות להיעזר בחבר לכיתה אם פספסתי משהו. אני מתאמץ ועושה את כל המשימות ושיעורי הבית, אבל יש תלמידים לקויי שמיעה שקשה להם והם מתביישים לדבר על זה. חשוב לי שימצאו לזה פתרון". 

לדבריו, "הלמידה מרחוק קשה גם לילדים שקשה להם לראות. כשמשתפים מסמכים בזום הם הרבה יותר קטנים מאשר על הלוח וזה קשה למי שרואה פחות טוב, צריך לתת מענה לכל התלמידים". 

כמו כן, באלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, טוענים כי משרד החינוך משבץ בחינוך הילדים מספר ילדים גבוה יותר מהתקן וכי המשמעות של זה היא פחות תשומת לב ומשאבים לתלמידים שזקוקים להשגחה צמודה לאורך כל היום.

תלמידים ללא אוכל

המשבר הכלכלי המעמיק בעקבות נגיף הקורונה אינו פוסח על התלמידים, והחשש הוא כי רבים מהם יגיעו לבתי הספר ללא ארוחת בוקר. מי שנותנים לכך מענה הם, בין השאר, ארגון "נבט" שמספק מדי יום כ־9,000 כריכים לילדים בכ־170 בתי ספר ברחבי הארץ. 

אולם, כעת הבעיה גדלה כיוון שחלק מהתלמידים לא מגיעים לבתי הספר אלא לומדים מהבית - ויש חשש שיישארו רעבים. לכן, כפי שעשו בתקופת הסגר - תלמידים שילמדו מהבית יצוידו בסלי ארוחות בוקר לשבועיים שיימסרו להם וכוללים, למשל, דגני בוקר, לחמים, שימורי טונה, ממרחים וחלבה. 

"ביצענו התאמות ושינויים לוגיסטיים נרחבים כדי להמשיך לתמוך, ונראה שבשנה הקרובה יזדקקו עוד ילדים לעזרתנו, בשל המצב הכלכלי שרבים מההורים נקלעו אליו", מספרת מנכ"לית "נבט", רותם יוסף גלעדי. לדבריה, "ללא תמיכה לא נוכל להגיע לכולם והמצב רק יחמיר בשל הפערים החינוכיים שייווצרו". 

עלות כריך ליום היא שלושה שקלים והזנת ילד לשנת לימודים שלמה היא 540 שקלים, ובארגון מבקשים לתרום דרך עיגול לטובה - www.Nevet.org 

או בטלפון 09-7909212.

הפתרון בצהרונים קרוב

בתוך כך, כפי שפורסם אתמול באתר "ישראל היום", לפחות באחת הבעיות המרכזיות, הצהרונים, צפוי פתרון. משרד הבריאות צפוי לאשר בקרוב ערבוב של תלמידים מכיתות שונות בצהרונים – מה שיאפשר לפתוח אותם בכל הגנים ובתי הספר. המתווה בנושא צפוי להתפרסם בימים הקרובים.

כזכור, לפי הנחיות של משרד הבריאות אין לערבב בין ילדי כיתות שונים ואין אפשרות לאחד בין גנים או כיתות. 

המשמעות היא שבכיתה מסוימת עלול להיות מצב שלא יהיה את מספר הילדים הדרוש כדי לפתוח צהרון, שכן המפעילים מוכנים לפתוח מסגרת רק ל־15 ילדים ומעלה. כך, לדוגמא, הורים בראש העין מספרים כי הם נמצאים בחוסר וודאות בנוגע לצהרון, ולא יודעים אם לילדיהם תהיה מסגרת אחר הצהריים. 

שי, תושב העיר ואב לילד בן 3 שיחל גן עירייה, מספר: "המצב מאוד מתסכל כי אתה בחוסר ודאות מוחלט. לעירייה ולחברה שמפעילה את הצהרונים אין ממש תשובות, כולם מחכים להנחיות חדשות ממשרד הבריאות. אצלנו הצהרון כרגע לא ייפתח כי חסרים שני ילדים לכמות הנדרשת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו