בעולם העסקי בכלל ובעולם הנדל"ן בפרט, אנו רגילים להשתמש במושגים הסכם או חוזה. למעשה, המושגים הללו הושרשו אצל כל אחת ואחד מאיתנו במחשבה, שככל שנרצה להתחייב, מול צד מסוים בעסקה מסוימת, נעשה זאת באמצעות הסכם כתוב ומפורט ככל הניתן, שעורכי הדין ינסחוהו תוך חשיבה על כל תרחיש משפטי אפשרי העלול לקרות.
אולם בשנים האחרונות, כתוצאה ממקרים רבים אשר התרחשו בפועל, החלו בתי המשפט להכיר בזכרון דברים שנחתם או נוסח בין הצדדים, בין היתר בעסקאות מקרקעין, כהסכם מחייב לכל דבר ועניין. בעבר, זכרון הדברים אשר נחתם בין צדדים נתפס כאקט סמלי בלבד, מעין ניסיון לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, מבלי להבין לעומק כיצד תופס כל אחד מהצדדים את הנושא.
בעבר זכרון דברים היווה מסמך המעגן את הסכמות הצדדים בכתב, מבלי לפרט את מגוון ההתחייבויות של כל אחד מהצדדים וללא הרחבת הסקירה, בדבר שלל המצבים העשויים להידרש אליהם. זאת, מכיוון שבשלב מאוחר יותר ממילא ינוסח הסכם מפורט על ידי הצדדים עצמם או ליתר דיוק על ידי עורכי דינם.
גישת בתי המשפט מבוססת על התפישה שהענקת שם שונה למסמך, כאשר הלכה למעשה הצדדים התכוונו שיהיה מחייב, איננה מעלה או מורידה מכוונת הצדדים שעסקינן בהסכם לכל דבר ועניין.
בתי המשפט החלו לבחון זכרונות דברים אשר הגיעו לפתחם תוך בחינת רכיב גמירות הדעת בין הצדדים. קרי, האם הצדדים אכן התכוונו להיכנס להסכם מחייב, וכן את רכיב המסוימות, קרי הסכמת הצדדים על הפרטים המהותיים והחיוניים של העסקה, כמו שמות הצדדים, רכיב התמורה, מהות הנכס וכדומה.
יתרה מכך, בתי המשפט החלו לכרסם מעט בדרישת המסוימות, בנימוק שישנם פרטים שאומנם על פניו חשובים ומהותיים לעסקה, אך בית המשפט יכול להשלימם בנקל (אם רק ירצה).
בעת ייצוג לקוחותינו, משרדנו חווה בשנים האחרונות שתי גישות מרכזיות לעניין זה. מסתבר שבית הלל ובית שמאי לא עסקו רק בהלכות שבין אדם למקום. הנה, לפי גישתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס כבוד השופט גרוניס, הרי שראוי להקשיח את דרישת המסוימות ולצמצם את יכולת בית המשפט להשלים את הפרטים החיוניים והמהותיים הללו.
מנגד, ישנם פסקי דין המתאימים לרוח הגבית שהעניק בזמנו לשופטים כבוד נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק. פסקי דין אלה קובעים כי בתי המשפט רשאים להשלים את הפרטים הנדרשים והחסרים, ובלבד שהוכחה גמירות דעת בין הצדדים.
בעסקאות גדולות בתחום הנדל"ן אשר משרדנו מטפל בהן, כשאנו מנחים את הלקוחות שלב אחר שלב כיצד להתנהל באופן המיטבי מבחינה משפטית, המלצתנו העקרונית הינה למעשה לפסוח לחלוטין על שלב עריכת זכרון דברים. המלצה זו יפה לטעמנו במקרים רבים.
למעט במקרים חריגים, כגון בעת שמעוניינים להבטיח בלעדיות מיידית בעסקה אטרקטיבית מול מתחרים משמעותיים, נכון להדגיש בפני חברה שעומדת לחתום על זכרון דברים את הגישות השונות המוזכרות כאן, שמא תמצא עצמה במבוך ותיקלע לבין מלתעות יצור הכלאיים, שנחזה להיות זכרון דברים גרידא או הסכם מחייב על כל המשתמע ממנו.
