ההוצאה הלאומית לבריאות גדלה בשנת 2019 ב־3.9% במחירים קבועים בהשוואה לשנה קודמת והיוותה 7.6% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) - סך הוצאה של 106.2 מיליארדי שקלים, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
24% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו על ידי מס בריאות, ו־40% מומנו מתקציב המדינה. שיעור המימון הציבורי בישראל מההוצאה עמד על 64%. מדובר בשיעור נמוך מממוצע ה־OECD העומד על 74%
עוד בנושא:
• "חשש מהתפרצות מחודשת של הקורונה"
• מנהל המכון הביולוגי: "לא נהיה ראשונים - אבל נביא חיסון טוב לאזרחי ישראל"
• חשד: אי-סדרים בתרומות הקורונה לביה"ח וולפסון
השוואה לארצות ה־OECD לשנת 2019 מראה כי שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת על בריאות ללא השקעות במדינות ה־OECD עומד על 8.8% ובארה"ב על 17%. עם זאת, שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כשיעור מהתמ"ג בישראל, היה גבוה יותר מב־11 מדינות אחרות ב־OECD.
השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה, בלוקסמבורג ובמקסיקו, שם הוא מסתכם ב־5%-4% בלבד. בשנים 2019-2000 שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתמ"ג בישראל נשאר יציב יחסית (7.3%-6.9%), לעומת השיעור הממוצע במדינות ה־OECD שנע בין 7.2% ל־8.8%.
מוציאים בשביל הנפש
עוד עולה מההשוואה הבינלאומית כי שיעור המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עומד על 64%. מדובר בשיעור נמוך מהממוצע בארצות ה־OECD, שם הוא מסתכם ב־74%. בנורבגיה שיעור המימון הציבורי, הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה, הוא הגבוה ביותר ועומד על 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל שיעור המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ.
עוד עולה כי בשנת 2019 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל הסתכמה ב־3,089 דולר, בדומה להוצאה בסלובניה ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה־OECD.
בארה"ב היתה ההוצאה השוטפת לנפש הגבוהה ביותר ועמדה על 11,072 דולר. יש לציין כי החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. עם זאת, בהשוואה הבינלאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו גילי האוכלוסייה, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה ועוד. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.
בשנת 2019 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים דוגמת רופאים, מרפאות ורופאי שיניים, מימנו 21% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. המימון הפרטי של משקי בית ואחרים הסתכם ב־34% בשנת 2019.
המימון הציבורי הכולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי כולל מימון מתקציב המדינה ומסים מיועדים. מהנתונים עולה כי 24% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2019 מומנו מגביית מס בריאות ו־40% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.