תנו להם ולנו את הכלים להשתקם

המלחמה תפסה את מערכת הבריאות בישראל עם מחסור ניכר של מיטות שיקום, וחשפה למעשה את השבר הגדול ואת היעדר המשאבים והתשתיות בכל מה שקשור לתחום

חייל בשיקום בבית חולים (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

רפואת השיקום היא מקצוע רפואי מרתק ומאתגר המקיף תחומים רבים, אבל המלחמה האחרונה חשפה בין היתר שהשיקום והפסיכיאטריה "חנו בחצר האחורית", ולא הוקצו מספיק קשב ואמצעים כדי לטפחם.

אמנם בזכות שיפור הטיפול של שירותי החירום ומערך הרפואה הצבאי - הטיפול המיידי בסמוך לפציעה על ידי פרמדיקים ורופאים, טכנולוגיות מתקדמות, מתן דם ופינוי מהיר - רבים מאלו שלא היו שורדים בעבר שרדו במלחמה זו, אך המחיר הוא פציעות מורכבות בדרגת חומרה גבוהה יותר.

בשיקום מתמקדים בתפקוד שנותר ולא במה שאבד, ושואפים להחזיר את הפצוע לדרגת תפקוד ועצמאות מרביות, בשאיפה לשלבו במשפחה, בחברה, בתעסוקה ובקהילה. בתהליך השיקום משלבים טכנולוגיות המפצות על אובדן איבר או תפקוד כגון תותבות משוכללות, סדים מתקדמים, כיסאות גלגלים מתוחכמים ועוד; וטכנולוגיות המעודדות את ההחלמה או מסייעות בפיתוח מסלולים חלופיים במוח ובמערכת העצבים, כגון מציאות מדומה, רובוטיקה ועוד רבות אחרות.

תהליך השיקום נמשך מבית החולים אל הקהילה, אלא ששניהם לוקים בחסר משאבים. בניגוד לתחומי הליבה הקלאסיים כמו הרפואה הפנימית, הכירורגיה הכללית, רפואת ילדים וכדומה, סטודנטים אינם נחשפים לרפואת השיקום ברובם המכריע של בתי הספר לרפואה בארץ ובחו"ל. ההתמחות של רופאי שיקום היא הכשרה ארוכה שאורכת לפחות ארבע שנים, ולכן גם אם המדינה תפנה משאבים יידרשו כמה שנים שבהן יש להכשיר רופאים מומחים בשיקום, אחיות ואחים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים שיקומיים ועוד, שחסרים כיום במדינה בכלל ובפריפריה בפרט.

המלחמה תפסה את מערכת הבריאות בישראל עם מחסור ניכר של מיטות שיקום, וחשפה למעשה את השבר הגדול ואת היעדר המשאבים והתשתיות בכל מה שקשור לתחום. אל המערכת שכבר עבדה בחוסר ניכר של כוח אדם נוספו מאז 7 באוקטובר מספר בלתי נתפס של אזרחים וחיילים שנפצעו במלחמה. לא צריך להיות מומחה בכיר בתחום כדי להבין את הצורך החריף במעטפת שיקומית רחבה בבתי חולים, בקהילה, במרכז ובפריפריה (דווקא באזורים הסמוכים ללחימה נסגרו מחלקות שיקום היות שאינן ממוגנות). המדינה צריכה להיערך לאספקת אביזרים רפואיים, דיור מונגש, רכב מתאים, תמיכה סוציאלית ונפשית וטיפולי שיקום נרחבים ומקיפים למשך תקופה ארוכה.

ההתמחות של רופאי שיקום היא הכשרה ארוכה שאורכת לפחות ארבע שנים, ולכן גם אם המדינה תפנה משאבים יידרשו כמה שנים שבהן יש להכשיר רופאים מומחים בשיקום, אחיות ואחים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים שיקומיים ועוד, שחסרים כיום במדינה בכלל ובפריפריה בפרט

לכן ישראל צריכה כבר כעת לתכנן תכנון ארוך טווח של השקעה וקידום בכל מה שקשור למרכזי השיקום, וכן להשקיע במסגרות השיקום בקהילה, שהן אלה שייתנו את המענה הטיפולי וילוו את הפצועים לאחר שישתחררו מבתי החולים.

למרות המחסור במיטות ובכוח אדם, כל הפצועים כולם ללא יוצא מהכלל קיבלו את הטיפול הטוב ביותר, כזה שמאפשר להם להמשיך בחייהם באופן מיטבי. הרוח המיוחדת של הפצועים, אותה רוח שליוותה אותם בשדה הקרב, היא זאת שמלווה אותם גם כעת בהליך השיקום הארוך והקשה, ותורמת להצלחתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר