אופטימיות זהירה: המצוקה הכלכלית תכריע את חמאס

במערכת הביטחון מעריכים כי לחמאס אין עניין בהסלמה • האירועים נובעים מהמצוקה הכלכלית בעזה ומהווים חלק ממאמציו של חמאס להתגבר עליה • פרשנות

מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה // צילום: איי.אף.]י // מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה // צילום: איי.אף.]י ,
מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה // צילום: איי.אף.]י // מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה // צילום: איי.אף.]י

אחרי רצף של ימים קשוחים, נשמעה אתמול לראשונה אופטימיות זהירה בצד הישראלי כי ניתן יהיה להגיע לרגיעה בזירה הדרומית הבוערת.

האופטימיות הזאת (זהירה, אמרנו) נשענת על שתי סיבות עיקריות: הגעתה של משלחת ביטחונית מצרית לשיחות, והירידה היחסית במספר בלוני התבערה ששוגרו אתמול. לסיבה השנייה צריך להתייחס עדיין בחשדנות, ולבדוק אותה על פני רצף של ימים לפני שניתן יהיה לקבוע כי מדובר במגמה, אבל ההתייצבות המצרית היא רבת משמעות על רקע ניסיונם רב־השנים בהרגעת הרוחות בין הצדדים. אתמול שהתה המשלחת המצרית ברמאללה לשיחות עם הרשות הפלשתינית, והיא צפויה להמשיך לעזה, במאמץ להוריד את גובה הלהבות בין ישראל וחמאס.



בדיונים פנימיים שנערכו ביממות האחרונות, במערכת הביטחון היו גורמי ההערכה תמימי דעים כי לחמאס אין עניין בהסלמה רבתי בגזרה. האירועים האחרונים הם בעיקר תוצאה של המצוקה הכלכלית בעזה, וחלק ממאמציו של חמאס להתגבר עליה, חלקית לפחות. הארגון מעוניין - לצד הבטחת המשך המימון הקטארי לתקופה ארוכה ככל האפשר - לחדש שורה של פרויקטים אזרחיים, בניסיון להביא בשורה לתושבי הרצועה, והוא גם מעוניין למשוך אליו מחדש את הקשב של הקהילה הבינלאומית, שנדד ללבנון בעקבות האסון בביירות.

בישראל מוכנים ללכת לקראת חמאס בעניין הזה, אבל רק לאחר שיופסק כליל שיגור בלוני התבערה מעזה. כחלק מהניסיון לשדר לחמאס מחירי רווח והפסד, העצימה ישראל משמעותית ביממות האחרונות את הלחץ הצבאי והכלכלי שהיא מפעילה על הרצועה. במסגרת זאת תקף חיל האוויר בלילות האחרונים כמה מטרות בעזה (בין היתר בתגובה לשיגור הרקטות שלשום לעבר שדרות), וגרוע יותר מבחינת הפלשתינים - ישראל סגרה את מעבר הסחורות בכרם שלום, אסרה לחלוטין על דיג וצמצמה את כמות הדלק שמועברת לעזה.



חלוקת הכסף הקטארי ברצועת עזה // צילום: איי.אף.פי
חלוקת הכסף הקטארי ברצועת עזה // צילום: איי.אף.פי

הצעדים האלה משפיעים במישרין על תושבי הרצועה, ובאמצעותו על חמאס. המשמעות של פחות דלק היא פחות שעות חשמל, המשמעות של פחות סחורות היא פחות פעילות כלכלית, והמשמעות של פחות דיג היא מצוקה ממשית ברחוב העזתי. ספק אם חמאס יוכל לעמוד בלחץ הפנימי הזה לאורך זמן; על כך בדיוק בונים בישראל, בתקווה שהוא יורה על הפסקת שיגור הבלונים, דבר שיאפשר את החזרת השקט והשגרה בעוטף.

אלא שגם אם המצרים יצליחו שוב לגשר בין הצדדים, אלה יהיו הסכמות שבריריות וזמניות. ישראל מתנה כל התקדמות להבנות ארוכות טווח בפתרון סוגיית השבויים והנעדרים. גורמים המעורים בנושא מטילים ספק אם הדבר אפשרי כעת, על רקע הדרישות הגבוהות שהציב חמאס, שבישראל לא מתכוונים להיענות להן. התקדמות תהיה אפשרית רק אם חמאס יגלה "התגמשות משמעותית", כדבריהם.

בינתיים מתמקד המאמץ הישראלי בהשבת השקט לעוטף. הנזק שגורמות השריפות קטן אמנם משמעותית מזה שנגרם בקיץ 2018, אבל אסור לזלזל בהשפעתן המורלית על התושבים שמתגוררים באזור. כתמיד, הם מגלים חסינות ויכולת עמידה מרשימה, אבל ראוי היה שהמדינה תבוא לקראתם בשלל נושאים אזרחיים שמטרידים אותם - מהרחבת כביש 232, ועד ביטול הדרישה המקוממת שהחקלאים בגזרה יממנו את הנחת צינור המים החדש באזור - ותחזק אותם לקראת הסבבים הבאים שעוד צפויים בוודאי בגזרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר