על פי התחזית המעודכנת של הבנק העולמי מחודש יוני האחרון, היקף הסחר העולמי בשנת 2020 צפוי לצנוח בשיעור חד של כ-13.4%.
מדובר בירידה חדה מהירידה שנרשמה בהיקף הסחר העולמי בסוף מלחמת העולם השנייה, אז ירד הסחר ב-10.4%.
שיעור המדינות שיחוו התכווצות בתוצר לנפש יגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 1870. הכלכלה העולמית צפויה להתכווץ השנה בשיעור חד של 5.2%. מדובר בירידה חדה בהשוואה לזו שנרשמה בעקבות משבר הסב פריים בשנת 2009 בשיעור של 1.8%. הסחר העולמי, צפוי לרדת בשיעור חד של כ-13.4%, כך עולה מניתוח הנתונים שביצע מכון היצוא.
עוד בנושא:
• אפקט הקורונה: "הכלכלה העולמית תתכווץ ב-4.9%"
• דו"ח תעסוקה מפתיע בארה"ב; טראמפ: "אכפה תוכנית סיוע"
• הגירעון בשיא של 70 מיליארד שקלים
לפי מכון היצוא, הנתונים האלה משקפים את עוצמת המשבר הכלכלי העולמי, וייתכן שאנחנו עדיין לא חווים את שיא ההידרדרות, שעלולה להתגלות ככל שיתרבו הסימנים לעוצמת הגל השני של המגפה. הכלכלות המפותחות, ובהן ארה"ב, איטליה, צרפת ובריטניה, מושכות את הצמיחה העולמית כלפי מטה. מתברר שגודל התוצר בכלכלות צפון אמריקה והאיחוד האירופי בסוף שנת 2021 צפוי להיות נמוך מגודל התוצר ערב המגפה בשנת 2019. זאת בעוד כלכלת מזרח אסיה וסב-סהרה אפריקה צפויה להיות גדולה יותר בשנת 2021 בהשוואה ל-2019. גודל הכלכלה במזרח אסיה צפוי לעלות בסוף שנת 2021 להיקף הגבוה בכ-3.6% מגודלה בשנת 2019.
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא: "מי שחושב שישראל תסתדר בלי עידוד היצוא גם בשיא משבר הקורונה - שם את כלכלת המדינה על קרן הצבי. בלי יצוא אלפי עובדים ימשיכו להיות ללא פרנסה. למרות נתוני יצוא ההייטק היציבים ודווקא ברקע הירידה הכללית החזקה ביצוא, צריך לחשוב קדימה על היציאה מהמשבר והקפיצה הכלכלית הבאה. ללא כלים נכונים מותאמים למציאות דיגיטלית מתקדמת - אלפי יצואנים ישארו מאחור. הממשלה צריכה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה".
המדינות שיובילו את הצמיחה בכלכלת אסיה בשנים הקרובות הן סין, אינדונזיה ודרום קוריאה, ולצידן כלכלות קטנות יותר הכוללות את וייטנאם, פיליפינים ומלזיה. המשמעות של ניתוח זה מצביעה על העובדה שהמגפה מחזקת את המגמה ארוכת הטווח, שעל פיה מרכז הכובד הכלכלי העולמי עובר בהדרגה לדרום-מזרח אסיה ולאפריקה.
היצוא הישראלי צנח
הירידה החדה בהיקף הסחר העולמי משפיעה גם על היקף היצוא הישראלי השנתי, שלהערכת מכון היצוא, ירד השנה בכ-14% במונחי דולר אמריקני לכ-99 מיליארד דולר, לאחר שרשם בשנה הקודמת גידול דולרי של כ-%6 לשיא של 115 מיליארד דולר. מדובר בשיעור הגבוה באופן משמעותי משיעור הגידול בסחר העולמי, אשר על פי התחזיות האחרונות של הבנק העולמי, הסתכם בכ-0.8% בלבד. בניגוד למשבר הסב-פריים בשנת 2009, שבו ישראל סבלה פחות בהשוואה למדינות אחרות והתוצר הישראלי אף גדל.