חיסון למשברים הרגשיים 

מאות אלפי דיווחים על מצוקה הגיעו למשרד החינוך בחודשים האחרונים, מתלמידים וממורים • תקופת הקורונה, בה ילדים דיווחו על חרדה לגורל סבא וסבתא ועל בדידות, האיצה את הצורך לטפל בקושי הרגשי שמלווים את הילדים • אחת הגישות שנותנת מענה למצוקה זאת היא מיינדפולנס

מתרגלים בשיעור: לומדים להפנות את הקשה ואת תשומת הלב למה שקורה בהווה

מתרגלים בשיעור. לומדים להפנות את הקשב ואת תשומת הלב למה שקורה בהווה, באופן מכוון לגישה שהיא פתוחה וסקרנית

ד"ר לויט־בן נון: "מצאנו עדויות לשינויים מוחיים שקשורים ליכולות ניהוליות של המוח, שמעורבות ביכולות ויסות רגשות. זה תומך בממצאים אחרים בעולם, על כך שמיינדפולנס מחזק את החוסן הנפשי"

משבר הקורונה זימן למערכת החינוך אתגרים לא מעטים. לא רק בנושא הפדגוגי או הטכנולוגי של הלמידה מרחוק ובקפסולות, אלא בין היתר גם בהתמודדות עם מצוקות ועם קשיים רגשיים של תלמידים, וגם של מורים, אשר נבעו ישירות ממנו. אם את שנת הלימודים האחרונה החלו במערכת החינוך בתוכניות ובאתגרים להתמודדות עם הקשיים המוכרים והידועים, בא נגיף הקורונה וטרף את הקלפים. שנת הלימודים אשר תחל בקרוב תתנהל מטבע הדברים תחת איום הקורונה, ובהתאם לכך, נערכת מערכת החינוך לטפל בקשיים ובמצוקות שינבעו ישירות ממשבר זה, לצד מתן מענה רגשי לקשיים ולמצוקות המוכרים יותר. 

"אנו נערכים לכל התרחישים האפשריים, מה יהיה במצב של סגר, במצב של למידה משולבת, או למידה מרחוק ובקפסולות", אומרת עינב לוק, מנהלת אגף בכיר בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך. "בכל אחד מההיבטים האלה אנו נתמקד בשיח רגשי עם תלמידים, במתן שיעורי חוסן אשר מצאנו כי הם מחזקים את החוויה הרגשית של התלמידים, בתרגול מיומנויות של חוסן ובשכלול הכלים המקצועיים". 

השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך מספק בשגרה מענה קבוע למצוקות ולקשיים של תלמידים ומורים בשלושה מישורים. התוכנית הבסיסית מתמקדת בחיזוק החוסן והרווחה הנפשית של כלל התלמידים באמצעות פעולות ושיח בבתי הספר עם צוותים ויועצים חינוכיים. הם עוסקים בכל מה שקשור לחוסן, לחיזוק תחושת המסוגלות, לחיזוק ההערכה העצמית ולהתמודדות עם קושי ועם מצבים של קריאה לעזרה. במישור השני, מתבצעים במשרד החינוך איתור של ילדים עם קשיי למידה, קשיים חברתיים ומאפיינים נוספים, בניית קבוצות מוגדרות וחיזוק החוסן של כל קבוצה המאופיינת בקושי כזה או אחר. 

המישור השלישי כולל מתן מענה פרטני או קבוצתי לילדים מאותרים בסיכון ומתן מענה רגשי, הכולל הפניה לטיפול פסיכולוגי או לטיפול ברווחה וכדומה. בתקופת הקורונה התמקדה התוכנית של משרד החינוך באותם היבטים, אך תוך בנייה של תוכניות המיועדות לכלל התלמידים ומתוך הבנה שתקופה זו מייצרת לחץ וחרדה גם בקרב מי שביומיום לא יחשבו או יאותרו כתלמידים במצוקה. מטבע הדברים עסקו התוכניות ברווחה נפשית, בחוסן ובהתמודדות עם מצבי קונפליקט, לחץ ומשבר. 

תמיכה רגשית במורים

"בתקופת הקורונה עבדנו על איתור ילדים במצוקה ובסיכון", מסבירה לוק, "היתה לנו שיטת עבודה. המחנכים התבקשו ליצור קשר עם התלמידים, לשוחח איתם ולזהות את התפקוד ואת מצב הרוח. אם זיהו מצוקה, הם פנו ליועצת או לפסיכולוגית בית הספר. ההתערבות באה לידי ביטוי בהדרכה של המחנכת איך לדבר עם הילד, או באמצעות שיחה של היועצת עם ההורים ואפילו עם הילד עצמו, הפניה לטיפול, הדרכת הורים וטיפול בקהילה עצמה". 

לא רק בקרב התלמידים זוהתה מצוקה. גם מורים וצוותי חינוך דיווחו על מצוקה בעקבות משבר הקורונה. "המורים, כמו כולם, נזקקו גם הם לתמיכה ולליווי", מוסיפה לוק, "הם נדרשו בתקופה קצרה לשנות גישה ולתת מענה רגשי לילדים. אחד הדברים החשובים שהבנו הוא שגם המורים צריכים איש מקצוע לשוחח איתו על החוויה הרגשית שלהם ועל ההתמודדות הלא פשוטה. הבנו שככל שנחזק בקרבם את החוסן, המסוגלות והרווחה הנפשית, כך נצליח לייצר אותו חוסן בארגון כולו. היועצים החינוכיים ומנהלי בתי הספר הונחו ליצור קשר עם המורים ולשוחח עימם כדי לזהות אם יש בהם מי שזקוק לליווי, לתמיכה ולטיפול, ובמידת הצורך גם להפנות לגורמי מקצוע".

בתקופה שבה בתי הספר היו סגורים, ניתנו כ־560 אלף מענים להורים, לתלמידים ולמורים שדיווחו על מצוקה. בשפ"י מעריכים כי מספר התלמידים, המורים וההורים שחשו מצוקה בתקופה זו היה גבוה אף יותר. מיפוי הפניות מעלה תמונת מצב מעניינת. "רוב הפניות הגיעו מהורים או מילדים בגילי היסודי ועסקו בנושאים של חרדות קיומיות, האם אני אמות, חרדה לסבא ולסבתא, תחושת בידוד חברתי, עצבות וחרדות כלכליות. הורים פנו בנוגע לסדר יום ושגרת חיים ודיווחו על ילדים שפורקים כל עול. זיהינו גם החרפה של סימפטומים אצל ילדים שהיו לפני המשבר בטיפול, עברו תהליך של שיפור ובעקבות המשבר חלה רגרסיה. כך, למשל, זיהינו רגרסיה בקרב ילדים בעוטף עזה", מספרת לוק. בשפ"י מזהים גם עלייה במקרי אלימות במשפחה בעקבות ההישארות בבתים, ובהיקף המחשבות האובדניות.

"גישה פתוחה, לא שיפוטית"

הקשיים המזוהים ביותר עם תקופה זו הם החרדה ואי הוודאות בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. אחת השיטות שנותנת מענה למצוקות אלה היא שיטת המיינדפולנס, קְשיבוּת בעברית, אשר מתורגלת ונלמדת כבר בכמה עשרות בתי ספר בארץ. מדובר בשם כולל לקבוצת תרגולים מוחיים בהשראת המסורת הבודהיסטית, שמטרתם לסייע בהתמודדות עם אתגרי החיים.

כך, למשל, רבים יודו כי החלטות רבות שלנו מונעות מכעס ומעלבון, והן לא בהכרח ההחלטות הנכונות. במיינדפולנס המתרגל לומד לזהות את הטריגרים שלו, את המנגנונים שמפעילים אותו, את עמדותיו והשקפותיו כלפי העולם, ולהחליט אם אלה דברים שמועילים ומקדמים אותו או לא. 

"במיינדפולנס אנחנו לומדים להפנות את הקשב ואת תשומת הלב למה שקורה בהווה, באופן מכוון לגישה שהיא פתוחה וסקרנית, לא שיפוטית", מסביר עמוס אבישר, מנהל תוכנית בית ספר סגול, במרכז הבינתחומי הרצליה, "המיינדפולנס מאפשר לנו להתנהל באופן מודע יותר וקרוב יותר לערכים שלנו ולעשות בחירות מושכלות במקום לפעול דרך דפוסים אוטומטיים, שהרבה פעמים מפעילים אותנו ולא מיטיבים איתנו".

שיפור בפעילות המוחית 

כך, למשל, מחקר שנעשה לאחרונה על ילדי גן ואמור להתפרסם בקרוב בספרות המקצועית, מצא הבדל בתגובות המוחיות בקרב ילדים שתרגלו מיינדפולנס לעומת ילדים שלא תרגלו. במסגרת המחקר המשותף לד"ר ציפי הורוביץ־קראוס, ראש המרכז לדימות מוחי בילדים בטכניון בחיפה, ולד"ר נאוה לויט־בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ולתודעה במרכז הבינתחומי הרצליה, חולקו ילדים לשתי קבוצות. האחת עברה תוכנית מיינדפולנס והאחרת עברה תוכנית קריאה דיאלוגית (קריאה חוזרת של טקסט; א"פ). אחרי התוכנית נמדדה הפעילות המוחית של הילדים באמצעות א.א.ג, תוך כדי שהתבקשו לבצע מטלה, שבמהלכה היה עליהם להתעלם ממסיחים שונים. 

נאוה לויט־בן נון // צילום: גדי דגון
נאוה לויט־בן נון // צילום: גדי דגון

במחקר נמצאו הבדלים בתגובות המוחיות בזמן המטלה בין ילדים שתרגלו מיינדפולנס לבין הילדים שעברו את התוכנית השנייה, ואשר העידו על מערכות ניהול ובקרה יעילות ובשלות יותר. מסקנות המחקר הן כי אימון וחיזוק מעגלים מוחיים תשתיתיים של קשב, ויסות רגשות ומודעות עצמית תומכים ביכולות ובתפקודים אחרים של המוח. "מצאנו עדויות לשינויים מוחיים שקשורים ליכולות ניהוליות של המוח, שמעורבות בין השאר ביכולות ויסות רגשות, וזה תומך בממצאים של קבוצות אחרות בחו"ל, על כך שמיינדפולנס מחזק את החוסן הנפשי", מסבירה ד"ר לויט־בן נון. 

תוכנית בית ספר סגול הוקמה לפני שלוש שנים. עוד לפני כן העביר מרכז סגול למוח ולתודעה השתלמויות שניתנות למורים במיינדפולנס, שבמהלכן הם תרגלו ועברו תהליכים משמעותיים עם עצמם, אשר הובילו גם לשינוי בגישה כלפי תלמידיהם. במרכז סגול הבינו כי יש צורך ללמד את המורים איך לשלב את גישת המיינדפולנס גם בשיעורים, איך להתחיל שיעור בצורה קשובה, איך לשמר את הקשב לאורך כל השיעור ובכלל, איך להביא את בית הספר, הארגון עצמו, לעבוד ולהתנהל בשיטת המיינדפולנס, כך שבמקום להתמקד רק בהקניית ידע לתלמידים, בית הספר גם יאמן יכולות ויהפוך למרחב שמעודד התפתחות מוחית ונפשית מיטבית. 

כך נפתחה התוכנית התלת־שנתית של המרכז, שבמהלכה בשנה הראשונה משתלמים המורים והנהלת בית הספר במיינדפולנס, בשנה השנייה עוברים הכשרה לטובת פיתוח והטמעה של העקרונות בכיתות ובתוכנית הלימודים, ובשנה השלישית זוכים לליווי אישי על מנת לוודא המשך הטמעת העקרונות לאחר סיום התוכנית. עד כה השתתפו בהשתלמות השנתית מאות מורים, ואילו בתוכנית התלת־שנתית משתתפים כ־20 בתי ספר. "המורה לומד לתרגל את העקרונות, את העצירה ואת ההתבוננות הפנימית. הוא מקבל כלים להעביר הלאה לתלמידים שלו", מסביר אבישר. 

לפרוק אל הנייר

אחד מבתי הספר שמשתתף בתוכנית התלת־שנתית הוא אורט על שם נעמי שמר בגן יבנה. מנהלת בית הספר, ונדה רבין, מספרת: "חלק ממה שמוביל את האג'נדה החינוכית שלי הוא תפיסה הוליסטית, שרואה את הילד מכל ההיבטים והתחומים. זה משתלב עם מה שאנחנו מנסים לקדם בבית בספר והיום יודעים שאחד הדברים העיקריים שמשפיעים על הלמידה זה המיינדפולנס, שמחדד את הזיכרון ואת האמפתיה ומביא להישגיות". 

באורט בוגרי השנה הראשונה של התוכנית החלו כבר במהלך השנה ליישם את עקרונות המיינדפולנס. רבין מספרת כי כמעט כל מפגש של המורים מתחיל במדיטציה, וגם המורים עצמם החלו לשלב בכיתות את הכלים שלמדו באמצעות דקת שתיקה, תרגול או הפעלה שממקדת קשב לתלמידים. כך, למשל, צוות המורים בבית הספר פיתח דף תחקיר אירוע. ילד שחווה משבר כלשהו יושב מול הדף, ממלא אותו, נרגע ומנסה להבין מה עובר עליו. רק אחרי שהוא עורך עם עצמו את הבירור, הוא נכנס למורה או למנהלת כשהוא שקט ורגוע יותר. לתהליך הזה השפעה משמעותית מאוד על אקלים בית הספר ועל הקשר על התלמידים. 

בתקופה זו, שבה המצוקה הגדולה ביותר היא אי ודאות לגבי העתיד, תרגול במיינדפולנס, מסכם אבישר, מסייע מאוד להכיר בכך שיש ושיהיו עוד הרבה שינויים ומטפח את החוסן: "בתקופה כזו של אי ודאות, הדבר היחיד שאפשר לתת זה למעשה כלים להתמודד איתה. כשלא מגיבים אוטומטית יש יציבות פנימית שנשארת, מקום שקט בתוכי שאפשר לחזור אליו למרות כל מה שקורה בחוץ, לנוח ולאסוף כוחות ולחשוב בצורה בהירה יותר". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר