פרויקטור הקורונה: "כרגע צריך כמה שפחות לסגור"

רוני גמזו הוא סיפור הצלחה שמתחיל דווקא בכישלון. בצעירותו, חלם להיות טייס, קיבל זימון, אבל לא הצליח להגשים את החלום והודח מהקורס. ההדחה הצורבת ההיא מן הסתם מדרבנת אותו מאז, כי קשה למנות את הישגיו: לימודי רפואה בבן גוריון ובתל אביב, התמחות בגניקולוגיה, מנכ"ל בית החולים איכילוב, מנכ"ל משרד הבריאות וחבר בכיר בחטיבת הבריאות של ה-OECD.

עכשיו הוא ניצב בפני התפקיד הגדול של חייו, כך נראה. רגע לפני חצות, בין רביעי לחמישי, הוא קיבל טלפון מרה"מ נתניהו, שביקש ממנו לאייש את תפקיד הפרויקטור במלחמה בנגיף הקורונה. קשה להפריז בהיקף העיניים שנשואות אליו. הציבור הישראלי שומע בחודש האחרון בלי סוף על "הפרויקטור", שבניגוד לכאוס הפוליטי המתגלגל, אמור להחזיר שפיות ומינהל תקין למערכה מול המגיפה.

בבוקר שאחרי מינויו גמזו היה האיש העסוק ביותר במדינה. הטלפון לא הפסיק לצלצל, הסינון עבד שעות נוספות. ובכל זאת, הוא התפנה לפרוש את משנתו לגבי דרך הטיפול בקורונה. ובניגוד לתרחישי הלחץ עד כה, שפומפמו על ידי אינספור גורמים, בשיחה עם "ישראל השבוע" פרופ' גמזו נחרץ ומקורי. 

מבטיח להשיב את אמון הציבור במערכת. פרופ' גמזו // צילום: גדעון מרקוביץ

"הגישה שלי היא לעשות כל מאמץ בשלושת השבועות הקרובים כדי להביא את מקדם ההדבקה בישראל, את ה-R - מתחת לאחד. כל זה בלי סגר, ללא הגבלת החיים, החברה, הפרנסה והכלכלה", מצהיר גמזו. 

מה אתה מתכוון לעשות?

"אני רוצה להקדיש מאמץ רב לשיפור מערך ההסברה. הציבור הישראלי צריך להבין את המצב, וצריך לשפר את האמון של הציבור בתהליך הטיפול במשבר הקורונה. 

"מאמץ שני שחשוב לי הוא שיפור קטיעת שרשרת ההדבקה, שזה אומר הגדלת כמות בדיקות, חקירות ואיכות הבידודים. ומאמץ שלישי - התאמה חכמה של ההגבלות, כדי ליצור אפקט של הקטנת הדבקה תוך התחשבות בציבור בכל ההיבטים. הכל כדי לנסות להקטין את התחלואה ולהוריד את ה־R בנסיגה, מתחת לאחד. זו המשימה של מדינת ישראל: שכל מדביק ידביק פחות מאדם אחד. ככה תהיה נסיגה של התחלואה".

"כמכלול", מעיד גמזו על שיטתו, "זה עומד להיות סטארטאפ ישראלי; אף מדינה לא הצליחה להכניע את המגפה ללא סגר בזמן הדבקה קהילתית. אבל אני מאמין שישראל יכולה לעשות זאת". 

פחות הגבלות. חוף ת"א // צילום: יהושע יוסף

גמזו מודע לשיח המתעצם סביב שאלת הסמכויות שניתנו לו. אבל הוא לא מתעסק באגו. לשאלה תחת מי הוא עובד – רה"מ, קבינט הקורונה או שר הבריאות – הוא עונה: "אני עובד עבור אזרחי מדינת ישראל. אני מדווח לכולם ועבור כולם". 

אוקיי. אבל מי בפועל מפעיל אותך?

"מנכ"ל משרד הבריאות, השר, המל"ל, הממשלה, ראש הממשלה. כולם מעליי וכולם מכבדים את הצורך שלי בגמישות ומכבדים את דעתי". 

מה השינויים הבולטים שאתה מתכוון להוביל לעומת המצב הנוכחי?

"ליכוד כל הגורמים המקצועיים לעמדה מקצועית אחת אחידה שתלכד את הציבור אחריה, ולא בלבול מקצועי שמרחיק את הציבור. כמו כן, קיצור הזמן לבדיקות ולחקירות אפידימיולוגיות". 

מה דעתך על כל ההגבלות ששנויות במחלוקת - אטרקציות תיירותיות, חדרי כושר, קניונים?

"כרגע צריך כמה שפחות לסגור, וכמה שפחות הגבלות נוספות. לתת לכולנו ולציבור להשתדל לעשות שינוי ללא מגבלות משמעותיות נוספות. השינוי מבוסס על התנהגות של הציבור, שיפור קטיעת השרשרת, אכיפה והצלחה שלנו לכל דבר שהוא - תוך הפחתת ההגבלה".

בכל יום שיבוא

ממשלת האחדות הכאוטית איבדה את אחיזתה בציבור כבר מזמן, וכל שבוע מזמן לנו שיא חדש בחוסר היכולת לקבל החלטה בצורה רצינית ועניינית. 

נזק בלתי הפיך? גנץ // צילום: מארק ישראל סלם

לפארסת ההצבעה על חוק איסור טיפולי ההמרה עוד נגיע, אבל עוד לפניה נקלעו בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין לפארסת "פרויקטור הקורונה" בעל כורחם ובחוסר חשק מופגן. לפני שבועיים הודיע שר הבריאות ברוב טקס על הכוונה למנות פרויקטור, אבל מאז, ככל שהדרישה הציבורית (שהשתקפה בלחץ אינטנסיבי בתקשורת) הלכה וגברה, כך הלך ופחת החשק שלהם למנות מישהו. הם ראו איך הציבור מחכה לשמוע מי יקבל את ההגה להוביל את ישראל בימי המשבר, שמות המועמדים עלו וירדו בזה אחר זה, וככל שהמינוי התעכב גברה התחושה שמדובר לפחות בביאת המשיח.

ביום רביעי סמוך לחצות, אחרי שכבר התבשר הציבור בכלי התקשורת על מינוי הצפוי של פרופ' גבי ברבש, החליט האחרון להסיר את מועמדותו מכיוון שסמכויותיו לא הוסדרו. נתניהו ואדלשטיין, באישון ליל, הודיעו על מינויו של גמזו, לתפקיד.

גנץ והחרדים עברו המרה

ההצבעה השבוע על חוק איסור טיפולי ההמרה העלתה שוב את השאלה אם נתניהו חותר לבחירות בעוד חודש, המועד האחרון לאישור תקציב המדינה. דבר אחד ברור: בשבועות האחרונים נתניהו לא עושה דבר וחצי דבר לתחזוק הקואליציה. לפני שבועיים החליט כי הליכוד יתמוך בהקמת ועדת חקירה לניגוד עניינים של שופטים, בניגוד לעמדת כחול לבן, ואילו כעת נמנע מלקרוא לבני גנץ לסדר כשנודע שבכוונת כחול לבן לתמוך בחוק האופוזיציוני. בסיעות החרדיות, שזעמו על תוצאות ההצבעה והיפנו אצבע מאשימה גם כלפי נתניהו, טוענים שמדובר בהצבעה שרה"מ יכול היה למנוע בקלות לו היה מעוניין בכך, והמסקנה שלהם מכל הסיפור היא אחת: נתניהו מוביל לבחירות. והם ממש לא אוהבים את זה. 

ביום ראשון הפילה ועדת השרים לחקיקה בראשות אבי ניסנקורן את הצעת החוק של ניצן הורוביץ וקבעה כי עמדת הקואליציה היא התנגדות לחוק האוסר טיפולי המרה. ההתנגדות הגיעה בעיקר משיקולים פוליטיים והתחשבות בעמדת החרדים. ביום רביעי, שעה לפני ההצבעה על החוק, פגש ניסנקורן את משה גפני בכנסת ואמר לו שבכחול לבן לא יודעים מה לעשות עם החוק הזה. אנחנו שוקלים אולי לתמוך, אמר לו. גפני זרק בו מבט מאיים: שלא תעזו, השיב והלך. ברגע האחד, החוק שלא היה לו כל סיכוי לעבור, וששימש בעיקר להתרסה מצד מרצ כנגד כחול לבן, הפך לסיפור הפוליטי המשמעותי ביותר של הממשלה הנוכחית. ההוכחה לכך שכל רעשי הרקע והדיבורים על התפוררות ותחושת ריקבון היו נכונים. אם עד כה סברו החרדים כי את כל מררתם על נתניהו יוכלו לפרוק על כתפו של בני גנץ, השבוע הוחוור להם כי כחול לבן היא לא יותר ממשענת קנה רצוץ. 

ההתקרבות של כחול לבן והחרדים נשענה על אינטרס דו צדדי. בסיעות החרדיות חששו מרגע הקמת הממשלה מתרגילים של נתניהו שיביאו לנפילתה ולמערכת בחירות נוספת בקרוב. הם הלכו איתו כברת דרך ולשלוש מערכות בחירות רצופות אבל בשלב הזה גם להם נמאס. הקמת הממשלה סימנה אצלם את הכניסה לארץ המובטחת. סוף להרפתקאות והטלאות של השנה החולפת והגעה למנוחה ולנחלה. חוסר הבהירות לגבי כוונותיו של רה"מ טורד את מנוחתם. ההתקרבות אל גנץ וחיזוק הקשר עימו לא היו בגלל העיניים הכחולות שלו. הם נבעו מאינטרס מובהק: הרצון ביציבות ושלילת אפשרות להקדמת הבחירות ופירוק המסגרות. 

על היתרון ששאב גנץ מהברית החדשה אין צורך להכביר במילים. הסיעות החרדיות הן תעודת הביטוח הטובה ביותר שלו לכך שהסכם הרוטציה יכובד ושבעוד שנה וקצת יכנס ללשכת ראש הממשלה, לפי החוק. 

גנץ הבין את המציאות הפשוטה הזאת וטרח להדק את הקשר עם החרדים. בשבוע האחרון ביקר בבית שמש ושוחח פעמיים נוספות עם ראש העיר עליזה בלוך. השרה עומר ינקילביץ' מקורבתו, ביקרה גם היא בעיר לא פחות מפעמיים. גם יועז הנדל ביקר בעיר וכמוהו היה מתוכנן גם השר מיכאל ביטון, שביטל רק בשל כניסתו לבידוד. בקרוב יגיע למקום גם השר אסף זמיר. היות שבית שמש היא עיר שבה קהילות חסידיות, ליטאיות וספרדיות גדולות, הרי שהדרך להתקרבות לציבור החרדי ולנבחריהם בכנסת עוברת דרכם. 

וזו לא רק בית שמש. בימים האחרונים הקדיש גנץ לא מעט ציוצים המציגים את הישגיו כלפי הציבור החרדי. לאחר ביקור במלון פרימה בירושלים כתב: "במלונית פרימה בירושלים המותאמת לחרדים: מערכת הביטחון תרחיב את הפעילות, עד סוף השבוע נעמיד 13 מלוניות המותאמות לצרכי הציבור החרדי". בציוץ נוסף כתב: "‏שוחחתי הערב עם ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, יחד עם האלוף (במיל') רוני נומה, והשרה עומר ינקילביץ'. אברהם נמצא בחזית המלחמה בקורונה, אבל הוא לא שם לבד".

כמה ימים אחרי כן צייץ: "כפי שנרתמנו לטובת לוד, בית שמש, קרית מלאכי, קרית יערים ויישובים רבים אחרים - אחרי שיחה עם ראש העירייה, מאיר רובנישטיין, גם ביתר עלית תקבל חבילת סיוע". ובפער זמנים לא רב: "‏הקצאת מלוניות מותאמות למשפחות חרדיות, פתיחה של שני מלונות שיתנו לתושבים עם המשפחות מענה בשבוע הבא, שני אוטובוסים קבועים, זמינים ורצופים לפינוי למלוניות ותקציב הסברה ייעודי בגובה 150,000 ש"ח. רק בעבודה משותפת עם ראשי הערים והתושבים ננצח את הקורונה". לאחר שיחה עם ראש מועצת קריית יערים, גם היא השבוע, צייץ גנץ: "‏לא נשאיר אף אחד מאחור - קריית יערים. שוחחתי הערב עם ראש המועצה, יצחק רביץ. משרד הביטחון יעמיד לרשותו סיוע מקיף בדומה למבצעים דומים שמתרחשים בלוד, קריית מלאכי ובית שמש".

אלא הצבעה אחת שגויה במליאה הורידה הכל לטמיון. "גנץ הוא טירון פוליטי", אמר בכיר מאוד באחת הסיעות החרדיות, "אם הוא היה רוצה לנקום בביבי על ההצבעה נגד השופטים לפני שבועיים והיה מתאם איתנו - היינו נותנים לו". לדבריו, "אפילו את ההצבעה הספציפית הזאת, על אף שהיא נוגדת לגמרי את השקפת עולמנו, היינו יכולים להעביר בשקט אם היה בא אלינו בזמן ומדבר איתנו". 

האם הנזק שגרם גנץ הפיך? להערכת בכירים בסיעות החרדיות התשובה שלילית. מבחינתם גנץ הוכיח שאי אפשר לסמוך עליו. פנינו אליו כי אנחנו רוצים יציבות כנגד נתניהו שאיננו יודעים לאן הוא מוביל, הם אומרים, עכשיו מסתבר שגם גנץ עצמו נערך לבחירות והבסיס לכל השותפות נשמט. לאחר ההצבעה ניסו בכחול לבן, בעיקר גנץ וניסנקורן, לשוחח עם ראשי המפלגות החרדיות ולנסות לפייסם, בעיקר את גפני, בעל הברית החזק ביותר שגם מיהר להודיע על הפרתה ראשון כשקרא לגנץ "אתה לא תהיה ראש ממשלה". אולם גפני עזב את המשכן וסינן את כל השיחות מהם. 

הערכה במפלגות החרדיות היא כי ראש הממשלה נתניהו חותר לבחירות או לכל הפחות לא החליט לאן פניו. בסביבת רה"מ דוחים זאת ואומרים בנחרצות שאין לו שום עניין בכך.

הבעיות עם כחול לבן הן רק אחת מיני רבות שזימן על עצמו נתניהו כשהרכיב את ממשלת הבלהות. השבוע נאלץ לעשות סדר בתוך מפלגתו כשאווירת הפריימריז בליכוד מעלה את המתח לרמות בלתי אפשריות במפלגת השלטון. מיקי זוהר וישראל כץ התקוטטו בוועדה בכנסת למה שהפך מהר מאוד לקרב טוויטרים עקוב מדם, וגם בזירת כץ ניר ברקת לא שקט ונראה שהטונים הגבוהים עוד לא הגיעו לשיאם. 

שנתיים על כלום

בתחילת השבוע האשים נתניהו את פקידי האוצר במניעת פתרון למשבר הכלכלי. לדבריו, הם אלה שהביאו אותו ואת כץ למצוא פתרון שיעקוף את הבירוקרטיה הבלתי אפשרית שהערימו בדרך לחלוקת הכסף. דבריו זכו בעיקר ללעג, כנראה בצדק. ראש ממשלה, ועוד כזה שנמצא קרוב ל־11 שנים בשלטון ברצף, לא יכול לגלגל אחריות לפקידים. המנדט שקיבל זה למשול. 

אבל יש מי שחושבים אחרת. לאו דווקא מקורביו וחברי מפלגתו, אלא אף כאלה שרחוקים מאוד מהשקפת עולמו אולם ראו מקרוב איך מנסים הגלמים באוצר לקום על יוצרם ולהיאבק בו בכל דרך. כזה הוא גורם שהיה מעורב מאוד במו"מ שניהל ארגון העובדים הסוציאליים מול המדינה. "כבר לפני שנתיים הכריזו העובדות הסוציאליות על סכסוך עבודה. התנאים שלהן מחפירים. הן חשופות לאלימות. ולאיש לא אכפת", הוא מספר. 

"האוצר יכול היה לפתור כבר אז את המשבר ולהיענות לדרישות המתבקשות נוכח הנסיבות. אבל לא היה עם מי לדבר. המאבק של יו"ר הארגון, ענבל חרמוני, היה הירואי. היא הלכה ברגל 70 קילומטר ללשכות הרווחה המקומיות מתל אביב לירושלים כדי לגייס את העובדות ולרתום אותם. זו לא הייתה גחמה של רגע או עסקנות פוליטית. רחוק מזה. 

"לפני 16 יום, אחרי שבאוצר התעלמו לגמרי מכל הדרישות, החליטה לפתוח בשביתה. זו לא הייתה החלטה פשוטה. העובדות הסוציאליות עומדות היום בחזית. הקורונה עושה שמות בנזקקי שירותי הרווחה, העומס בלתי אפשרי וגם רף העצבים של המטופלים עולה והסיכון לאלימות גובר. אבל גם אחרי שהחלה השביתה באוצר לא דיברו איתנו. כלום. רק בהתערבות רה"מ התחילו לקרוא לנו לפגישות. לפעמים זה היה בדרג גבוה יחסית, כמו המשנה לראש אגף השכר. לפעמים בדרג נמוך מאוד, כמו רפרנטים מזדמנים באגף. המשותף לכל השיחות היה שלא חלה בהם כל התקדמות. אטימות מוחלטת. 

"ביום ראשון אמר נתניהו שיש לסיים את השביתה וקרא לאוצר לשבת ולסכם. בתגובה, הקפיאו באוצר את המו"מ. נתניהו ביקש מישראל כץ להתערב, אבל הפקידים התחילו לעשות בדיוק להיפך. הוא ביקש להיענות לדרישות והם רק הקשיחו עמדות. זה היה מתסכל. ראינו במו עינינו איך הדרג המקצועי הפקידותי מצפצף צפצוף ארוך על הדרג הנבחר. הזלזול במו"מ איתנו היה כה בולט שבכל 16 ימי השביתה, כולל בפגישה של הסגירה, הממונה על השכר באוצר לא נכח אפילו פעם אחת. 

"עד ליום שלישי. באותו היום, נודע לנו, נתניהו דיבר עם מי שדיבר במשרד האוצר. השיחה הייתה לא נעימה בלשון המעטה. נתניהו הורה להם לסגור איתנו באופן מיידי. לא יהיה עוד יום אחד של שביתה, אמר להם. ואז, בפעם הראשונה, הרגשנו שהדברים מתקדמים. בתוך כמה שעות סגרנו הסכם וביטלנו את השביתה. קיבלנו הרבה יותר ממה שדרשנו לפני שנתיים. אם היו סוגרים איתנו אז, היו יוצאים מרווחים יותר, אבל הפקידים האלה לא מסוגלים לראות מטר קדימה. הכל דרך החור של הגרוש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו