זה לא סוד שהדוד מאמריקה כבר לא ממהר לתרום לישראל כבעבר. לכן דווקא בתקופת משבר, כמו זו הנוכחית, השאלות על היקף הפילנתרופיה היהודית-האמריקנית כמו, גם התהיות על אופני מימושה וטיב היחסים בין שני הצדדים, מתחדדים. המתח המובנה ניכר ביחוד לאור הצורך בסיוע מיידי בשתי חזיתות נפרדות: הקהילות היהודיות בארה"ב, שחלקן ספגו מכה קשה עד אנושה, שעדיין קשה לאמוד כליל את היקפיה ומנגד מדינת ישראל ומוסדותיה שנסמכים על פילנתרופיה זו כבר מתחילת המאה הקודמת.
מאמרים קודמים בסדרה:
- אור בתוך החושך: הקורונה תסייע למנוע התבוללות?
- ג'יב אל אוויה: בעולם לומדים עברית מפאודה
ההקלה היחסית ביחס להיקפי התפשטות הנגיף בעולם עדיין מותירה סימני אי ודאות באוויר שמתורגמים, מיידית, גם לחזית הכלכלית. לאור ההתפרצות הנמשכת, ישנו חשש אמיתי בפני גל הידבקות שיקריס חלילה את נכסי הקהילה היהודית בארה"ב ויפגע בפעילותה לטווח רחוק.
וזה לא הכל: לתחושת ההליכה אל ה"לא נודע", לפחות עד בוא החורף הקרוב, נלווית גם העובדה שהאויב בלתי נראה. שלא כמו במלחמה או באסון טבע, הקורונה משפיעה על היכולת של אנשים לתכנן, ולא כל שכן על פילנתרופים, שנוטים לעבוד בצורה מאוד מסודרת.
"אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו צרכי החברה האזרחית ביום שאחרי, ממש כשם שמגפת הקורונה עלולה להוביל למגפת חרדה והשמנה בהיקף עולמי כזה, שעשוי לייצר דינאמיקות שונות וכלכלה שונה. זה משנה את כללי המשחק וישנה את הפילנתרופיה, שתבצע חשיבה מחדש", מתארת המומחית לתחום ד"ר חנה שאול בר ניסים, סמנכ"לית ארה"ב -קרן רודרמן וחוקרת -אורחת באוניברסיטת ברנדייס.
ד"ר שאול בר ניסים מוסיפה ומסבירה כי, "משבר הקורונה משקף את שעתה היפה של פילנתרופיה יהודית קהילתית המשגשגת בזמנים כאלה ומתבטאת בגיוס כספים מהיר וחלוקתם. גם ארגוני התמיכה הוותיקים, הסופגים ביקורת על פעולתם בשוטף - יוצרים מוקדים מהירים ויעילים של קבלת החלטות", ובכך מתייחסת לניסיון הגלוי של הקרנות הגדולות לייצב את המערכת שספגה זעזוע כבד.
מחקר נרחב של בר ניסים המתייחס לשני העשורים האחרונים (בשנים 2000-2015) מעלה, כי 62% מסך המענקים של קרנות יהודיות הועבר למטרות לא יהודיות; מהיתר, 21% מהם הועבר לקהילה היהודית (כ 10 מיליארד דולר) וכ-17% בלבד ניתנו למטרות ישראליות (כ-8 מיליארד דולר) באשר אלו נמצאים בשחיקה קבועה החל מימי המשבר הכלכלי ב-2008.
האם אנו צפויים לשינויים היקף הפילנתרופיה ובאופן חלוקתה? "ברמה המיידית, אני לא צופה ירידה בנתינה לישראל ואף תיתכן עליה זמנית. בטווח של שנה-שנתיים קדימה זה יותר מורכב", היא אומרת ומוסיפה. "אם תהיה פגיעה בפילנתרופיה המקומית- זה יפגע גם בישראל, כפי שהיה ב-2008".
בשורת המחירים הכבדים שגבתה המגפה נמנים קיצוצי כוח אדם גדולים בארגונים יהודיים, פגיעה בתשתית כלכלית-חינוכית וטלטלה חריפה בעמותות ובתנאי הרווחה של הקהילות. כל אלו מבליטים את הצרכים שמספקת הפילנתרופיה ביומיום, על דגשיה השונים.
נהוג לחלק את המעגל הראשוני של הפילנטרופיה ככזה המספק סיוע בסיסי - מזון, מקלט וציוד רפואי, המעגל השני - תמיכה בתשתית הקהילתית ולבסוף - תמיכה במעטפת הרחבה יותר של התייחסות לזכויות אדם ואזרח וסוגיות של חלוקת משאבים הוגנת כמו שירותי בריאות לאנשים בעלי מוגבלויות ועוד (בהכללה, בנקודה זו ישראל ומרבית מדינות אירופה ברובד השני).
"ישנן קהילות שהחלו לעסוק במעטה הרחב של הנתינה הפילנתרופית, אך אחרות עדיין נמצאו עד לאחרונה בשלהי המעגל הראשון וטרם צלחו אותו, וזה אמור להדיר שינה מעינינו", מסבירה ד"R שאול בר ניסים. על הניסיון לייצר תחזית בתנאי אי ודאות היא אומרת: "הדינמיקה היא כזו, שייווצרו מודלים חדשניים בנתינה, ליוזמות ולפיתוח גם באקדמיה שתבחן את השפעות הקורונה. יהיה עולם פילנתרופי אחר - שיתחיל מנקודה חדשה בשאיפה שההתאמות לא ישאירו אף אחד מאחור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו