פופוליזם ורדידות: מדוע איבדנו את המוסר העתיק?

י"ז בתמוז, הוא יום צום, אשר מעבר להיותו יום עצוב בפני עצמו מסמן הוא גם את תחילתה של תקופה מעיקה. 21 ימים של בין המצרים - מי"ז בתמוז  עד ט' באב.

המאורע הראשון שאירע בי"ז בתמוז הוא שבירת הלוחות על ידי משה רבינו. כשירד מההר רואה משה את העגל ומחולות והוא שובר את הלוחות. אף אחד לא ציווה את משה רבינו עליו השלום לשבור את הלוחות. חז"ל מציינים שזה אחד הדברים שמשה רבינו עשה מדעתו. והסכים הקב"ה על ידו ואמר לו: יישר כוח ששברת!.

חז"ל מבארים שמשה רבינו עושה קל וחומר, שזו מידה מתוך יג' מדות שהתורה נדרשת בהן, ומחליט לשבור את הלוחות. המרתק הוא, שקל וחומר זו מידה בה משתמש האדם בעיקר בשכל שלו, ההבנה האנושית הבסיסית, ההיגיון הבריא, הוא המכתיב לנו מה נכון, מה קל ומה חמור.

למרות השבר הנורא, של סגידה לעגל הזהב, התסכול העצום מהפער של מה היה צריך להיות למציאות הטופחת על פני משה, והחטא האיום של עבודה זרה. אין שבירת הלוחות נעשית כתוצאה מדחף בלתי נשלט של כעס חס ושלום, אלא פעולה שבאה אחרי מחשבה והתלבטות שיקול דעת ובדיקה. משה רבינו דן קל וחומר ומכריע והקב"ה אומר לו יישר כוח.

יש במעשיו של משה הערה לכולנו תוך כדי סערת המגפה, תוך כדי משבר כלכלי וחברתי. גם אם לפעמים צריך לשבור, כי אין ברירה, אסור לאבד את השכל.  הכל צריך להיעשות מתוך שיקול דעת ובתבונה.

יש להצטער מאוד שבחסות ערפל משבר הקורונה מתנהלים דיונים על לגליזציה של סמים קלים, על פתיחת קזינו ועוד תופעות חברתיות שהשכל הישר סולד מהן. כל אחד יודע כמה סכנות רבות אורבות לציבור ממהלכים כאלה.

יש מקום בסוגיות מעין אלה לדיון ציבורי נרחב, אך דיון כזה לא ראוי שייעשה תוך כדי משבר כלכלי ובריאותי שלא מאפשר דיון עמוק. התקופה המורכבת הזו גוררת אותנו לאבד את ההיגיון הבריא, לטובת דיון רדוד ופופוליסטי ונימוקים של הבל ורעות רוח, ובעיקר סביב רצון ההמון  ללחם ושעשועים. 

כאשר הדיון מעט מתעלה הוא מיד זז לכיוון הכלכלי ומנותב לפלפולי סרק על ניטור כספים ותשלום מיסים שיגיעו לאוצר המדינה. נו באמת, אלו שאלות הרות גורל. איני רואה בין המחוקקים משהו שהמתקרב להיות כמשה רבינו, אך למרות זאת עלינו להשתמש בשכל ובתבונה.

לצערי נעדרים מהשיח הציבורי שאלות של הגיון פשוט - מה המסר הערכי?  איפה אנחנו רוצים להיות כחברה עוד עשרים שנה? האם הנוער לא ייפגע אנושות כתוצאה ממעשינו?

לפעמים שבירה מושכלת בונה את החברה. ולפעמים שחרור והתעלמות הורסים ומשחיתים. אני מבקש מהמחוקקים אנא מכם אל תדונו בקלות דעת בעתיד האומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו