נוסעים בתחב"צ מתריעים: "האוטובוסים מפוצצים - בסוף נידבק"

החזרת התחבורה הציבורית לפעילות גרמה לאנחת רווחה בקרב רבים מהאזרחים, שתלויים בה כדי לנוע ממקום למקום. אלא שיחד עם החזרה הגיעו גם חששות רבים להידבקות בקורונה לנוכח הצפיפות הרבה בקווי האוטובוס, שלא מצליחים לעמוד בביקוש.

"האוטובוסים מפוצצים ברמה שאי אפשר לנשום", מספרת שוהם לשם, צעירה שנוסעת מרמת גן לירושלים באוטובוסים באופן יומיומי, "אני בטוחה כמעט במאה אחוז שהיה חולה על קו שעליתי עליו, או שיהיה בעתיד". גם עדיאל רוזן, סטודנט שמתגורר בתל אביב, חושש. "אני תמיד חושב פעמיים לפני שאני נוסע בתחבורה ציבורית", הוא אומר, "הרי באיזשהו שלב ייגמר המזל, ואני כנראה אדבק ממישהו באוטובוס. לפעמים כשאני במרכז זה עוד סביר, אבל כשאני נוסע להורים בצפון, העומסים אפילו גדולים יותר".

החששות האלה, כפי שמוכיחים המספרים, אינם חסרי שחר. נכון לאמש, מצאו החקירות האפידמיולוגיות כי 751 חולים מאומתים השתמשו באוטובוסים ברחבי הארץ בחודש יוני, מרביתם בערים שבהן נרשמה עלייה חדה - ירושלים, בני ברק, אלעד, אשדוד ואחרות. רק בשבוע האחרון היו חולי קורונה בקו 52 בתל אביב, בקו 230 מבני ברק למודיעין עילית, בכמה קווי פנים בבני ברק, בקו עירוני ביבנה, בקו 426 מירושלים לפתח תקווה, בקווים עירוניים בירושלים (בעיקר לכותל) ועוד ועוד.

אחת הבעיות שעליה מצביעים הנוסעים היא שאט־אט פחתה הזהירות - וזאת דווקא על רקע העלייה בצפיפות. "עד לפני חודש עוד הקפידו שלא יהיה עומס, עכשיו כבר לא", משתפת נעה מילגיר, "יש אנשים שנכנסים בלי מסיכה, הנהגים לפעמים מעירים ולפעמים לא. אין מספיק אוטובוסים, אין תדירות, ולכן יש צפיפות כזו מטורפת שמסכנת את כולנו. המדינה לא מאפשרת לנו באמת לשמור על ריחוק. היה להם מספיק זמן לנסות לארגן את זה בצורה הגיונית, וזה פשוט לא קרה".

ואילו הנוסעת דורין יוסף תוהה: "יש עומס עד אפס מקום, בלי מסיכות - אני לא מבינה איפה הפקחים? חייבים להעלות פקחים שיבדקו שכולם עם מסיכות, בדיוק כמו שהם בודקים את הרב־קו. לא ראיתי אפילו אחד כזה".

"לעלות לאוטובוס בלי מסיכה זה שיגעון", מזהיר פרופ' עמוס פנט, מומחה לווירולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, "אוטובוס זה בהחלט מקום מועד לפורענות. מדובר במקום צפוף וסגור".

הנוסעים אינם לבד: גם הנהגים נמצאים איתם באותו האוטובוס שעלול להפוך לחממת קורונה. כבר בתחילת אפריל דרשו הנהגים מיגון ומחיצה שתגן על הנהג. דרך אגב, באותו שבוע נדבק בקורונה נהג של חברת מטרופולין, טדי קורס ז"ל, שהתבררה כקטלנית. עשרות נהגים נכנסו לבידוד בגלל חולים בנסיעות אחרות. חלק מהנהגים אף חלו.

בחודש מאי חזרו האוטובוסים לפעול באופן חלקי, עם הגבלת נוסעים, שתי שורות ריקות מקדימה - אך נושא המיגון נשאר תקוע. ב־6 במאי הודיע משרד התחבורה כי נמצא המימון ויחלו בהתקנת המחיצות. ההתקנה החלה, אבל בקצב זוחל, ועד היום במרבית האוטובוסים אין מחיצה.

עוד בנושא:

לראשונה: חולי קורונה ברכבת

חברות האוטובוסים מאיימות בשיבושים: "ישראל תישאר ללא תחבורה ציבורית"

למרות העלייה בתחלואה: קווי הסופ"ש בגוש דן ישובו לפעול

"אלופים בדיבורים"

ב־16 ביוני, לאחר שמספר החולים החל לטפס לשיאים חדשים, הודיעו גורמים בחברות התחבורה הציבוריות וגורמים בארגוני הנהגים כי הם שוקלים להתחיל לשבש את העבודה אם דרישותיהם למיגון לא יתקבלו. בין השאר דרש ארגון נהגי האוטובוסים מהממשלה לזרז התקנה של מחיצה גבוהה בין הנהג לנוסעים ולסגור את הדלת הקדמית באוטובוסים; לבטל קווים או לשנות מסלולים במקומות שבהם אין חדרי התרעננות עם מים זורמים וחומרי חיטוי; מדידת חום אוטומטית בכניסה לאוטובוס, ואספקת מיגון אישי בהתאם להנחיות משרד הבריאות. אפילו מתוך הסעיפים האלה, רק האחרון בוצע במלואו.

"הבטיחו, הצהירו - אבל בשטח? הכל שטויות", זעם השבוע בני, נהג בקו בראשון לציון, "נהגים ממשיכים לגבות כסף, אנשים יושבים בשורות הראשונות. מבקשים ממי שאין לו מסיכה לא לעלות, אבל אם הוא עולה אין לנו סמכות להוריד אותו, ואז צריך לקרוא לפקח או לשוטר ולעכב את כל הנסיעה. נהג לא צריך להתעסק באכיפה. שרת התחבורה והמשרד לא עשו בינתיים כלום חוץ מלהצהיר הצהרות. כולם אלופים בדיבורים. הגדילו את מספר הנוסעים שמותר להעלות, והאוטובוס מלא למעשה. התחושה של רבים מאיתנו היא של הפקרות".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.

לעמוד עם הגב לשכן

מכל מקום, עד שהמחדלים יתוקנו, פרופ' פנט ממליץ להקפיד על עטיית מסיכה ומוסיף: "כדי לנסות להימנע מהדבקה, הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לעמוד עם הגב לנוסע הקרוב אליכם, ובראש מורכן, כדי למנוע גישה לקנה הנשימה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו