גל ארליך
עורך פטנטים
מייסד קבוצת ארליך לקניין רוחני ורישום פטנטים, ד"ר לביולוגיה והנדסה גנטית ומשפטן
ד"ר גל ארליך, כבעלים של משרד לעריכת פטנטים - מה יש בעם היהודי, באופיו או במורשתו, שממציא לנו פטנטים?
"אני סבור שזה נובע משני דברים מרכזיים: גנטיקה - זה כבר דורות, אנשים בעלי חוכמה יוצאת דופן שודכו לבת הגביר, הילדים גדלו בבית בעל ממון וכך היה להם כסף לתזונה ולמחיה הולמת ובריאה. במשך שנות הגלות האדרנו את החוכמה, וכך הגענו למצב שבו היום 50% מהזוכים בפרס נובל הם יהודים, נתון מדהים לכל הדעות. הדבר השני הוא יזמות - להקים מדינה זו יזמות, כל מי שעשה זאת היה יזם באופיו, ובשל כך נשארנו יזמים. בגרמניה כל אמא רוצה שלבן שלה תהיה פנסיה מסימנס, מצפים ממך להיות שכיר ממושמע. בישראל כל אמא רוצה שלבן שלה יהיה סטארט־אפ".
נראה שהאם היהודייה עושה עבודה טובה. ישראל ניצבת בין המובילות בעולם בתחום הגשת הפטנטים לנפש.
"מקדימות אותנו מדינות דוגמת סין, ארה"ב ויפן. סין, למשל, עברה אותנו בשל תמריצים ממשלתיים כבדים מאוד להגשת פטנטים. אבל לא בכל נישה בתחומי ההמצאה יש בהכרח את האנשים המתאימים להביא את הפטנט לכדי חברה בינלאומית שמייצרת ומשווקת בישראל. פעמים רבות חברות ישראליות נמכרות לחברות בינלאומיות, וזה עצוב. יש מעט מאוד אנשי חזון שבאמת מאמינים בתעשייה מקומית ובייצור מקומי, ואני חושב שצריך להיות תמריץ ממשלתי חזק יותר כדי שזה ימשיך להיות כך. אני 25 שנים בתחום, ורואה שהרוב רק מחפש את האקזיט הבא".
אז הישראלים לוטשים עיניהם החוצה?
"אנחנו מזהים שהקליינט הישראלי הממוצע מתעניין בפטנטים אמריקניים, ואולי גם כאלה שבאירופה ובמזרח הרחוק. שם נמצא השוק שלו. מעבר לכך, אנחנו נתקלים בנדבך נוסף - ממציאים וחברות טכנולוגיה עם מרכז מחקר ופיתוח בישראל. למשל וואווי, IBM. בין היתר אנחנו כותבים עבורן בקשות פטנטים אמריקניות לארה"ב, עבור חלק מהן אנחנו גם מגישים את הבקשות, וזאת לצד עוד פעילות רבה ומגוונת. מוואווי, למשל, אנחנו מקבלים עבודה גם מאירופה: יוצא שממציא אירופאי של חברה סינית מגיש פטנט אמריקני דרכי בישראל".
שווה לחברות להגיע עד ישראל הקטנה?
"אנחנו עובדים טוב יותר מהאמריקנים, וזה כמובן כלכלי עבור הלקוח. אצלנו יש היום כ־90 אלף תיקים, ומטופלות בערך 2,000 בקשות אמריקניות שמקורן בעמיתים באירופה ובמזרח הרחוק, של חברות כמו בואינג, פיג'ו, רנו. אלה חברות 'טריפל איי' שלא יעשו משהו שהוא פחות מהכי טוב בעולם רק כדי לחסוך כסף".
מכונית אוטונומית // צילום: GettyImages
מעבר לחברות הבינלאומיות, אילו חברות טכנולוגיה ישראליות ניצבות בראש רשימת מגישות הפטנטים, ובאילו תחומים הישראלים מרבים להגיש פטנטים?
"החדשנות הישראלית - בניגוד למדינות כמו הולנד, שבדיה ושווייץ, שבהן רוב המגישים הם ממספר מוגבל של חברות - מאופיינת בקהל רב של מגישים קטנים, כאשר רוב ההגשות נעשות על ידי מיזמים שיש להם בין פטנט אחד לעשרה פטנטים. עם זאת, יש חברות אשר מגישות מספר רב של פטנטים, למשל מרכז המו"פ של IBM, האוניברסיטאות, ובראשן מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב, והתעשיות הביטחוניות. ככלל, ישראל מובילה בהמצאות בשני תחומים - טכנולוגיה למחשוב וטכנולוגיה רפואית".
מגיעים אליך גם אנשים פרטיים?
"השבוע היתה לי שיחה עם אדם לגבי המצאה פרטית בתחום הקוסמטיקה. לפעמים מתחילים גם ככה".
בין אקזיט למוות עסקי
איך מזהים פוטנציאל לפטנט טוב?
"אין לזה תשובה. פטנט זה לא תו איכות. פטנט הוא חדש וחדשני, הוא יכול להיות רע, או מצוין. דהיינו, כשחברה להיגיינת שיניים פיתחה מברשת שיש בה אלמנט מסתובב יחד עם אלמנט תנועתי נוסף, זה היה פטנט טוב וחדשני, אבל הוא היה מוצר רע כי הוא התפרק בפה של ילדים. בדיקת האיכות תלויה ברשויות הרגולציה, מכון התקנים, FDA".
בכל זאת, יש אינסטינקטים?
"יש, אבל תראה: העולם תלוי באנשים, לא בטכנולוגיות. אם ביל גייטס לא היה במקום הנכון - לא היתה מיקרוסופט. אם כל אחד מהגדולים שהיו במקומות הנכונים לא היה הוא - כנראה גם לא היתה נוצרת אותה ענקית תוכנה או קמעונאות שעומדת מאחוריו. ואם ביל גייטס יציע לי לפתוח חנות פיצה פינתית, אני אפתח. הכל זה אנשים, הם הופכים טכנולוגיה למושלמת, שתתאים לצרכים של אנשים אחרים".
האדם הנכון בזמן הנכון מזהה את הקשר בין פטנט טוב בתחילת דרכה של חברה לבין שוויה בהמשך.
"בישראל, בניגוד למדינות אחרות, חברות צומחות על בסיס חדשנות טכנולוגית ולא עסקית, וזו נקודה חשובה. הדרך היחידה של חברה לשמר את החדשנות הטכנולוגית שלה הוא באמצעות פטנט. לפעמים הקניין הרוחני הוא מה שעושה את ההבדל בין אקזיט לבין מוות עסקי, רק כי הפטנטים לא היו מספיק טובים. כשפרויקט נמצא בתחילת הדרך, השווי הכי גדול שלו הוא בפטנט, ולכן יש חשיבות גדולה שהפטנט הראשון יהיה כתוב היטב. חברות שלא ישכילו להגן בפטנטים על הפיתוחים שלהן קרוב למועד הגייתם, מסתכנות בכך שמישהו אחר יציג פיתוח דומה ויהפוך למתחרה שלהן. השורה התחתונה - פטנט שנרשם בשלב התחלתי של פיתוח הטכנולוגיה הוא עוגן עסקי עתידי משמעותי ביותר, שגם מתורגם לכסף".
יש פטנטים שהעלו חברות לגדולה, וכאלה שריסקו אותן.
"ישראל, למשל, רצופה בהצלחות שפטנטים היו חלק מהן. המצאת הדיסק־און־קי, המעבדים של אינטל, הקופקסון של טבע. וכן, היו גם כישלונות, המפורסם שבהם הוא הפטנט שנרשם עבור 'אפיליידי', מסיר שיער שפותח בישראל והיה ראשון מסוגו בעולם, אבל הפטנט לא נרשם בצורה טובה, החברה נקלעה לתסבוכת משפטית בנוגע לפטנט ולתוקפו, וכך נוצר פתח למתחרים להעתיק את המוצר ולפתח מוצרים דומים".
הזכרת פטנטים מן העבר. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים שהבקשות לרישום פטנטים מבוססי בינה מלאכותית זינקו במאות אחוזים. עושה רושם שהתחום הזה יוסיף לצמוח.
"במשרדים רבים הפך תחום ההיי־טק למשיק לתחומים אחרים. למשל, אנחנו עורכי הפטנטים של 'DayTwo', שם יש אספקטים ביולוגיים לצד אספקטים של בינה, שלמעשה מסייעים באיזון רמות הסוכר בדם באמצעות דיאטה מותאמת אישית. במקרים כאלה נוצר מן היבריד טכנולוגי טראנס־מחלקתי, שעובדים בו גם מחלקת ביו־טכנולוגיה וגם מחלקת תוכנה, לפעמים אפילו פיזיקה וחומרה. כך שיש המון תחומים שעברו לניתוח בבינה – וכמובן שזה מביא לאקזיטים".
מכון ויצמן // צילום: יוסי זליגר
יש פטנטים בתחום הבינה המלאכותית שצריכים להדאיג אותנו?
"פטנטים זה לא הדבר המדאיג אלא השימוש בהם. בזמנו המציאו את האולטרה־סאונד כמיפוי לימים ולאגמים. לימים, כשהוחלט על הגבלת הילודה בסין וכולם רצו בן, נעשה בו שימוש למיפוי עוברים לעומת עובריות לצורך ביצוע הפלה. אז זה מכשיר טוב או רע? צריך רגולטור שישים גבולות ויפקח על השימוש בכלים השונים".
ממה אתה מתלהב כיום בעולם הפטנטים?
"אני מתלהב מ'חדשנות משבשת'. אייפון למשל. עוד לפני, כשהוציאו אותך מהבית ואפשרו לך לדבר מהרחוב - זו חדשנות משבשת. כך גם החיפוש בגוגל".
מה יהיה הדבר הגדול הבא תחת חדשנות משבשת?
"מכונית אוטונומית, למשל. חדשנות משבשת היא תולדה של צורך. בקורונה, למשל, אנשים הבינו כמה כיף לחסוך שעתיים נסיעה לעבודה ולדבר בזום. קיים פחות צורך לבצע את הצ'ק־אין במשרד, וזה ישנה את גישת המעסיקים. ייתכן שזה ידרוש חדשנות משבשת שתאפשר את זה בצורה יעילה יותר: יותר אבטחה, יותר קישוריות ו'זומיות'. זה רלוונטי גם לגורלו של הנדל"ן. הבנקים יהפכו דיגיטליים יותר. כולם למדו להשתמש במערכות דיגיטליות בלי להגיע סניפים, אז למה צריך סניפים? הקורונה מבחינות אלה היא אירוע מכונן, ותאיץ תהליכים שקרו ממילא".
השבוע דיברו על משקפי המציאות הרבודה של אפל שיציגו אי־מיילים, מפות וסרטונים. האם בעיניך זו טכנולוגיה משבשת שעשויה אף לעקוף את האייפון?
"המשקפיים של גוגל נכשלו, כנראה בגלל תזמון. אם אפל תשכיל לתת מענה לבעיות אבטחה, פרטיות ונראות, תוך כדי הבנת חשיבות המיתוג והעיצוב, בהחלט ייתכן שכן. הרי מזמן כבר אין סיבה להחזיק מכשיר ביד, ומזמן נכתבים פטנטים על הקרנה לתוך העין".
גם תחום הפוד־טק צובר תאוצה. מה עשוי להיות האלמנט המשבש שם?
"פטנטים רבים מוגשים בתחום - סביב שיפור איכות מזון, תחליפי בשר, מזון בריא יותר, אריזה של מזון ועוד. יש שאומרים שבשר מתורבת יהיה האלמנט המשבש. תא אחד מפרה שהופך לבשר, מה שיעניק באופן ישיר את כל אבות המזון כפי שאנחנו מצפים לאכול מפרה, רק בלי להרוג פרה. אז יש לכך יתרונות רבים: לא צריך להרוג פרות וזיהום האוויר יורד. כשיצליחו להגיע למרקמים ולטעמים של עוף או סטייק, ואני מאמין שזה יקרה, זה בהחלט יכול להיכנס לקטגוריה של חדשנות משבשת".
מדע בעירבון מוגבל
בינתיים מה שמשבש לנו את החיים זו הקורונה שהתחלת לדבר עליה. מבחינת מספרים, בכמה עלו כמות הבקשות לפטנטים בתקופתה?
"אנחנו הגשנו כ־70 בקשות טכנולוגיות שונות לקורונה, זה המון בתקופה כה קצרה, וזה כולל הכל - חיסונים, תרופות, מודלים, מיגון, הנשמה. סך ההגשות בעולם אמור לעמוד על מאות אלפים".
הרבה בקשות, הרבה ידע, הרבה מאמרים.
"זה מעניין, כי בגזרת המחקר פורסמו מאמרים רבים ללא ביקורת עמיתים, 'פייק סיינס', אם תרצה, מדע מזויף, על מנת לפרסם כמה שיותר מהר. לפעמים זה יכול להיות מדע מצוין, רק לא מספיק מתוקף".
נוצר לחץ שמשפיע על כל המערכת.
"אם אתה שואל אותי, הקורונה מנהלת אותנו במקום שאנחנו ננהל אותה. כדאי מאוד לחברות לייצר כאן מערכת של ריכוז משאבים למצבי משבר באופן כללי, ולמשבר הנוכחי בפרט. אולי ריכוז משאבים בינלאומי, אפילו תחת ארגון הבריאות הבינלאומי. זה עשוי להוביל לטכנולוגיות חיסון חדשות ודרכי רגולציה חדשות של אישור חיסונים בנסיבות כאלה ואחרות. ולא רק שיטות חיסון חדשות, אלא גם מערכי ייצור המוניים של חיסונים, שמקימים אותם עוד לפני שיש חיסון ביד. מעבדה שיכולה לייצר חיסונים כמשאב לאומי. אבל איפה היא? מפתחים כרגע 700 חיסונים, לדעתי. אם היה ריכוז משאבים בתהליך, אנשים פחות יפחדו להשקיע, וישקיעו".
להצעות ותגובות: Ranp@israelhayom.co.il
