עם שר התקשורת החדש, יועז הנדל, אני מיודד שנים רבות. לפני 15 שנה עבדנו שנינו בעיתון "מקור ראשון". לפני כן ולאחר מכן כוכבו דרך. הנדל דילג לכהונה קצרה - שהסתיימה בפיצוץ - כראש מערך ההסברה של נתניהו. אחר כך עשה שורת תפקידים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, פרסם ספרים שהפכו לרבי־מכר, ניהל עמותות המזוהות עם המרכז־ימין, ניסה כמה פעמים להגיע לכנסת ולבסוף הפך לח"כ ולשר מטעם גוש כחול לבן.
ברקע, כמובן, שירות קרבי שעדיין נמשך, בקומנדו הימי וביחידות סודיות נוספות. הקריירה הביטחונית מסייעת לו בכובע אחר שהוא חובש כעת - חבר הקבינט המדיני־ביטחוני. "אני לומד חומרים שם שאינם זרים בגלל מה שעשיתי בצבא. ועדת עמידרור (שהסדירה את קשרי העבודה בין המל"ל לבין השרים החברים בקבינט; א"כ) עובדת מצוין בהקשר הזה. זאת בשונה מחומרי הלימוד בתחום התקשורת שחדשים לי, ואני משקיע ימים ולילות בהכרת הנושאים הרבים שהמשרד מטפל בהם.
"אנשים לא מבינים שמשרד התקשורת בימינו זה לא רק טלפונים ועיתונים, אלא תחום תשתיות אסטרטגי שלפעילות בו השפעות ישירות ומשמעותיות על כל תחומי החיים בישראל וגם על היבטים קריטיים של הביטחון הלאומי. תחשוב על זה שכל תעבורת הנתונים במדינה נעשית דרך תשתיות התקשורת. זה אומר הכל", אומר הנדל.
הנדל (45), בעל כושר ביטוי מצוין, חיוך של טום קרוז והרבה כריזמה, או בקיצור - עם תנאי פתיחה מצוינים לקריירה פוליטית מבטיחה. בשנה וחצי שהוא על המגרש, אפשר בהחלט לומר שהוא ושותפו לסיעת דרך ארץ, ח"כ צבי האוזר, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הפגינו יכולות מרשימות. התנגדותם העיקשת להקמת ממשלת מיעוט עם הסיעות הערביות, הולידה למעשה את ממשלת האחדות הלאומית. שניהם עדיין מותקפים קשות על כך מצד שמאל.
אנחנו נפגשים במכינה הקדם־צבאית "אדרת" שבכפר הנוער מעיינות. הנדל שתק מאז הוקמה הממשלה. מבחינתו של הנדל עוד לא שככו הדי "פרשת הדרבוקות", שבה התבטאות אגבית שלו הפכה לנשק תעמולתי בידי הליכוד. אחרי שיחת מוטיבציה עם הצעירים, הוא מציע למנהלי המכינה לפנות לשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, מהליכוד, בעניין כלשהו שהעלו בפניו.
"לא לתקוף". מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון
"יחסי העבודה בממשלה מצוינים. יש עבודה טובה ויש גם משברים ועוד יהיו. המשימה שלנו היא להחזיק את הממשלה הזו. מדינת ישראל צריכה ממשלה רחבה בעת הזו לנוכח המשבר. לא הכל מושלם. יש ביקורת מוצדקת על מספר השרים ומספר הסגנים. אבל במקרו זו ממשלה טובה, והמבנה של הממשלה שנוצר כאן, הוא הדבר הכי טוב שהיה יכול להיווצר. לבני גנץ יש זמן ללמוד ולהתנסות בעבודת הממשלה וזמן לעשות כראש ממשלה. מתוך שלא לשמה בא לשמה".
"מהלך מתוך הסכמה רחבה"
האתגר הראשון של הממשלה, אחרי הקורונה, הוא הריבונות. אולי אתה כשר בממשלה וחבר הקבינט תוכל להגיד לציבור אם הצעד הזה ייצא לפועל, ובאיזה אופן?
"אני יכול להגיד לך שזה בדיונים. העמדה שלי היא לתעדף את בקעת הירדן כאזור אסטרטגי. היא במקום הראשון. שנית, להחיל את הריבונות, במקומות שיש בהם מינימום אזרחים פלשתינים. כלומר, בכל מקום שאפשר להחיל אני בעד, אבל בתנאי שהאוכלוסייה הערבית מועטה".
וזה יקרה?
"לא יודע להגיד לך. זה בדיונים".
מוזר שלגבי מהלך כל כך משמעותי, השרים לא יודעים דבר ואיש לא ראה את המפות.
"יש פה מערכת שלמה של לחצים, איזונים ובלמים. אני איני אניגמה. התפיסות שלי ברורות, אני מדבר בצורה גלויה. אני יכול לומר לך שלבני גנץ יש עמדות מדיניות, שהן הרבה יותר ימין ממה שהתרגלנו, ועמדות חברתיות שהן שמאל. איני יודע מה מתחולל בינו לבין נתניהו, אבל שניהם מבינים את החשיבות של עיצוב הגבולות. יש פה הזדמנות היסטורית שמורכבת מכמה נדבכים. המרכזי שבהם הוא ממשלת אחדות. חשוב מאוד שהמהלך יבוצע מתוך הסכמה רחבה. אני מקווה שהמהלך יפזר את הערפל ויבהיר מה האזורים שלנו. וכשזה יקרה, דין נתיב האבות יהיה כדין גבעת שמואל".
האמריקנים מסכימים לכך? אתה בקשר איתם.
"לא אמרתי מה היה בשיחות שלי עם האמריקנים. אבל יש אוזן קשבת ויש שעת רצון לסיפור הישראלי. הנאום של טראמפ בטקס הצגת התוכנית היה נאום בעל ניחוחות היסטוריים".
בימין אומרים שזו תוכנית להקמת מדינה פלשתינית.
"הסייגים שיש בתוכנית בפני הקמת מדינה פלשתינית, הם כאלה שהפלשתינים יהיו שבדים. אני לא רואה פה מהלך שמקימים מדינה פלשתינית ואני גם מתנגד לכך. מה שאנו רואים היום, זה מה שנקבל בסוף. אוטונומיה פלוס ישות פלשתינית. לא נסכים שתהיה פה מדינה פלשתינית עצמאית, ויש פה הזדמנות לקדם את התפיסה הציונית - לקבל מקסימום שטח עם מינימום תושבים".
ומה לגבי התגובות מהקהילה הבינלאומית שמתנגדת לכך?
"איני מזלזל בשום אמירה של אף אחד אבל גם אי אפשר לעצב מדיניות בגלל כל אמירה. צריך לעשות הכל בשום שכל ולכן התהליך לוקח זמן, שוקלים בו את כל המרכיבים. אזכיר לך שהיו הרבה מהלכים, שאם היינו מקשיבים בהם לאחרים, כנראה לא היינו פה. הגדול שבהם הוא הקמת המדינה. בכל מקרה, יהיה תיאום מלא עם ארה"ב".
בני גנץ בשל להיות ראש הממשלה?
"לא רק שבשל אלא שהתפיסה הממלכתית שלו, היכולות לחבר אוכלוסיות ולקבל החלטות קשות גם כשהוא חוטף מסיבית מכל הצדדים - היכולת שלו לעמוד בזה למען מה שטוב לישראל - זה מבחן משמעותי מאוד".
ואיך העבודה שלך עם נתניהו?
"יש לי הרבה ביקורת על נתניהו בנושאים הממלכתיים. אבל בחומרים שאני נחשף אליהם, במסגרת הכרת עבודת הקבינט, אני מזהה ניהול נכון של המציאות הביטחונית־מדינית. זה מנוהל בצורה שקולה. בדבר הזה מגיע לו קרדיט, כמו שאני זוקף לחובתו את תפיסת הפוסט־ממלכתיות והפגיעה במוסדות המדינה ובעובדי הציבור".
למה לכל מילה טובה שלך עליו, חייבת תמיד להתווסף ביקורת?
"גם כשדיברתי על החסרונות האלה, תמיד הכרתי ביתרונות הגדולים שלו ובניסיון שלו ואמרתי זאת. בתפיסות המדיניות־ביטחוניות שלי אני ימין־מרכז כמו נתניהו. אבל, בכל מה שנוגע לממלכתיות והיחס למוסדות המדינה, אלה דברים שאיני יכול לקבל. עבורי מוסדות המדינה הם קודש קודשים. אני בעד ביקורת, והיא קדושה בעיניי לא פחות ממוסדות המדינה. אבל אני לא מוכן שישרפו את המועדון. צריכים להיות קווים אדומים.
"גם לי יש ביקורת על מערכת המשפט. אני מתנגד לאקטיביזם השיפוטי, תומך בחוק יסודות החקיקה (פסקת ההתגברות; א"כ) וחושב שצריך להפריד בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ותפקיד התובע הכללי. אבל אני לא מוכן שבעלי התפקידים יהפכו לשק חבטות, לא מוכן שיתקפו את היועמ"ש, המפכ"ל או עובדי משרד התקשורת. כשר בממשלה אני האחראי לעובדי הציבור בכל המשרדים. תקרא לזה שריטה שאני שרוט בה, אבל אני ממלכתי מבטן ומלידה".
"נוח בלי מרכז מפלגה"
בחודשים האחרונים התחלת לחטוף, בעיקר משמאל על התבטאות ה"דרבוקות" וכמובן על טרפוד ממשלת המיעוט. אם תספוג 30 שנה את מה שנתניהו חוטף, ובטח אם תועמד לדין על ידי מערכת שנלחמת בכל סוג של ביקורת - גם אתה תגיד "לעזאזל הממלכתיות".
"עמדות ימניות יותר". גנץ // צילום: אלכס קולומויסקי
"ככל שאני נשרט יותר, כך אני מבין את עוצמת המכות שנתניהו חוטף. אני רואה גם את עוצמת השנאה והתיעוב כלפי בני גנץ, וזה כואב לי לא פחות. אדם ישר והגון שעשה את המהלך הכי רציני וממלכתי למען ישראל וחוטף מצד שמאל. כשאני רואה את האיבה, וכשאני שומע מצד מסוים את הקריאות כלפי נתניהו או גנץ, 'בוגד', 'להרוג אותו', זה מעורר אצלי סימני שאלה גדולים.
"איך יכול להיות שאותם אלה שבכל יום זיכרון לרבין מסבירים עד כמה ההסתה מסוכנת, לא אומרים דבר כשיש אותה הסתה כלפי אחרים? איך יכול להיות שביש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת מדברים במונחים כאלה? אז אני מבין את עוצמת המכות שנתניהו חוטף עכשיו, כי אני חוטף את זה עכשיו בזעיר אנפין לזמן קצר - אבל המשימה שלנו כמנהיגות להתגבר על ההתקפות האלה".
מה עתידכם הפוליטי? על פי כל הסקרים סיעת "דרך ארץ", שלך ושל צבי האוזר, לא עוברת את אחוז החסימה.
"אני כאן כדי להישאר. כרגע מאוד נוח לי באופן העבודה כי אין לי מרכז מפלגה ואין לי פריימריז. את מפלגת 'דרך ארץ' אנו רושמים רק השבוע. ככה שאני עובד ישירות אצל הציבור. נכון שעל פי הסקרים צביקה ואני מקבלים לא יותר משלושה מנדטים. אבל, וזה יותר חשוב, אנחנו מאמינים בשותפויות. אנחנו המפלגה הכי חבירה בכנסת. זה לא מקרי שרצנו עם כחול לבן, כי התפיסה שלנו היא ימין מדיני עם ממלכתיות, ועל בסיס הממלכתיות חברנו לבני גנץ. אני חושב שזה גם בא לידי ביטוי במנדטים שקיבלה כחול לבן בבחירות".
"93 בעולם בקצב ההורדה"
בוא נעבור לנושאים בתחומי משרדך ונתחיל מהסיבים האופטיים. ראינו במשבר הקורונה, כאשר כולם היו בבית, שרשתות האינטרנט קרסו תחת העומסים.
"במשבר הקורונה היה שיא של תעבורת נתונים. זה מראה לך עד כמה תחום התקשורת הפך להיות קריטי. אני משבח את משרד התקשורת ואנשיו, את השר הקודם דודי אמסלם וגם את החברות על התפקוד שלהם במשבר. אבל אתה צודק שהתשתיות שיש לנו כיום לא מתאימות. אנחנו במקום ה־93 בעולם בקצב ההורדה. זה לא רק עניין של סרטים ושעשועים שיורדים לאט, אלא דבר שפוגע באופן ממשי באינטרסים החיוניים של המדינה. בלי אינטרנט מהיר בכל המדינה, אנחנו פותחים פערים מול העולם. אני מדבר על פגיעה במעמדנו וביכולותינו כסטארט־אפ ניישן, על כך שאנחנו לא כשירים לפתח את 'האינטרנט של הדברים', כגון מכוניות אוטונומיות שמתקשרות זו עם זו. או למשל, יכולת לבצע ניתוח רפואי כאשר הרופא כאן בישראל והחולה בצד השני של העולם. לשם העולם הולך ואנחנו חייבים לעמוד בקצב. אלה עניינים של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו".
אז מה נעשה בנדון?
"דבר ראשון, ההנחיה שלי היא לפרוס תשתיות לאינטרנט מהיר, לא רק במרכז הארץ אלא גם בגבולות. זה יגיע לא רק לערים הגדולות, אלא גם לשתולה ולפארן, לקדש ברנע ולפצאל. ולא רק גיאוגרפית אלא גם חברתית, לכל המגזרים. לחרדים ולערבים - שבמשבר הקורונה גילינו שהתשתיות החסרות שם גרמו לפגיעה בהעברת המידע וגם ל־150 אלף ילדים שהתקשו ללמוד".
אבל זה לא כלכלי. הרי תמיד חייבו את החברות להגיע לפריפריה ובפועל הן התחמקו. כך נולדה פרשת 4000.
"אתה צודק שזה לא כלכלי, אבל מבחינתי זה חלק מהתנאים וזו דרישה. להגיע לגבולות. פעם הגבול היה המחרשה והיום הגבול הוא קו הסיב המהיר. כל מדינת ישראל תהיה מחוברת. אני אבחן על זה בסוף הכהונה שלי".
"לא להתערב, לא להזרים"
ומה לגבי רשת הדור החמישי של הרשתות הסלולריות, ה־5G? יש כל מיני פחדים וטענות בציבור לגבי זה.
"הכל מגיע אלי וטוב ששאלת. דבר ראשון אין עדיין 5G בישראל. אפילו אנטנה אחת עוד לא נפרסה. לכן, כל הסרטונים האלה לא קשורים למציאות. שנית, יש אלפי מחקרים המראים שריבוי אנטנות מקטין את הקרינה המייננת. דבר שלישי, צריך להבין שהדור החמישי הוא חלק מהאינטרנט המהיר שאנחנו חייבים להיות חלק ממנו. אם לא נעשה את ההתקדמות הזו, לא נוכל לתקשר עם שאר העולם. זה כמו לחזור לנסוע בכרכרה וסוסים".
הזכרת את הקורונה. האם אתם נערכים לגל שני, כך שהפעם לא יהיה מצב שאנשים לא מקבלים מידע?
"התשובה היא כן. יש היערכות בדיוק לכך, גם במשרד התקשורת וגם אצל החברות מפיקים לקחים".
לגבי ה־5G, לאור כל מה שקורה, האם תוכל לומר שחברות סיניות לא יניחו את התשתיות האלה, בגלל הרגישות המדינית והביטחונית?
"לנו יש ערכים, הזדמנויות ואינטרסים משותפים עם ארה"ב, וזו שותפות שאי אפשר שלא להיות מחויבים לה. יש פה הזדמנויות משותפות, כלכלית וטכנולוגית. השבוע יצאנו למכרז ונפעל בהתאם לאינטרסים המדיניים, הביטחוניים והאחרים שלנו".
כלומר לסינים ולאירופאים למעשה אין סיכוי לזכות במכרזים האלה.
"האינטרסים מול ארה"ב הם נדבך חשוב בכל תהליך קבלת ההחלטות".
לסיום, מה עתידה של רשת 13?
"פגשתי את העובדים ואת יו"ר הערוץ והמנכ"ל. מאוד מטריד אותי שאנשים הולכים הביתה, בוודאי בתקופה כזו, כשהמשימה שלנו היא לייצר מקומות עבודה. אבל רשת 13 זה עסק כושל כבר שנים רבות. פעם אחר פעם הם נקלעו למשבר. התפקיד שלנו אינו להתערב ולא להזרים כספים אלא להפחית את עומס הרגולציה. הרגולציה הנוכחית מתאימה למה שהיה לפני שלושים שנה. כל העולם השתנה וכל עולם הטלוויזיה השתנה. אנו מחזיקים בספר שהשפה שלו לא מתאימה. לכן צריך לבחון את הרגולציה מחדש, לטרוף את הקלפים של כל שוק הטלוויזיה בישראל".
מה זה אומר לבחון מחדש?
"העיקרון הוא תקשורת חופשית, מאוזנת ומגוונת עם כמה שפחות רגולציה, ואני אודיע בקרוב כיצד נעשה זאת".
