"עברי? דבר עברית", אומר הפתגם הידוע, ודבר זה נכון ביתר שאת בתקופת הקורונה. למרות שרבים בקהילות בעולם לא מכירים כלל את פועלו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית, הוא נזקק יותר מתמיד. ברגעי משבר, אומרים מחנכים ברחבי הגלובוס, מזדעק הצורך לייצר תחושת קולקטיב ולהפנים את תודעת ה'עמיות היהודית', ושם נמצא גם הפתרון שנגיש לכל – השפה העברית.
לפני כשנתיים הכריז יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג על תוכנית כלל-עולמית להנחלת השפה העברית ואמר כי מדובר ב"ערך לאומי-יהודי וזכות מולדת בכל העולם היהודי". כיום מפעילה הסוכנות 240 שליחים, כולל שליחי בני עקיבא, עמיתי ישראל בקמפוס, שליחים תנועתיים ושליחים צעירים בקהילות, ובתקופה זו הדגש הרעיוני על חשיבות השפה מקבל משנה תוקף.
הפרק הקודם בסדרה:
- אור בתוך החושך: הקורונה תסייע למנוע התבוללות?
"השפה העברית היא האוצר הלאומי ההיסטורי שלנו, בסיס התרבות שלנו ואחד הכלים המשמעותיים שיש לנו ודרכו מתחברים", מסבירה פרדה ברעם, שליחת הסוכנות היהודית לצפון- מזרח ארה"ב. "זה העוגן שלנו, שעשוי לחבר את הדור הצעיר יותר ובייחוד בימים אלה. ברגע שיש בסיס שפה - השיחה מתחילה במקום קרוב יותר".
"בתקופה זו, שבה הקהילות מתכנסות למימד הישרדותי, המעבר לעולם הדיגיטלי מאפשר להכניס את החינוך הלא פורמלי לבתים ובפרט למשפחות ולמוסדות שביומיום פחות צורכים את זה", היא מוסיפה. "ברגע שאין משמעות אם אתה יושב באוקלהומה, בקונטיקט או בנתניה הדגש הוא ליצור שיחה משותפת, והרצון להנגיש 'ליין אפ' - נושאי - חינוכי לכל צפון אמריקה".
אומנם, אפשר לעסוק במעמקי השפה העברית ולדון בתחביר שלה, אך השליחים מעדיפים לעשות את זה בצורה יעילה ופשוטה הרבה יותר. כך, מספרים השליחים, סדרת הטלוויזיה המצליחה 'פאודה' מעוררת הדים ובאזז אדיר בקהילה בעקבות עליית העונה השלישית שלה לנטפליקס, ובאמצעותה ניתן להעביר שיעורים בעברית דרך המדיה הפופולרית.
"הדבר מאפשר לנו ליצור פעילות תוססת סביב זה והשליחים שלנו מייצרים שיח בעניין. צריך לזכור כל הזמן, שהעיניים של רבים בקהילה נישאות לאחיהם בישראל וכעת זו הזדמנות להגדיל את השיח והקשר שלהם אל ישראל, ואם זה בעברית אז בכלל", אומרת פרדה.
החיפוש אחר חיבור לקולקטיב ומציאת עולם תוכן וזהות משותפים קשור גם לעיתוי משבר הקורונה. "המילה חופש קיבלה בחג פסח האחרון ביטוי מחודש ועדכני, וגם ימי הזיכרון והעצמאות שימשו ככר פורה והזדמנות לייצר ליין אפ גלובלי. "בנינו בשיתוף עם ארגוני חינוך בארה"ב חמש שעות של תכנים שבשל הנסיבות נתפסים כטבעיים יותר, ואלו הונגשו למקומות רבים ברחבי הגלובוס, בהם בריטניה ודרום אפריקה".
ד"ר נגה כוכבי, מרצה לעמיות יהודית ובכירה במשרד החינוך, מדגישה את חשיבות הבחירה האישית. היא מפנה מבט למחנכים ומסבירה כי לתפיסתה רצוי שאדם המבקש לחנך לתפיסת כלל ישראל, יראה את עצמו כ"מלומד מעצב מציאות" בעולם היהודי ולא כ"סוכן שינוי". כלומר, להיות מחויב ללמידה מתמדת.
ד"ר כוכבי מברכת על השותפויות עם בתי ספר יהודיים מעבר לים, אולם בשל הבעיות המבניות (תחלופת מורים רבה, היעדר עקביות ברמת החינוך ועוד) ממליצה למחנכים להגיע ישירות אל המשפחות ולהקים מועדונים וירטואליים חוצי גבולות על פי תחומי עניין ומסגרות גיל.
"הדבר תואם את תפיסת הבחירה האישית, הרי לרובנו יש מכרים או קרובים מעבר לים. אין זה משנה אם מדובר במועדון של שוחרי מדע, ספורט, טכנולוגיה או מוסיקה. לכל תחום אפשר לצקת גם תכנים שמקדמים אוריינות יהודית". כוכבי עצמה מובילה פעילות כזו עם ועד החינוך הקהילתי של ארגון אמי"ה בבואנוס איירס, ארגנטינה.
"בשנה שעברה למשל, בנינו עם מנהלי בתי הספר היהודיים יחידת לימוד על יהדות ארגנטינה. היחידה משולבת במערכת החינוך הישראלית בסילבוס של תחום הדעת תרבות יהודית-ישראלית והגישה מיושמת כעת. החשוב הוא שלא אני כאשת חינוך ישראלית קובעת מה יידעו תלמידי הישראלים על יהדות ארגנטינה, כי אם בני עמנו שחיים שם". עד לפני שנתיים לא למדו התלמידים כלל על התפוצות בנות ימינו.
'"ממש לאחרונה, בצל הקורונה זכיתי בהזדמנות לייצר שיעורי תרבות יהודית-ישראלית בצביון של עמיות יהודית. למשל פסח ברומא, או שבועות בבוסטון. השיעורים אלה שצולמו עבור מערכת השידורים הלאומית לשעת חירום, יישארו במערכת החינוך גם בשנים הבאות. מעז יצא מתוק", מציינת ד"ר כוכבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו