לא רק את נתניהו מבקשים להזיז כאן, אלא גם את בחירת העם

עד לשלב מסוים, הצליחו נאמני המשטר הישן לשמר חלק גדול מהכוח גם בלי לאחוז בהגה • בעידן נתניהו, הריבון החל לדרוש יותר ויותר את חלקו בעוגה • לכן הדרך להוריד את הימין מעמדת ההשפעה היא לסלק את ראש הממשלה • אם לא בכתישה תקשורתית אז בחזית המשפטית • דעה

צילום: גדעון מרקוביץ' // הפגנת תומכי נתניהו ,
צילום: גדעון מרקוביץ' // הפגנת תומכי נתניהו

משפט נתניהו גדול מנתניהו עצמו. אם גם אחרי פרסום כתב החשדות והגשת האישום, הציבור לא מביע אי אמון גורף בנתניהו בבחירות החופשיות, אפשר לקבוע שמבחינת חלק גדול בעם, נתניהו כבר זכאי - ולא בגלל מה שעשה או לא עשה. 

איך מסבירים את המשך התמיכה בנתניהו - ואת אי האמון בחוקריו ובתובעיו? דרך אחת היא להאשים את נתניהו בזריעת אי האמון, בהשלטת ידיעות כוזבות ובניהול מסע הסתה נגד החוקרים, הפרקליטות ומערכת המשפט. דרך שנייה היא להיות קשובים להדי ההיסטוריה. האמירה הנושנה מ־1977, ואין זה משנה כבר אם נאמרה בדיוק כך או הוצאה מהקשרה, נתפסת כמו סוג של ציווי־על, מעין דיבר העל של השמאל: "צריך להחליף את העם". רבים רואים בחקירות נתניהו ובמשפטו שייפתח היום את מימושו של הצו ההיסטורי בדרך אחרת: להחליף את בחירת העם. 

צילום ארכיון

עד לשלב מסוים הצליחו נאמני המשטר הישן, בעיקר במערכת המשפט, לשמר חלק גדול מהכוח גם בלי לאחוז בהגה המדינה. שלטון הפקידים הצליח לגלם את רוח המשטר הישן גם תחת השליט החדש. אבל בעידן נתניהו, העם - כלומר, הריבון - החל לדרוש יותר ויותר את חלקו בעוגה, ואף לקבוע כיצד ייראו מערכות חייו. לא מתפשר על חזון המדינה היהודית, לא נסוג מהרצון לראות ביטוי למורשת ולמסורת בחינוך ובתרבות, ומעוניין לפרק הסדרים חוקיים וחברתיים שהעניקו יתרון בולט לערכים שהוא מתנגד להם. 

הדרך להוריד את הימין מעמדת ההשפעה הישירה על האופי של החברה והמדינה היא לסלק את נתניהו. זה התחיל בחזית התקשורתית - וכשהכתישה הזו נכשלה, עברו לחזית המשפטית. ציבור נותני האמון בנתניהו - ומביעי אי האמון במערכת - זוכרים את "להחליף את העם" ואת ההתנגדות האינטנסיבית והעוצמתית כל כך לנתניהו, והם מחברים אחד ועוד אחד. 

הכתישה התקשורתית לא הצליחה. נתניהו // צילום: אורן בן חקון
הכתישה התקשורתית לא הצליחה. נתניהו // צילום: אורן בן חקון

זו הסיבה שבעבורם משפט נתניהו גדול מנתניהו. לא רק את נתניהו מבקשים להזיז כאן, אלא גם את בחירת העם; העם שרואה שלא רק ולא בהכרח שלטון חוק מקדשים הפקידים בצלאח א־דין, במשרד המשפטים ובנציבות, בגיבוי עוטי הגלימות מהגבעה. את שלטון המשפטנים הם מקדשים; שלטונם שלהם המעניק להם יתרון בעיצוב המדינה והחברה. 

זו הסיבה שבעבור העם משפט נתניהו הוא אינו אירוע משפטי, אלא אירוע פוליטי־תקשורתי בקנה מידה היסטורי. תוצאותיו אינן קשורות רק למאבק בשחיתות לכאורה, אלא להגדרת אופייה של המדינה. אם המהלך יצלח, לשוכני בתי הקפה והאולפנים יהיה קל הרבה יותר לחזור להנדסת התודעה הרגילה שלהם. גם הלקחים הפוליטיים שיילמדו יהיו ברורים: הריבון יידע למי להצביע, הנבחרים יכירו את גבולות המותר והאסור, ומעל הכל, הליכת נתניהו תבטיח בטווח המיידי הנהגה צייתנית שלא תאיים על כוחה של המערכת. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר