כשלים חמורים בגיוס עובדי התאגיד: בסמוך לשלוש שנים לשידורי התאגיד, מתפרסם דו"ח המבקר ומתמקד בהליך קבלת העובדים.
על פי הדו"ח לא התקיים גיוס שוויוני, אין תיעוד מלא של קבלת החלטות, ובקשת חוות דעת "לא רשמיות" על עובדי הרשות השידור השפיעו על קבלת החלטות. גם סגירתן של תיבות הדואר האלקטרוני של כלל העובדים שעזבו עד 2018 ומחיקת תכולתן, פגעה בשמירת המידע הנחוץ לתאגיד.
עוד בנושא:
דוח המבקר: התנהלות מדאיגה של המשטרה ושב"ס
הדוחות מציגים גירעון חשבונאי מצטבר של קרוב ל-2 טריליון שקלים
כאוס במשרד החוץ: התקציב קוצץ והפעילות הוקפאה
"נמצא כי לעיתים התקיים חלק מהליך המיון בעניינם של מועמדים בדרך של 'ראיון טלפוני'", אשר לא הובנה מראש, ואין לו זכר בכללי הגיוס או במסמך מסלולי הגיוס. ההליך לא תמיד תועד בכתובים, ושימש לעיתים אמצעי לסינון מועמדים לאחר שנמצא שעמדו בתנאי הסף", נכתב בדו"ח.
התקבלו עובדים שאינם עומדים בתנאי סף
"הביקורת העלתה כי אין תיעוד המסביר מדוע לעיתים מועמדים שעמדו בתנאי הסף לא זומנו לריאיון, אך מועמדים שלא עמדו בתנאי הסף למשרה מסוימת - זומנו לריאיון ואף התקבלו לבסוף למשרה. גם הנימוקים להחלטות צוותי הבחירה לא הובהרו תמיד. כך למשל, הלשכה המשפטית ציינה, בעקבות בירור שערכה על ההליך שנוהל לבחירת מנהל רשת מורשת, כי יש 'תיעוד דל מאוד', וכי חסרות הנמקות לגבי אי-קבלת כל מועמד ומועמד".
מעיון במערכת כוח האדם עולה גם כי לא תמיד ניתן לדעת מדוע מועמדים, שצוותי הבחירה ראיינו אותם ומצאו אותם מתאימים לעבודה בתאגיד, לא התקבלו לבסוף, ואין לדעת מדוע הועדפו מועמדים אחרים על פניהם.
כך למשל, לגבי מועמד שרואיין לתפקיד עורך חדשות במרץ 2017 נכתב: "לבחון התאמתו בכפוף למכסות ולמועמדים אחרים". באפריל 2017 קיבל המועמד תשובה שלילית, אך מן המידע הקיים במערכת הממוחשבת אין לדעת מדוע הועדף מועמד אחר על פניו".
בדו"ח טוען המנכ"ל אלדד קובלנץ כי נעשו מאמצים רבים במטרה לשפר ולייעל את הליכי הגיוס וכי מאז הקמת התאגיד בוצעו מהלכים משמעותיים ואומצו שיפורים בתחום גיוס כוח האדם.
"משעמם ומיושן – עדיף לא לקחת אותו"
בחודש אוגוסט 2018 דווח ב״הארץ״ על הרשימות והתיאורים המעליבים והמשפילים שקיבלו סמלי הרשות ועובדים נוספים. בין היתר נכתב שם: ״ערבי, הכי טוב מהוותיקים בקומה. מה שאומר: בינוני פלוס"; "רק אם חייבים - אפור, משעמם, רכלן ומקטר הרבה"; "משעמם, ארכאי ומיושן - לא לקחת אם הולכים על חדשנות ומיתוג מחדש", ועוד.
הרשימות גררו ביקורת גדולה נגד התאגיד, וגם המבקר התייחס אליהן: "משרד מבקר המדינה העלה כי אחד מכותבי הרשימות האמורות שאינו עובד התאגיד ולא הועסק בו, וגם אינו מכהן במועצת התאגיד, התייחס בכמה מקרים להיבטים אשר אין להם שום קשר למקצועיות העובדים, ובהם נכללו התייחסויות פוגעניות ומבזות לגבי גילם, מוצאם, אופיים, מראם, משקלם, ומצבם המשפחתי".
צילום: תדמית
בתגובה לפרשה נכתב בדו"ח: "הסמנכ"לית השנייה מסרה למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2018 כי ביקשה שימחקו כל מלל פוגע שהיה ברשימות האמורות, כדי לשמור על כבודם. גם מנכ"ל התאגיד מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2018 כי הורה למחוק אמירות פוגעניות ברשימות, וכי ההמלצות הועברו לתאגיד במסגרת הליך קליטת העובדים. עם זאת, הוא לא הצליח לאתר אסמכתה כתובה לכך".
מנגד מציין המבקר את ההצלחה שבהקמת התאגיד בתנאים קשיים ביותר וגם מציין לחיוב את השיפור בהליכי הגיוס.
מכאן נמסר: ״מדובר באירועים מתקופת ההקמה המורכבת ביותר בתולדות התקשורת הישראלית, שהיו בה אלפי ראיונות בזמן קצר, שינויים תכופים במועד התחילה ובמכסת הגיוסים הנדרשים בחוק. החוק קבע כי הגיוסים בתקופה זו פטורים מחובת מכרז, והתאגיד נקט בכל זאת בהליכי מיון כדי לגייס את העובדים המתאימים ביותר. מבקר המדינה מצא לנכון לציין לחיוב את ראשי התאגיד על הצלחתם בהקמת התאגיד בתקופה חריגה זו ובנסיבות המורכבות והייחודיות אז.
כל הטעויות המצוינות בדוח תוקנו, והלקחים הופקו ויושמו כבר לפני שנים. עובדים כאן, כתף אל כתף, אנשים מקצועיים ומוכשרים, ובזכותם הפך כאן - תאגיד השידור הישראלי ליצרן התוכן הגדול והאיכותי בישראל כנגד כל הסיכויים והקשיים שהוצבו בפניו״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו