המשטרה אינה מקפידה על זכויות עצורים, וכספי ערבות שנלקחים מהם כתנאי לשחרורם אינם מוחזרים להם - כך עולה מדו״ח מבקר המדינה שבדק את הליכי המעצר במשטרה ובתי המשפט.
בחודשים מרץ עד יוני 2019 בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול המערכתי של המשטרה ובתי המשפט בתחום המעצרים. הביקורת כללו ניתוח מאגרי נתונים של המשטרה לשנים 2016 - 2018, ביקורים במחוזות המשטרה, בתחנות משטרה ובבתי משפט.
156 מיליון ש' מהערבויות לא הוחזרו
על פי נתוני המשטרה, בין 2016 ל-2018 נעצרו 174,000 אזרחים חשודים. 16% מהם שוחררו בטרם הובאו בפני שופט. בשנת 2018, 21 עצורים הובאו בממוצע ביום בפני שופט. על פי המבקר, 156 מיליון ש"ח הופקדו במשטרה ובבתי המשפט כערובה לשחרור עצורים שלא הוחזרו עד אוגוסט 2019, מרביתם הוחזקו בידי הנהלת בתי המשפט. כן עולה מבדיקת המבקר כי 66% מהבקשות למינוי סנגור לעצורים הועברו לסנגוריה הציבורית לאחר שהעצור כבר נחקר.
צילום: תדמית
עוד בנושא:
הדוחות מציגים גירעון חשבונאי מצטבר של קרוב ל-2 טריליון שקלים
תאגיד "כאן": גיוס משפיל ולא מקצועי של מועמדים לעבודה
כאוס במשרד החוץ: התקציב קוצץ והפעילות הוקפאה
כשלים חמורים בנהלי המעצר
מהדו״ח עולה תמונת מצב עגומה ומזלזלת בנוגע לטיפול הן של המשטרה והן של בתי המשפט בעצורים. עולה ממנו כי תיעוד המעצרים הפליליים על ידי המשטרה מציג תמונה חלקית בלבד של היקף השימוש בסמכות המעצר. בשנים 2016-2018 הנתונים לא כללו כ-123,000 מעצרים. במאות מקרים נמצא תיעוד כפול של המעצר. במקרים רבים דוחות המעצר תיעדו באופן חלקי את הפעולות שנעשו במסגרת המעצר: ב-24% מדוחות המעצר השוטר לא פירט את עילת המעצר. רק ב-57% מדוחות המעצר צוין מועד הבאת העצור לתחנת המשטרה. כמו כן, נמצא כי יש אי הלימה בין מגמת השימוש בסמכות העיכוב (עלייה של כ-5%) לבין מגמת השימוש בסמכות המעצר והיקף תיקי החקירה שטופלו באותה התקופה (ירידה של 11% ו-2.5% בהתאמה).
כן קובע המבקר כי המשטרה אינה מתעדת באורח מסודר ומקיף את כל הפעולות שהיא חייבת לבצע על מנת להבטיח שהעצור יממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין, לרבות נתונים על שעת העברת בקשה למינוי סנגור. ב-23% מהמעצרים שנבדקו, טופס הבקשה הוכן ונשלח לאחר שהעצור נחקר, חרף החלטת הקצין הממונה על שליחתו לפני החקירה. לכן, לדעת המבקר, ״עולה החשש שבמקרים אלו הופרה זכות ההיוועצות״.
כמחצית מהעצירים מובאים לבימ"ש ללא צורך
זה כעשור שבה ומועלית טענה מצד הנהלת בתי המשפט והסנגוריה הציבורית שהמשטרה אינה עושה די שימוש בסמכויותיה לשחרר עצורים בתנאים בתחנת המשטרה, אלא מביאה אותם לבית המשפט שלא לצורך. מנגד, המשטרה טוענת כי הדבר נובע מכך שסמכויות הקצין הממונה מוגבלות, ויש להרחיב את סמכויותיו. ואולם, המשטרה לא אספה נתונים בנושא. בכ-52% מתוך כ-30,000 המעצרים שבדק המבקר, החלטת השחרור של בית המשפט הייתה מצויה בסמכות קצין המשטרה הממונה.
המבקר מותח ביקורת נוקבת גם על הפקדת כספי ערובה והחזרתם. במערכת בתי המשפט הצטברו לאורך השנים סכומי כסף גבוהים שהופקדו כערובה לשחרור ממעצר וטרם הושבו לזכאים להם. באוגוסט 2019 היו מופקדים בבתי המשפט 148,208,151 ש"ח ב-42,855 תיקי מעצרים - כ-47% מכלל הפיקדונות.
על פי המבקר, כל נתיבי הפעולה שהועלו בהנהלת בתי המשפט כדי לטפל בבעיית החזרת הכספים שהופקדו, לרבות בעיית איתור הזכאים, לא קודמו או לא הושלמו. במשטרה הצטברו כ-8 מיליון ש"ח שהופקדו וטרם הושבו לזכאים. כן נמצא כי בתי המשפט מגבילים את שעות הגשת בקשות המעצר בבתי משפט השלום לשעות הבוקר המוקדמות בלבד וכי נוהלי המעצרים במחוזות ברחבי הארץ אינם אחידים.
חשש משיטור יתר
בדיקת המבקר העלתה גם כי יעדי המפכ"ל דרשו צמצום מקרים שבהם ייעשה שימוש במדדים של מעצר עד תום ההליכים או הגשת כתב אישום. ואולם, בשלושה מחוזות נקבעו יעדים שנתיים בתחום המעצרים שאינם עולים בקנה אחד עם יעדי המפכ"ל. לדעת המבקר, כתוצאה מכך, גובר החשש כי עבודת המחוז תוטה לעבר שיטור יתר או שיטור חסר, וכי הטמעת התפיסה הערכית שבמדדי המפכ"ל תיפגע. המבקר בדק גם את נושא היוועדות חזותית בדיוני מעצר, ולדבריו, הנושא אינו מקודם במשך שנים, ומאז שנת 2013 לא הוכרעו המחלוקות בין הגורמים המעורבים ולא קודם הליך של חקיקה בנושא. כן קובע המבקר כי בשנים האחרונות חלה ירידה במספר העצורים שהולנו בתחנות המשטרה ברחבי הארץ: מ-23,000 עצורים בשנת 2015 ל-3,694 עצורים בשנת 2017.
בסיום הביקורת, המבקר ממליץ למשטרה לתעד במערכות הממוחשבות את נתוני המעצרים באורח מסודר שיאפשר לה לערוך בחינה כוללת ומקיפה של השימוש בסמכות המעצר ולפרסם את הנתונים המלאים לציבור. כן ממליץ המבקר למשטרה לוודא כי החוקרים והקצינים הממונים מתעדים באופן מסודר את כל השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות, כדי לאפשר פיקוח ובקרה ברמה הארצית ובדיקת טענות בתיק ספציפי לגופן, זאת גם כאשר העצור נחקר על ידי חוקר בטרם יובא לפני קצין ממונה, ולאסוף נתונים בנוגע לשימוש בחלופות מעצר משלב החלטת הקצין הממונה, דרך הגשת בקשה במזכירות בית המשפט ועד לתנאים שנקבעו בבית המשפט.
למה בתי המשפט לא מחזירים ערבויות?
עוד ממליץ המבקר כי המפכ"ל יוודא שמספר הבקרות גדל, וכי התמריץ של תחנת המשטרה לעמוד בחובותיה על פי דין יגבר, וכי הבקרה והביקורת תובא לפני הפיקוד הבכיר במשטרה על מנת שיוכל לאמוד את טיבה ואת תדירותה.
המבקר ממליץ להנהלת בתי המשפט לבחון את הטענות המועלות בקשר למועדי הגשת בקשות במזכירויות בתי המשפט והשפעתם, הלכה למעשה, על פעולותיהם של כל גורמי אכיפת החוק המעורבים.
בנוגע להחזרת כספי פיקדונות, מציע המבקר להנהלת בתי המשפט לשקול פעולות נוספות על אלו שביצעה עד כה שיסייעו בקידום הפתרון לבעיה, בהן, השקת השירות באתר אינטרנט ופרסום השירות לציבור; השקת טופס מקוון להזנת פרטי התקשרות ותשלום; קבלת הכספים באמצעות בנק הדואר במזומן ולא רק באמצעות העברה בנקאית, תוך קבלת סיוע אפשרי לאיתור פרטי התקשרות מעודכנים מגורמים אחרים.
כליאה בצפיפות לא אנושית
ממצאים חמורים נחשפים בדוח המבקר שעסק גם בתנאי המעצר בשרות בתי הסוהר, ונבדקו בו תנאי המעצר והליווי בשב"ס והממשקים שבין שב"ס למשטרה ולהנהלת בתי המשפט. המבקר קובע בין היתר כי רק בשנת 2027 שרות בתי הסוהר יוכל ליישם את החלטת בג״ץ שקבעה כי במאי השנה יש להקצות שטח מחיה מזערי של 4.5 מ"ר לכלוא.
עוד בנושא:
דו"ח המבקר: כשלים בטיפול בהטרדות מיניות במשרדי החינוך והבריאות
הדוחות מציגים גירעון חשבונאי מצטבר של קרוב ל-2 טריליון שקלים
תאגיד "כאן": גיוס משפיל ולא מקצועי של מועמדים לעבודה
כאוס במשרד החוץ: התקציב קוצץ והפעילות הוקפאה
בשב״ס קיימים 33 מתקני כליאה, 9 מהם נחשבים למתקני מעצר. בשנת 2018 קלט השבס 44,234 עצורים, 62 מהם שוחררו כעצורי ימים, וכ-40 מתוכם שוחררו בתוך 24 שעות. 404,770 עצורים הובילה יחידת נחשון לכ-200,820 דיונים בבתי משפט.
בנוגע לעמידה בדרישות הדין בנוגע לשטח המחיה לכלוא, קובע המבקר כי במועד הפעימה השנייה שקבע בג"ץ ליישום הריווּח המלא שאמור להיות מיושם החודש, רק 50% מאוכלוסיית הכלואים יחיו ב-4.5 מ"ר. על פי המבקר קיים פער של כ-4,000 מקומות כליאה בין אלה שיהיו בפועל לבין מספר מקומות הכליאה שיידרשו לפי התקן של 4.5 מ"ר. המבקר ממליץ לממשלה לראות ביישום החלטת בג"ץ פרויקט לאומי שנועד להבטיח את כבודם הבסיסי של הכלואים. על רקע ממצאים אלו ראוי, לדעת המבקר, לתת את הדעת לפערים שבין ההתקדמות בפעולות ליישום החלטת בג"ץ בנוגע לתנאי המחיה ובין התכנון בתחום תשתיות הכליאה במדינה, הנסמך על תחזית הגידול במספר הכלואים בעתיד.
ממתינים למשפט בכלובים
בנוגע לתנאי המחיה בבתי המעצר, המבקר קובע כי ביקור במתקני הכליאה העלה ממצאים המצביעים על ״תנאי מחיה ירודים״. המבקר בדק גם את החזקת עצורים בהפרדה וקובע כי על אף העיקרון המנחה בחוק, עצורים לימים אינם מוחזקים בנפרד מעצורים שהוגש נגדם כתב אישום. מתוך 2,370 עצורים שהוחזקו על ידי שב"ס באגפי עצורי הימים בכל אחד מבתי המעצר, רק 1,117 היו עצורי ימים (כ-47%), ועל היתר היה להיכלא באגפים אחרים המיועדים לעצורים שהוגש נגדם כתב אישום.
לגבי התנאים בתאי ההמתנה שבבתי המשפט נמצא שב-12 מתוך 22 בתי משפט, כלואים ממתינים לדיונים בצפיפות של פחות ממ"ר אחד לעצור. ״המצב חמור בעיקר בבית משפט השלום בירושלים ובבתי המשפט בתל אביב״ קובע המבקר. הביקורת העלתה עוד כי גם לאחר חתימה על הסכם הבנות חדש בין המשטרה לשב"ס, סוגיות ליווי עצורים ללשכות ההוצאה לפועל ושמירה עליהם בבתי חולים לא סוכמו בין הצדדים, וכי ״היעדר הכרעה בסוגיות אלה פוגע הן בפעילות שב"ס והן בפעילות המשטרה״.
"נחשון": הובלת עציר ב-10 קמ"ש
המבקר בדק גם את נושא ליווי עצורים על ידי יחידת נחשון, וקבע כי ״נסיעות העצורים מבתי המעצר אל בתי המשפט הן ארוכות מאוד וכוללות שהיות במעברים מתקני כליאה זמניים זאת, כאשר משך הדיון הממוצע בתיקי מעצרים הוא כשבע דקות״. בביקורת נמצא שהסעת עצור שצריך לעבור מרחק של כמה עשרות ק"מ נפרסת על פני מרבית שעות היממה, והסעת עצור שצריך לעבור מרחק של לא יותר מ-200 ק"מ נמשכת שלושה ואף ארבעה ימים.
בנוגע לשהיית עצורים בעלי רקע פסיכיאטרי ברכבי הליווי, קובע המבקר כי מרגע שהועלו העצורים לרכב הליווי ועד שהם נבדקים בבית החולים הפסיכיאטרי חולפות שעות המתנה רבות (בין 3 ל-7 שעות), שבהן לא ניתן להוריד אותם מרכב הליווי. ״שהייתם במשך שעות ארוכות ברכב בתנאים קשים, בעודם אזוקים ותנועתם מוגבלת משמעותית, פוגעת קשות בכבודם ובזכותם לתנאי מחיה בסיסיים״ קובע המבקר.
כן העלתה הביקורת כי הנהלת בתי המשפט אינה פועלת לייעל את הממשק הממוחשב מול שב"ס, והדבר מאלץ את שני הגופים לשמר הליכי עבודה מיושנים, שאינם מתאימים לעידן טכנולוגיית המידע וגורמים לבזבוז משאבי ציבור ולהכבדה על עבודת שב"ס. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את התקדמות הבדיקה המקדמית (הפיילוט) בעניין חדרי החקירות בבתי המעצר, כאחת החלופות לליווי כלואים באמצעות יחידת נחשון, ואת החתירה המשותפת של שב"ס והמשטרה להגיע להישג שיועיל בראש ובראשונה לעצורים ויביא לחיסכון משמעותי בכספי ציבור.
המשטרה: "ההערות ילמדו"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לממצאי דו"ח המבקר: "במהלך השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים למול עלייה בכמות המעוכבים - מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר, ועל כך שמדובר בצורך המציאות עמה מתמודדים שוטרים ולא ביעד ארגוני. סמכות המעצר נתונה לשוטר למימוש תפקידו במאבק בפשיעה ובהגנה על הציבור, ולכן מרבית המעצרים מתבצעים תוך כדי פעילות מבצעית אגב אירוע פלילי. משהוחלט על מעצרו של אדם, מבוצעות ללא דיחוי כלל פעולות החקירה הנדרשות לגיבוש תשתית ראייתית, בהתאם לסד הזמנים הקבוע בחוק. תהליכי פיקוח ובקרה עיתיים על הנושא מבוצעים בכל הרמות, הן במשטרה והן ע"י בימ"ש, ברמה רוחבית או ביחס לאירוע בודד, ובמידת הצורך מופקים הלקחים המתאימים. נדגיש כי משך הזמן בו מוחזק עצור במעצר אינו קשור בהכרח לסוג וחומרת העבירה, אלא למורכבות החקירה ולגורמים נוספים. הארכת מעצרו של אדם מתבצעת אך ורק בהתאם לצרכי החקירה ובהתאם לעילות הקבועות בחוק".
"באשר לאיסוף הנתונים והתיעוד: המשטרה מקפידה לתעד את הפעילות המתבצעת בנוגע לעצורים, כמו גם לגבי נחקרים אחרים. חלק מהטפסים ידניים או שאינם מפורמטים, ולכן לא ניתן להפיק כל נתון שהוא ללא בדיקה ידנית של כל תיק בנפרד. המשטרה עושה את מירב הפעולות הנדרשות על פי חוק, אולם לא ניתן יהיה לתעד כל רגע וכל פעולה במאגרים הממוחשבים לצורך הפקה סטטיסטית. הנתונים המוצגים נלקחים ממערכות המשטרה הממוחשבות ונבחרו בקפידה מתוך החלטה להציג את עיקר הנתונים, כאשר פילוחים נוספים נמסרים ככל שנדרש באמצעות חופש המידע. נציין כי במסגרת פרויקט התיק הדיגיטלי, יש כוונה לפרמט את הטפסים בהליך הדרגתי וכך ניתן יהיה בעתיד להפיק נתונים בצורה קלה ומהירה יותר. לצד האמור הערות הביקורת בהקשר זה ילמדו, נהלים יחודדו ויישום ההמלצות יבחן במגבלות המשאבים הקיימים".
"באשר לשימוש בסמכות קצין משטרה לשחרור עצורים: נכון להיום לבימ"ש קיימות סמכויות לשחרור בתנאים מגבילים משמעותיים ורחבים יותר מאשר קצין משטרה, ולכן במקרים המתאימים מובאים עצורים להארכת מעצר או שחרור בתנאים מגבילים שרק בסמכות בימ"ש להטיל. המשטרה מבקשת מזה זמן רב להרחיב את סמכויות הקצין לשחרור בערובה, לא להתנות את הסמכות בהסכמת החשוד וכן להרחיב את מסגרת הזמן בה ניתן להשית תנאים מסוימים. ככל שיינתנו לקציני משטרה סמכויות נרחבות יותר לשחרור בערובה ושדין הפרת תנאי שחרור של קצין משטרה יהיה כדין הפרת החלטת שופט- ניתן יהיה לשחרר יותר עצורים בתנאים כבר בתחנת המשטרה ולא להביאם בפני שופט במקרים המתאימים".
"באשר לזכות ההיוועצות: משטרת ישראל מקפידה על זכויותיהם של עצורים ונחקרים לצד הצורך להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם עבריינים ולכן קיים הליך סדור לפיו כל חשוד מיודע טרם חקירתו על זכות ההיוועצות. המשטרה עושה כל שביכולתה כדי להקפיד על מתן זכות ההיוועצות, באמצעות הדרכות, חידוד נהלים, שינוי נוסח אזהרת החשוד וכיו"ב. בהתאם לחוק ולנהלי המשטרה, לחשוד ניתנת הזכות להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, זולת מקרים בהם החשוד מוותר על זכות ההיוועצות עם עו"ד מסיבות שונות שאינן קשורות למשטרה".
