נפתח בגילוי נאות: אני לא צופה אדוק של "חתונה ממבט ראשון". הפעם הראשונה שצפיתי בתוכנית היתה בלית ברירה, בעודי מאושפז ומרותק למיטת חוליי, והאלטרנטיבה לריאליטי של קשת 12היתה ראיון עם מומחה לקולונוסקופיה. לכן לא אתיימר (מילת המפתח של כל הטור שלפניכם) לבקר את הסדרה עצמה, אבל לא אהסס לבקר אתכם, מאות אלפי הצופים בה מדי שבוע, כבר עונה שלישית. לא שיש בזה משהו רע, להפך, תפאדלו, צפו ותיהנו, אבל מכאן ועד לקחת ברצינות את תוכנית השידוכים היומרנית (#2) הזאת ולנהל עליה דיונים כבדי ראש - עובר נהר שלם של תמימות הזויה.
כמו הרבה תוכניות ריאליטי, "חתונה ממבט ראשון" נועדה בראש ובראשונה לבדר את הצופים, ומה יותר מבדר מאשר להכריח בני אדם לשהות זה במחיצת זה ולפרשן את מערכת היחסים שלהם. כאילו שהשעה הערוכה עד דק שבה צפינו בהם בטלוויזיה משקפת את המציאות באיזושהי דרך, או מגלה משהו על האופי והאישיות המורכבים של האנשים שמאחורי הדמויות. זה עבד מצוין עם "האח הגדול", אז למה שלא יעבוד גם כאן? גם לבית האח דוחסים אנשים יפים ותמימים במטרה שיתאהבו ויריבו ויתפוצצו מול המצלמות, וגם במקרה הזה החזיק מעמד במציאות מחוץ לבית רק זוג אחד (וחצי), כי אהבה לא קונים במכולת, וגם לא בתוכניות ריאליטי.
עד כאן היגיון בריא. אנשים נמשכים לאנשים מסיבות שאין דעת האדם מסוגלת להסביר, והתאהבות בתנאי מעבדה טלוויזיוניים מנוגדת למציאות, וסביר להניח שנועדה מראש לכישלון. אבל גם בשלהי העונה השלישית של התוכנית, יש רושם שעדיין לא ירד אסימון המציאות לצופי הריאליטי הנלהבים. בטוקבקים ובתגובות, בטורים רציניים ובדיונים כבדי משקל, חוזרים הקולות שמתפלאים על הזיווגים הלא מתאימים, מתאכזבים מהנשים ה"קרות", כועסים על מידת מחויבותם של המתמודדים לפורמט ואויה, אף מטילים ספק במומחיות המלהקים - סליחה, "המומחים" - בנוגע לנכונות הזיווגים.
שלא תבינו לא נכון, "חתונה ממבט ראשון" עשויה בקפידה, מבדרת בדיוק כפי שהיא נועדה לעשות, ולכן, מן הסתם, גם יש לה רייטינג גבוה. אבל מפה ועד לקחת ברצינות תהומית את הקשקוש העלק רומנטי הזה, לחטט בנפשן של הדמויות כאילו אתם מכירים ולו חצי אחוז מהן, ולהאשים אותן בחוסר התמסרות מלאה לפורמט מגוחך שממילא הצלחה שלו היא עניין בעלמא?
הפרפראזה שעושה שם התוכנית על המושג "אהבה ממבט ראשון" (שהיא, אגב, דבר אמיתי וקיים גם אם אין לו כל הסבר רציונלי), מעניקה לריאליטי האווילי הזה נופך פסאודו הגיוני, אבל למעשה ההיגיון היחיד שעומד מאחורי הפורמט הזה הוא איך לגרום לכם, הצופים בבית, לנתח את ההתרחשויות על המסך בהתלהבות שתחזיק אתכם ערניים עד הפרק הבא. מתברר שאפילו בימי מגיפה משתוללת זה עובד.
• רוצים להשתתף באיחוד של "חברים"?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
