יהדות גרמניה מתמודדת עם הקורונה

הנהלת "המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה", הגוף הייצוגי המאגד בתוכו יותר מ־80 קהילות יהודיות ברחבי המדינה, החליטה בימים שקדמו לחג הפסח לחרוג ממנהגה ולהעלות לראשונה לאתר הבית של המועצה מסר בשפה הרוסית מעת נשיא המועצה, ד"ר יוזף שוסטר, לחברי הקהילות היהודיות. 

"נגיף הקורונה שינה זה שבועות לחלוטין את אורח חיינו", כותב שוסטר, אשר במקצועו הוא רופא פנימאי, "בעוד שחלקנו לא יודעים איך להשתלט על הילדים בד' אמות דירתם או איך יצליחו לשלם את שכר הדירה בחודש הבא, אחרים סובלים בשקט בבדידותם". 

לדבריו, "למרות המצב הקשה, המסורת שלנו מציעה את הגישה שאנו זקוקים לה: עלינו להסתכל על מה שיש לנו, ולא על מה שחסר כרגע. למרות ההגבלות על היציאה מהבית, אנחנו אנשים חופשיים. אנחנו חיים במדינת חוק דמוקרטית, שהגבילה אמנם חלק מזכויות היסוד שלנו, אך היא מגינה עלינו".

עוד בנושא:

• ההזדמנויות והסכנות: משרד החוץ נערך - כך ייראה העולם שאחרי הקורונה

• ראש עיריית בית שמש יוזמת: יום זיכרון לחללי הקורונה

• מחדל בתי האבות: "עוד שנה בבידוד"

צעד כמו סגר ביתי אינו דבר מובן מאליו עבור היהודים בגרמניה - גם אם הפעם מדובר בצרת הכלל. זה מעורר אסוציאציות. זו היתה אחת הסיבות לכך שהרשויות בגרמניה לא מיהרו להטיל הגבלות על האוכלוסייה בשל מגיפת הקורונה. צעדי חירום שממשלות אחרות נקטו, עלולים היו לעורר בחברה הגרמנית רגישויות היסטוריות - כמו, למשל, סגירת בתי כנסת. לכן, ניתנה לקהילות היהודיות ההזדמנות להחליט בעצמן על צעדי זהירות מצידן, בטרם התקבלה החלטה מחייבת לאומית.

"אנו דואגים לקשישים"

הרב יצחק ארנברג, לשעבר הרב הראשי של ברלין וכיום הרב של בית הכנסת האורתודוקסי "יואכימסטאלר", היה מאלה שהקדימו תרופה למגיפה וסגרו את שערי מוסדות הקהילה שבאחריותם. "הסנאט של ברלין עוד אפשר תפילות של ציבור בן 50 איש", אומר הרב ל"ישראל היום", "קשה היה להם להגיד לנו לסגור את בית הכנסת בגלל ההיסטוריה. לכן, מחשש שמישהו מחברי הקהילה יידבק - מדובר בפיקוח נפש, החלטתי לבטל את מסיבת חג הפורים, ושבוע לאחר החג לסגור את בית הכנסת". 

הרב ארנברג מציין כי "אלו היו החלטות קשות, אך מתחייבות. מבין כל חברי הקהילה שלנו חלו רק שניים, שהביאו את הנגיף מארה"ב, והם החלימו בינתיים. אנחנו מקפידים לשמור על קשר טלפוני עם קשישים שחיים לבדם. עד כה, למעט מקרה אחד, לא נתקלתי במצבי ייאוש מצידם של אנשים כאלה. אישה מבוגרת אחת התקשרה אלי, וסיפרה שקשה לה מאוד להיות לבד. חיזקתי אותה ונתתי לה תקווה".

אופייה של הקהילה היהודית בגרמניה - כ־100 אלף חברים רשומים, שרובם היגרו ממדינות בריה"מ לשעבר - הופך את משבר הקורונה לבעיה אקוטית: כמחצית מחברי הקהילה הם בני 60 ויותר, קרי בקבוצת סיכון. רבים מהם אינם דוברי גרמנית שוטפת וחייהם החברתיים סבבו סביב מרכזי הקהילות היהודיות, שהיוו מקום מפגש והפעלה. מאחר שלא יכלו לשמר מסורות יהודיות תחת המשטר הקומוניסטי, הם נהגו להשתתף באירועים קהילתיים המוניים - למשל בסדרי הפסח.

שליחי חב"ד ברחבי גרמניה נוהגים מדי שנה לערוך סדרים ציבוריים גדולים - גם לתיירים יהודים ולמהגרים ישראלים. השנה נראה הפסח שונה מאוד. "יש פה חזרה לשורשים האמיתיים של ליל הסדר המשפחתי - בעיקר בגרמניה, שבה השתרש לאחרונה המנהג של סדרים ציבוריים, כי זה היה יותר נוח וקל לחגוג במסגרת הקהילה", אומר הרב מרדכי מנדלסון, שליח חב"ד בקרלסרוהה שבדרום־מערב גרמניה, "התקשרנו לחברי הקהילה, כדי לוודא שלכולם יש מצות. חלק קיבלו מצות מאיתנו, חלק קנו. הסברנו לאנשים איך לחגוג לבד בבית.

בתחילה היה חשש שיהיה מחסור באוכל כשר, כי אנשים רגילים לקנות את המצרכים הללו או לקבל אותם משטרסבורג בצרפת, אך כעת הגבולות סגורים. התגברנו על הבעיה הזו. אנחנו עושים תוכניות חינוכיות לילדים באמצעות זום, ובאמצעות האינטרנט מארגנים שירי שבת לפני כניסת השבת והבדלה לאחר יציאתה".

רב במצב קשה

למרות שיעור המבוגרים הגבוה בקהילה היהודית בגרמניה, לא ידוע לפי שעה על הידבקות המונית בנגיף הקורונה, גם בבתי האבות ובמוסדות הסיעודיים השונים שהקהילות היהודיות מפעילות בעיקר בערים הגדולות - ברלין, פרנקפורט, דיסלדורף וקלן. עם זאת, שליח חב"ד בעיר האנובר, הרב בנימין וולף בן ה־43, מאושפז במצב קשה, מורדם ומונשם, לאחר שנדבק בנגיף באירוע משפחתי גדול שנחגג עוד בטרם נכנס לתוקפו האיסור המוחלט לקיים אירועים המוניים.

כל חברי הקהילות היהודיות בגרמניה קיבלו לבתיהם גיליון מיוחד של השבועון הקהילתי "יודישה אלגמיינה", ובו פירוט של כל פעולות הסיוע המוצעות על ידי כל קהילה וקהילה, וכן הוראות מפורטות של "עשה" ובעיקר "אל תעשה" בהקשר למילוי מצוות הדת בימי הקורונה. גם המידע הזה תורגם לרוסית. 

ישנן קהילות שמפעילות מתנדבים לסייע למבוגרים ברכישת מוצרי מזון ותרופות. אולם בקהילות רבות המתנדבים הם בדרך כלל אנשים מבוגרים, שנמצאים בעצמם בקבוצת הסיכון. 

"המצב לא פשוט בימים אלו", מודה יוטה ואגמאן מהמועצה המרכזית של יהודי גרמניה, "בעיקר בקרב הקהילות הקטנות. מרכז הרווחה הקהילתי החל להפעיל ׳קו חם' טלפוני, בעיקר לאנשים דוברי רוסית, כדי לסייע להם בכל דרך. היכן שניתן, הקהילות גם פועלות לסייע לחבריהן המבוגרים להשיג את מצרכי היומיום החיוניים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו