מסמך הערכה פנימי שחובר בחטיבה לתכנון מדיני של משרד החוץ, משרטט עתיד קודר לעולם כתוצאה ממשבר הקורונה. עם זאת, יש גם אלמנט אופטימי - ישראל דווקא עשויה לחזק עוד יותר את מעמדה וקשריה המדיניים והכלכליים כתוצאה מהמשבר.
את המסמך חיברו בחודש האחרון יותר מ־20 דיפלומטים ומומחים של משרד החוץ. הוא הועבר לעיון גורמים רבים באגפים השונים של המשרד, וגם עבר הגהות ושיפורים. בראש הפרויקט עמד אורן אנוליק, ראש החטיבה לתכנון מדיני, שהגיש את הממצאים לשר החוץ ישראל כץ, ולמנכ"ל משרד החוץ יובל רותם.
שאלות ותשובות על הקורונה // באדיבות משרד הבריאות
בשיחה עם "ישראל היום" הדגיש אנוליק כי לא מדובר בתחזית, שכן המשבר עדיין בעיצומו. "דברים משתנים כל יום, וחשוב לי לומר שאנחנו בשום אופן לא יודעים את העתיד. הנייר הזה עדיין משתנה כל יום והוא רק משקף את ההערכות שלנו לנוכח מציאות שהעולם לא ידע כמותה. יש יותר שאלות מתשובות".
בלב המסמך מצויה ההערכה שהכפר הגלובלי והפתוח, בעל הסחר החופשי לחלוטין, לא יישאר כזה לאחר הקורונה. העולם צועד למשבר כלכלי שמזכיר בממדיו את השפל הגדול של סוף שנות ה־20 ותחילת שנות ה־30 במאה הקודמת. התמ"ג העולמי כבר צנח ב־12 אחוזים והמגמה צפויה להימשך, תוך שיעורי אבטלה עצומים בארה"ב ובמקומות נוספים. המשבר הכלכלי העולמי צפוי בין היתר להוריד את הביקוש לגז, וכך לפגוע בענף יצוא מרכזי שישראל התכוונה להסתמך עליו בשנים הקרובות.
תחרות על משאבים
למשבר הכלכלי צפויה להתווסף תחרות עזה יותר בין המדינות, בפרט על משאבים בתחום הבריאות. הביקוש העולמי העצום לציוד רפואי, כפי שבא לידי ביטוי מאז פרוץ המשבר, גם צפוי להימשך ואף להגביר מתחים בינלאומיים.
במשרד החוץ סבורים כי השילוב של מתיחות זו, יחד המשבר הכלכלי והשיתוק של עולם התעופה, יובילו לכללי משחק חדשים בכל הנוגע לסחר העולמי. על פי המסמך, הסחר החופשי כפי שהוא מוכר כיום ישתנה לכיוון ההסתגרות המדינתית. מדינות צפויות לשוב ולבנות שרשראות ייצור ואספקה פנימיות, במיוחד בתחומים קריטיים לביטחון הלאומי, למרות העלויות הכלכליות הכרוכות בכך. סביר מאוד שמדינות ינקטו צעדים להגבלת יצוא של רכיבים קריטיים, כגון ציוד בריאות, באמצעות הטלת מכסים ומגבלות אחרות על יצוא ויבוא.

במשרד החוץ מזהים את משבר הקורונה כמאיץ בתהליך עלייתה של סין כמעצמה בינלאומית. אף שמסין יצא נגיף הקורונה, בייג'ין יוצאת מחוזקת משום שהיא גם הראשונה להתאושש מהמשבר, מה שמעניק לה עמדת יתרון ביחס לארה"ב. כמו כן, הסיוע הבינלאומי שסין מושיטה למדינות שנפגעו, והיעדר הרצון האמריקני לשמש שוטר בינלאומי, משפרים את מעמד הסינים לעומת האמריקנים.
שינוי זה ביחסי הכוחות בין ארה"ב וסין, מתריעים במשרד החוץ, צפוי להגביר עוד יותר את המתיחות העצומה שכבר קיימת ביניהן. המסמך מציין כי בעידן של קיטוב פוליטי קשה מאוד בארה"ב, הצורך להתגונן מפני סין הוא אחת ההסכמות היחידות לכל רוחב המערכת הפוליטית האמריקנית. לישראל, מדגיש המסמך, מומלץ להמשיך במדיניות שהיתה קיימת עד היום, של שימור היחסים המיוחדים עם ארה"ב כאינטרס עליון, תוך ניצול הזדמנויות כלכליות ואחרות מול סין.
מזרח תיכון חדש
מגרש אחר שבו הקורונה עלולה להוביל לזעזועים הוא המזרח התיכון. המסמך מתריע כי "מדינות השלום" (ירדן ומצרים), שגם כך מצויות במצב כלכלי קשה, עשויות לסבול מחוסר יציבות. נוסף על כך, עולה החשש כי איראן, שהקורונה מרסקת את שרידי כלכלתה, עשויה לפרוץ לפיתוח נשק גרעיני, כדי לשמר את שרידות המשטר. כמו כן, עולה החשש כי המשבר הגלובלי ידחף לגדילת ארגוני טרור קיצוניים כגון דאעש ואל־קאעידה.

בצד אי־היציבות העולמית, צופים במשרד החוץ גידול עולמי בביקוש למוצרי היי־טק, בפרט בתחום הניהול מרחוק והצפייה מרחוק. בתחום זה המשבר פותח בפני ישראל שפע של הזדמנויות, גם בשל תעשיית הטכנולוגיה העילית המפותחת מאוד והיצירתית מאוד שיש בישראל. בנוסף, גמישותו של השוק הישראלי, יכולתו להתאים את עצמו למצבים חדשים, השימוש שכבר נעשה בארץ בתחום הביג דאטה, וכן המסוגלות הישראלית להשתמש בטכנולוגיה למאבק במגיפה, תוך אי הפרה מוגזמת של זכויות הפרט - כל אלה עשויים להפוך את ישראל למוקד משיכה.
"למדינות מעודדות חדשנות, כמו ישראל, שיש להן יכולות בתחום הניהול מרחוק, ושנמצאות בחזית הטכנולוגית של העולם, יהיה מה להציע", מדגיש אנוליק.
שר החוץ ישראל כץ אמר בעקבות העיון במסמך כי "השפעת המגיפה על העולם כולו תשפיע גם על מדינת ישראל, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לשינויים הללו, לנסות לצפות אותם ולהתכונן אליהם".
מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם: "אנחנו בעולם של אי ודאות ולכן צריך להיות זהירים עם התחזיות. אבל זה עומד להיות עולם שיש בו הרבה פחות כסף פרטי וממשלתי מכפי שהיה קודם לכן. המחסור הזה ישפיעו על החברה והפוליטיקה. השינוי הזה לא יפסח על ישראל. אנחנו במשרד החוץ לומדים מהנעשה בעולם וכבר התחלנו בשיח עם כמה מדינות להעריך מה יקרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו