בהחלטת בג"ץ: בוטל הצו שמונע מהשב"כ שימוש באיכוני טלפונים לחולי קורונה ומי שהיו בקרבתם. זאת לאחר שהוועדה המסדרת הוקמה לפי דרישת בג"ץ. "בכל הנוגע לתקנות השב"כ וההנחיות מכוחן ימשיכו לעמוד בתוקפן לעת הזו, וימוצה הליך הפיקוח הפרלמנטרי לגביהן", הבהירו השופטים.
בהחלטת בג"ץ צוינו הגבלות התנועה שהוטלו על האזרחים ואת אפליקציית "המגן" שפיתח משרד הבריאות - והשופטים ביקשו להתחשב בכך בשימוש באיכונים. כמו כן, בג"ץ הורה למדינה להגיש תשובה מעודכנת על המצב עד 31 במרץ בשעה 12:00.
עוד בנושא:
• סכנה: כך מבודדים עוקפים את האיכון
• "איכון טלפונים – אמצעי קיצוני ולא מוצדק"
• גורמים משפטיים על איכון הטלפונים: "יאתרו את מיקומי החולים - זה יציל חיים"
• ההנחיות המסתמנות: הגבלת תנועה עד 100 מטר מהבית; התחבורה הציבורית תבוטל למעט מוניות
ביום חמישי האחרון הוציא בג"ץ הוציא צו ביניים המונע משב"כ לעשות שימוש בתקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה, אם לא יוקמו הוועדות הרלוונטיות שיאפשרו פיקוח פרלמנטרי על כך.
המדינה ביקשה היום מבג"ץ לבטל את הצו, "כיוון שמשרד הבריאות רואה חשיבות רבה בקיומה של פעילות פיקוח זו כחלק ממכלול טיפול המדינה במגפה, בפרט לנוכח קיומן המסתבר של הפרות נרחבות - הן של צו הבידוד והן של הגבלות הפעילות החדשות (אף שאלה לא ייאכפו מכוח התקנות הללו), ולנוכח התפשטות המחלה בקצב של כ-150 חולים חדשים מדי יום. להערכת משרד הבריאות שיעור זה יגדל בצורה מעריכית".
עו"ד גיל גן-מור, המייצג את האגודה לזכויות האזרח בעתירה: "בג"ץ אמנם אישר להאריך את המעקבים הטכנולוגיים, אולם מהחלטתו עולה בבירור שכעת משהכנסת חזרה לפעול תם עידן התקנות לשעת חירום. עתה על הממשלה לפעול בכלים דמוקרטיים באמצעות חקיקה ותחת פיקוח פרלמנטרי, כדי לצמצם את הפגיעה בזכויות אדם. לכן קבע בית המשפט שאם עד יום שלישי הבא לא תפעל הממשלה מול הכנסת כמובטח על ידה, ישקול לחדש את צו הביניים. בנוסף, מאותת בג"ץ כי עצם הסמכת שב"כ אינה מובנת מאליה, וכי היא ראויה לדיון מעמיק בוועדת המשנה ובמיוחד נוכח הוראות ההסגר ופיתוח אפליקציית משרד הבריאות".
ב"עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מסרו: "העתירות שהוגשו אילצו את הממשלה להכיר בכך שהיא איננה רשאית להתקין תקנות קיצוניות כאלו בלא פיקוח או הסמכה של הרשות המחוקקת, והובילו לכך שבג״ץ מבקש מן הכנסת לבחון את סמכות השב״כ להיות מעורבת בנושא זה. יחד עם זאת, אם יאושר תזכיר החוק שהגישה הממשלה, זו תהיה פגיעה בלתי מידתית בזכות לפרטיות, שתקבע נורמה מסוכנת, שאליה נמשיך להתנגד אליה גם אם תיקבע באמצעות חקיקה ראשית".