בימים האחרונים אנו מוקפים בדיווח מאסיבי על וירוס הקורונה שמתרחב גם בישראל. פיסות המידע אינן פוסחות גם על הילדים, לעיתים מדובר גם במידע שגוי שעלול ליצור בהם פחד ופאניקה.
איך מסבירים לילדים מהו נגיף הקורונה, ואיך מתמודדים עם האכזבה על כך שהתבטלה תהלוכת העדלאידע או אירועים שונים שהתכוונתם ללכת אליהם במהלך החג?
המומחים לגיל הרך מסבירים כי התמודדות חיובית עם הפחד עשויה לתרום לחוסן נפשי אצל הילד. יחד עם זאת, קיימת חשיבות רבה למתן לגיטימציה לתחושת הפחד. חווית הפחד של הילדים היא אמיתית וחשוב להכיר בה ולא להכחיש אותה.
"ההורים הם האדם הקרוב ביותר לילדים. עוד לפני שאנחנו ניגשים להרגיע אותם, חשוב שנרגיע את עצמנו. הילדים יצפו בהתנהגויות וברגשות שלכם כדי ללמוד איך לנהל את רגשותיהם בתקופה הזו", אומרת רווית רביב, מנהלת תחום הגיל הרך, במכון אדלר. לדבריה, יש לשמור על פרופורציה. "הזכירו לעצמכם שעצם העובדה שהנושא מכוסה באופן נרחב מבחינה חדשותית לא אומר בהכרח שהוא מהווה סיכון כלשהו לכם או למשפחותיכם".
מיכל דליות יועצת משפחתית וסופר נני מוסיפה כי מה שמלחיץ את ההורים זו תחושת ההפסד, ההחמצה והצער שהילדים יחוו מביטול אירועים ומסיבות פורים. "ברגע שמתבטלים אירועים אנחנו גורמים לילדים תסכול, צער ועוגמת נפש, והורה צריך לדעת להכיל את זה. בעוד כמה שבועות אולי זה ישכח וירד מהסדר היום הציבורי, אבל צריך לתת לילד הסבר ולספר שזו מחלה שגורמת לחום וכאבי גרון שעוברים. חשוב לספר לילדים את הסיבה לביטול בהתאם לגיל הילד, לילדים בגיל הרך למשל אפשר לספר כי יש מחלה באוויר, ומאחר שלא רוצים שאנשים ידבקו, מבטלים מפגשים שיש בהם הרבה אנשים", אומרת דליות.
"הורים היסטריים יגררו גם ילדים היסטריים. צריך להבין שההורה הוא זה שמהווה לילד מראה של פרשנות המציאות. כשאומרים לו קורונה הוא לא יפחד, אלא אם הוריו סיפרו לו סיפור מפחיד סביב זה".
מה עושים אם ילד שואל האם מתים ממחלה זו?
דליות עונה כי, "משיבים להם שלא מתים מזה. אם הוא יגיד שהוא שמע שמישהו אכן מת ממחלה זו עונים שמדובר רק באנשים שהם מאוד חולים. אין צורך להגיד לילדים את כל האמת, אין שום סיבה לספק לילדים מידע שהוא מיותר להם, נותנים להם את מינימום המידע שמספק להם הבנה למה מתבטלים אירועים שהם אוהבים או למה אנשים שהם רגילים לראות נעדרים מעיניהם לזמן מה ונמצאים בבידוד".
דליות מציינת כי מדובר בתקופה עם התנהלות חריגה, לכן הילדים בבית יהיו צרכני מסך הרבה יותר מהרגיל. ניתן לאפשר את זה ולדעת שיש כאן מקרה חרום של בידוד ויוצאים מעט מאיזון. כשהכל יגמר אפשר לדעת להחזיר את השליטה למצב הקודם. "תנו לילדים לאכול אוכל שהם אוהבים כדי שהם לא ירוצו לחטיפים, והעסיקו אותם. ילדים עסוקים לא יהיו במסך ולא במקרר".
רביב מבקשת גם מההורים לחפש מקור מידע אמין בנושא הקורונה. "דברו עם רופא המשפחה שלכם, קראו מידע באתר של מד"א ובמשרד הבריאות, מה שיתן לכם מידע אובייקטיבי ואמין על התפרצות וירוס הקורונה.
"כדאי להגביל את הצפייה באתרי החדשות, אבל אם בכל זאת יצא לילדים לראות את הסיקור בנושא בתקשורת, שבו וצפו יחד, ואם צריך דברו איתם אחר כך ורככו את המידע", מבהירה רביב.
שמרו על שגרה
עוד היא ממליצה למקד את הילדים ברוטינות ולוחות זמנים קבועים וברורים. לדבריה, "אחד הדברים היעילים בהרגעה בעת מצוקה ורגעי לחץ זה שמירה על פעילות חברתית רגילה, שעוזרת לשמור על תחושה של נורמליות תנו גם מקום לדבר, לפרוק, לחלוק רגשות ולשחרר מצוקה".
רביב מבקשת מההורים לא להיות גיבורי על, תנו לילד תחושת ביטחון, שתפו אותו בתחושות שלכם, ספרו לו שאתם מתמודדים עם אותם פחדים וחששות. "היצמדו להוראות משרד הבריאות, ועברו עליהם יחד עם הילדים, הסבירו להם כי משרד הבריאות עושה הכל כדי לשמור עלינו ולדאוג לנו, ולכן עלינו לפעול על פי ההנחיות שכוללות שמירה על היגיינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו