חשיפה: יואב סגלוביץ' ודודי כהן מעולם לא נחקרו בחשד להדלפת חומרי חקירה לגבי אשכנזי בפרשת הרפז. כעת נחשף לראשונה המסמך של הפרקליטות ובו הסבר לסירובה לחקור את השניים. כפי שיובהר בהמשך, חלק מנימוקי הפרקליטות המופיעים במסמך מוטלים בספק לאור השתלשלותה של הפרשה.
מדובר על מסמך שחובר על ידי המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר באוגוסט 2017, ולא פורסם עד היום. כותרת המסמך: "דרישה לחקור ולהעמיד לדין את רב-ניצב (בדימוס) דודי כהן וניצב (בדימוס) יואב סגלוביץ' - פרשת הרפז". כהן שימש באותה עת כמפכ"ל המשטרה וסגלוביץ' היה ראש אגף החקירות.
למברגר מתייחס במכתבו להודאתו לכאורה של הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי, עם התפוצצותה של פרשת הרפז, לפיה כהן וסגלוביץ' יידעו אותו בממצאיה של החקירה בשלביה הראשוניים, זמן קצר לפני מתן עדותו בפרשה.
"אפילו דיברתי עם דודי (כהן) ועם סגלוביץ'. הם באו אליי להודיע לי פחות או יותר מה הממצאים שלכם", אמר הרמטכ"ל אשכנזי לחוקרים במסגרת עדותו ב-28 באוגוסט 2010. לקראת תום החקירה, מוודאים החוקרים שוב את הדברים ואשכנזי מאשר להם בשנית כי נפגש טרם מתן עדותו עם כהן וסגלוביץ'.
דבר הודאתו של אשכנזי בפני החוקרים פורסם לראשונה ביוני 2016 על ידי העיתונאי יואב יצחק. כעבור כשנה פנה עו"ד יצחק בם ליועמ"ש בבקשה לפתוח בחקירה נגד כהן וסגלוביץ' בחשד לשורת עבירות: "יצירת קשר עם נחקר כדי 'לעדכן' אותו בממצאי החקירה טרם ייחקר - מהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט", כתב בם, "כאשר המעשה נעשה על ידי עובדי ציבור, היודעים את ממצאי החקירה מתוקף תפקידם הציבורי, מתגבשת כאן גם עבירה של מרמה והפרת אמונים".
בם הוסיף כי קיים חשד גם להטרדת עד בנסיבות מחמירות, מאחר שלטענתו כהן וסגלוביץ' השפיעו בסבירות גבוהה על עדות אשכנזי.
למברגר שלל על הסף את הבקשה, ומנגד שיבח במכתבו את כהן וסגלוביץ' - אותם כינה "קצינים מקצועיים וישרי דרך, שלא נפל רבב בהתנהלותם". לדברי למברגר, הטענות נגד סגלוביץ' וכהן "נבחנו" על ידי הפרקליטות "ונמצא שאין בהן דבר" - אך כאמור כהן וסגלוביץ' לא נחקרו בסוגיה. למברגר אף תמה בפני עו"ד בם כיצד הוא "דורש בחלוף כל כך הרבה שנים להעמיד את מושאי אותו משפט לדין (לא פחות!!!)... אין לנו אלא להצטער על כך!". ההדגשות וסימני הקריאה במקור.
המשנה לפרקליט המדינה הביא שורה של נימוקים מדוע אין לחקור את כהן וסגלוביץ'. חלקם, כאמור, מוטלים בספק. לדברי למברגר, הפגישה של כהן וסגלוביץ' עם אשכנזי "התקיימה על דעת היועץ המשפטי לממשלה דאז", יהודה וינשטיין. עם זאת, בשיחה עם "ישראל היום" וינשטיין מדגיש כי אינו יכול לומר האם האישור למפגש ניתן מראש או בדיעבד, וככלל הוא "זוכר באופן מאוד כללי" את האירוע. וינשטיין אף מאשר כי לא היה מודע לכך שאשכנזי הודה במהלך עדותו כי כהן וסגלוביץ' עדכנו אותו מבעוד מועד בדבר ממצאי החקירה.
וינשטיין, שסגר את התיק נגד אשכנזי בניגוד להמלצת המשטרה, הפנה אותנו לרז נזרי, עוזרו באותה תקופה המשמש כיום כמשנה ליועמ"ש. על פניו, נזרי דווקא התנגד לפגישה, ואף יידע את וינשטיין בזמן אמת בדבר התנגדותו. זאת אנו למדים מישיבה בה השתתף ניזרי בנוגע לפרשת הרפז, במסגרת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.
בישיבה, שנערכה ביוני 2013, אמר העיתונאי דן מרגלית את הדברים הבאים: "רז נזרי, שיושב כאן, קיבל מידע משני קציני משטרה בכירים (כהן וסגלוביץ', ג"צ) שהם נוסעים לשוחח בפרשה הזאת אל רב אלוף במילואים אשכנזי בביתו, והוא קפץ במקומו והוא אמר את זה לוינשטיין, ומר וינשטיין לא עצר את קציני המשטרה, הוא רק דיבר איתם".
עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי נזרי, שכאמור נכח בדיון, לא הכחיש את הדברים. כעת, בעקבות פניית "ישראל היום" לנזרי דרך דוברות משרד המשפטים נמסר בתגובה כי באותו דיון היתה "התייחסות עקרונית" של נזרי לדבריו של מרגלית.
יצוין גם כי העיתונאית איילה חסון חשפה בעבר שבתקופת החקירות של פרשת הרפז נפגשו המפכ"ל כהן ואשכנזי פעמיים בלשכת הרמטכ"ל, אך תיעוד הפגישות נמחק מיומנו של אשכנזי לפני חקירת מבקר המדינה.
למברגר טוען במכתבו כי ההודאה של אשכנזי בדבר הפגישה המקדימה שלו עם כהן וסגלוביץ' היא בגדר "משפט אחד שהוצא מהקשרו באמצעות פרשנות שאין לה כל בסיס". מדובר בתיאור לא מדויק של המציאות. אין מדובר רק ב"משפט אחד", שכן כאמור הרמטכ"ל אישר פעמיים במהלך החקירה את דבר המפגש עם כהן וסגלוביץ' - זאת לבקשת החוקרים. בנוסף גם ההקשר של הדברים מאוד ברור: החוקרים שואלים את אשכנזי אודות זהות כותב המסמך המזויף, ואשכנזי בתגובה מספר להם כי כהן וסגלוביץ' עדכנו אותו בדבר ממצאי החקירה.
לדברי למברגר, באותה תקופה הרמטכ"ל לא נחקר כחשוד "ואך טבעי שיעודכן", אך כידוע חקירה היא אירוע מתפתח - ואכן במרוצת הזמן אשכנזי הפך לחשוד והמשטרה אף המליצה להעמידו לדין - כשהיועמ"ש סגר את התיק. המשנה לפרקליט המדינה מתעלם מכך שזרעי הספקנות בגרסתו של אשכנזי הונחו כבר בחקירותיו הראשונות, בזמן אמת, כשהחלו להתגלות פערים משמעותיים בין עדויותיו, בכל הנוגע לשאלת טיב יחסיו עם הרפז.
כך לדוגמה, בעוד שבשלבים הראשונים של החקירה אשכנזי מבקש להרחיק עצמו מהרפז ולתאר היכרותם כשטחית ביותר ("בחור שאני מכיר"; "אולי פעם דיברנו") - ככל שמסתעפת החקירה הולך ומתברר כי הקשרים בין אשכנזי וסביבתו להרפז היו הדוקים ביותר.
על פי דו"ח מבקר המדינה, אשכנזי התייעץ עם הרפז בסוגיות כבדות משקל, לרבות עיתוי ההכרזה על מחליפו כרמטכ"ל ומינוי מבקר מערכת הביטחון. בנוסף אשכנזי הוא שהנחה את עוזרו ארז וינר להתקשר עם הרפז, שהיה גם בקשר הדוק ביותר עם רעייתו של אשכנזי, רונית.
המסקנה היא כי לסגלוביץ' וכהן היה בסיס מוצק להניח כי אשכנזי צפוי להתמודד מול שאלות לא פשוטות מצד החוקרים, אפילו אם עוד לא הוגדר רשמית כחשוד. על כן, לא ברור על מה מסתמך למברגר בבואו לקבוע "בצורה חד משמעית" כי המפגש המקדים שקיימו כהן וסגלוביץ' עם אשכנזי "לא היה אמור לעורר קצה קצהו של חשד לעבירה פלילית".
למברגר מוסיף כי הפגישה בין כהן וסגלוביץ' לאשכנזי אינה חשודה או סודית, שכן היא נועדה לעדכן את הרמטכ"ל כי המועמדים לרשת תפקידו באותה עת - יואב גלנט, גדי אייזנקוט ובני גנץ - נקיים מאשמת זיוף מסמך הרפז. נימוק זה אינו מעניק הסבר משכנע לדבריו של אשכנזי לחוקרים כי כהן וסגלוביץ' "באו אליי להודיע לי פחות או יותר מה הממצאים שלכם".
בנוסף, לא ברור מדוע בחרו סגלוביץ' וכהן לעדכן דווקא את הרמטכ"ל בדבר ניקיונם של האלופים, ולא את שר הביטחון אהוד ברק - שהוא הגורם המוסמך על פי חוק להכריע את זהות הרמטכ"ל, יחד עם ראש הממשלה.
תגובת הפרלקיטות לדרישה להעמיד לדין את כהן וסגלוביץ' // צילומים: דודי ועקנין, גיל יוחנן קונטקט
ח"כ גבי אשכנזי מסר: "מדובר בפרסומים ממוחזרים ומגמתיים ערב בחירות. הפרשה נבדקה על ידי כל גורמי אכיפת החוק, מבקר המדינה, המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה - שהחליט לסגור את התיק מחוסר אשמה. צר לנו על העובדה שגורמים פוליטיים בעלי אינטרס מנסים להסיט את הדיון מהעובדה כי נגד נתניהו עומדים שלושה כתבי אישום מהחמורים בספר החוקים, והוא יעמוד בפני בית המשפט יום לאחר השבעת הכנסת".
מהמפכ"ל בדימוס דודי כהן נמסר: "אבקש להכניס את תגובת הפרקליטות כלשונה - כולל סעיף 3 המציין שהפגישה היתה בידיעת היועץ המשפטי ועל דעתו".
משרד המשפטים: "הטענות נגד המפכ"ל דאז דודי כהן, וראש אח"מ דאז יואב סגלוביץ', הן טענות ממוחזרות שעלו בעבר ונבחנו על ידי הפרקליטים שעסקו בתיק. לא היה בהן אז, ובוודאי שאין בהן גם היום, כדי לבסס ולו שמץ של חשד לעבירה פלילית, כפי שכבר הובהר על ידנו פעמים רבות בעבר. בגלגולה הראשון של החקירה בשנת 2010 הרמטכ"ל דאז לא היה חשוד בפלילים. הפגישה שהתקיימה בין השניים לבין הרמטכ"ל לא הייתה פגישה סודית, לא הוסתרה על ידי המפכ"ל ולא על ידי ראש אח"מ, ונעשתה במסגרת התפקיד. יש להצטער על הניסיון להטיל דופי במי שהיו קצינים בכירים, מקצועיים וישרי דרך במשטרת ישראל.
"פניית עו"ד בם הנזכרת בפנייתך טופלה על ידי עו"ד למברגר יחד עם פרקליטי פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), שטיפלו בפרשת הרפז ותשובתו מדברת בעד עצמה. אין בשאלות שהועלו על ידיך כדי לשנות ממסקנה משפטית זו, ותשומת ליבך בהקשר זה להתייחסותו העקרונית של עו"ד נזרי במענה לדברי דן מרגלית, ולטענות נוספות שעלו בדיון בכנסת".
מח"כ יואב סגלוביץ' טרם התקבלה תגובה.