ברגע שאתם מדביקים על אלון עדר תווית מסוימת, חשוב לו להיות משהו אחר. "זה בלתי נשלט", הוא אומר, "אבל באופן כללי חשוב לי שאם אומרים שאני משהו אחד אני מנסה להיות משהו אחר".
איש של ניגודים, עדר. פרץ לפני כשש שנים, בדיוק בזמן בו החליט דווקא להתרחק מאזור המרכז. גר כבר כארבע שנים בקיבוץ עמיר בגליל, אבל קופץ אחת לשבוע לתל אביב ("אז היצר מקבל את המנה שלו"). בן להורים אמנים (המוזיקאי יהודה עדר והשחקנית מיקי קם) אבל רחוק מלדגמן אישיות אקסצנטרית, מהסוג שבדרך כלל נלווה אל מקצועות הבמה.
בימים אלה מאזין להיפ-הופ של פרנק אושן ואוד פיוצ'ר וסופג השראה מ"דרור יקרא" של הברירה הטבעית. האחרונים, בראשם הזמר שלמה בר, הביאו אותו ליצירת מופע סולו בפסטיבל הפיוט הקרוב (10-22 בפברואר, מרכז ברודט ומוזיאון תל אביב לאמנות), בו יפגיש בין היתר בין אהוד בנאי, עוזי חיטמן ואריאל זילבר, כולו על טהרת הפיוט, כמתבקש מהמעמד.
אבל המפגש עם בר הוא רק אחד משלל גורמי חיים שכמו הובילו אותו למקום הזה ביצירתו ובחייו. "זה לא המקום הטבעי שלי, זה מה שאני יכול להגיד, אבל יש לי כמה נקודות אחיזה בדבר הזה בשנים האחרונות", הוא מספר. "לפני שנתיים כתבנו, האישה שלי ואני, אופרת רוק. השתתפו בה המון אורחים ובתקופה הזו התחלתי לשמוע באובססיה את הברירה הטבעית. זה הרגיש מן מנטרה, מעבר למוזיקה, והמון טקסטים שם הם בעצם פיוטים מהמקורות. זה היה החיבור הטבעי הראשון שלי לנושא.
"חוץ מזה, כבר כמה שנים שאני משתתף בפרויקט בשם 'מקור-רוק', במסגרתו אמנים פוגשים בני נוער בכל הארץ, כשהמטרה היא בעצם להשתמש בטקסטים מהמקורות ולכתוב שיר משלך. השנה אני עושה את זה בצפת ופוגש שם נערות דתיות. במפגש איתן יש תחושה שיש להן ידע בלתי נגמר, למרות גילן. יש שם המון כוח, והמפגשים האלה מאוד השפיעו עלי.
"חיבור נוסף הגיע מכך שלקראת ההופעה למדתי על השורשים שלי ואת סיפור החיים של סבא שלי, חיים יהושע עדר, שהגיע מגליציה, אז התחלתי לשמוע פיוטים משם. לצד זה התקשרתי לסבתא שלי מצד אמא שלי, אהובה, שההורים שלה עלו מעיראק וסבא שלה היה שר אחרי הסעודה 'המבדיל בין קודש לחול'. במקביל צפיתי בסרט דוקומנטרי על המפיק ריק רובין ומשהו בצורה שבה הוא דיבר על מדיטציה מאוד השפיע עלי. התנתקתי לרגע מכל העניינים הפוליטיים שיש בטלוויזיה וברדיו, דברים שאני צורך הרבה בתור מי שנוסע בכל הארץ. הניתוק עזר לי להתחבר ממקום אחר. גם זה איזשהו שביל שקושר להופעה הזו. ואז פנו אלי מהפקת הפסטיבל בתקופה שבמקרה אני גם כך מתעסק בחומרים האלה".
בקיצור, זה בחר בך. החיים הובילו אותך לשם.
"גדלתי בבית חילוני לגמרי. למרות שכשקראתי את סיפור החיים של סבא שלי הבנתי שהוא היה ממש דתי כבד, שחזר בשאלה אחרי השואה. יש לנו משפחה בבני ברק שאנחנו מחוברים אליהם ואני גם הולך עם אבא שלי לבית הכנסת ביום כיפור. אבל באמת דווקא דרך הפרויקט הארצי הזה של ה'מקור-רוק', שבהתחלה הרגיש רחוק שנות אור ממני, נוצר החיבור. הוא הראה לי כמה עוד ועוד כוח יש בטקסטים האלה".
אז הצעד הבא הוא לעלות על גל המוזיקה האמונית, סטייל ישי ריבו?
"זה עולם שאני פחות מכיר אבל יש בו המון דברים יפים. הדברים של ישי ריבו ששמעתי היו מאוד יפים. אם כבר אז הרגעים שזורקים אותי לעולם הזה הם אנשים כמו מאיר אריאל. וגם באופן כלשהי הבת שלי נרדמת רק עם האלבום הראשון של לאונרד כהן כבר תקופה. הוא ממש זורק לשם. יש שם תחושה כבדה של איזה משהו מאלוהים".
כיוצר חילוני שמזוהה עם שפה שונה לגמרי, מה אתה לוקח מהטקסטים של עולם הפיוט?
"יש משהו מנחם ומרגש במעגליות הזו שאתה קורא טקסטים מלפני עשרות אלפי שנים ואתה מרגיש שזה מעלה בך רגש שאתה ממש יכול להזדהות איתו בחיים שלך. האמת שזה פשוט נורא מרגש לראות שטבע האדם לא השתנה".
אלון עדר יופיע בפסטיבל הפיוט ב-22 בפברואר באודיטוריום מרכז ברודט לתרבות יהודית בתל אביב.
• שירי: "לירן עושה לי קיצי עד שאני נרדמת"
• איראן הרגה כוכב טלוויזיה אמריקאי
• עומר אדם חוזר לבמות עם טוויסט
• הכוכבת האמיתית של "הכוכב הבא"
• ירון לונדון: אמיתי או פרובוקטור?