"הניצחון מתחיל בהגנה", אומר מפקד מערך ההגנה האווירית, תא"ל רן כוכב. "זה לא הניצחון עצמו, אבל שם הוא מתחיל. תפקידי לאפשר לקברניט לקבל החלטות בדופק נמוך. לא לתקוף על בסיס דעת קהל או הרוגים, אלא ברוגע. למערך ההגנה האווירית יש עד היום 2,000 יירוטים. תחשבו מה היה קורה אם 2,000 הטילים האלה היו נופלים פה, ובכל אחד מהם היה רק הרוג אחד. כבר מזמן היינו במלחמה".
לא התמכרנו להגנה?
"מפקדי האוגדות והחטיבות כועסים עלי. הם אומרים שבגללי הם לא מתמרנים. אני חושב שהם טועים. על כל רקטה מעזה נתמרן לרצועה? על כל טיל לחרמון נתמרן לדמשק? ואם יהיו טילים מעיראק, נתמרן לשם? האומץ לתמרן הוא לא בתמרון עצמו, אלא בקבלת ההחלטה".
ואולי בהצלחה הפנומנלית שלכם אתם בכלל משחררים את הקברניט מהצורך לקבל החלטה?
"עובדה שיצאנו ב'צוק איתן' להתקפה, וגם השנה במבצע 'חגורה שחורה'. רק שאנחנו קבענו מתי נצא להתקפה, ונערכנו היטב, והצלחנו. זאת הוכחה שלא התמכרנו. הגנה היא הבסיס. אתה לא יכול לנצח בכדורגל או בכדורסל בלי הגנה. זאת נקודת הפתיחה שמאפשרת ניצחון".
הגנה היא אינסופית. תמיד תרצה עוד - עוד סוללות, עוד מיירטים.
"בוא נעשה סימולציה, ואתה תחליט על מה לא מגינים. בזמן הזה חלק מהאתרים האסטרטגיים במדינת ישראל לא מוגנים, או מוגנים פחות טוב מכפי שהייתי רוצה".
אתה מודע לזה שהאזרח משוכנע שבמלחמה הבאה תהיה מעל ראשו כיפת ברזל שתיירט הכל, והוא יוכל להמשיך בחייו כאילו כלום.
"זה לא יקרה. ונצטרך לתעדף כמו באלפי דברים אחרים, כי בסופו של דבר אני צריך להחליט אם אני מגן, תיאורטית, על קריית שמונה או על אילת. אין לי גם וגם. אלה ההחלטות שנצטרך לקבל".
מי מקבל אותן?
"חלקן הדרג הצבאי הבכיר, וחלקן הדרג המדיני".
מה אתה צריך כדי להגן טוב יותר?
"עוד סוללות, עוד מיירטים, עוד אנשים, אולי להיות יעילים יותר. אני צריך הגנה טובה, כי אם מישהו 'דופק' לי סוללה אז הלכה ההגנה על עיר. וכמובן צריך גיוון. כששואלים אותי למה צריך כל כך הרבה מערכות - כיפת ברזל, פטריוט, שרביט קסמים, חץ ובעתיד גם לייזר - התשובה היא שאנחנו לא רוצים לשים את כל הביצים שלנו בסל אחד. צריך גיוון, פיזור, אסור להיות תלויים במערכת אחת או בתעשייה אחת".
ומרוב השקעה בהגנה המדינה תפשוט רגל.
"למדתי ביטחון לאומי. אני מבין היטב שלא הכל זה הגנה, ולא הכל זה צבא, ולא הכל זה ביטחון. אבל זה דיון כלכלי. אני אחראי על חיי אדם, לא על כלכלה. המדינה תחליט אם היא שמה את השקל הנוסף בהגנה, בהתקפה או בבית חולים".
תיאום ציפיות מול הציבור
תא"ל כוכב (49), נשוי ואב לארבעה בנים, מוכר יותר לכולם בתור רנכו. הוא עשה כמעט את כל שירותו במערך ההגנה האווירית עוד מימיו במערך הנ"מ (ואפילו הספיק לפקד על סוללת תותחי וולקן), ובתפקידו הקודם הושאל לפקד על המשטרה הצבאית, בתקווה שיצליח להחדיר בה קצת מהסטנדרטים והאיכויות של חיל האוויר.
את 2019 סגר עם נתונים חסרי תקדים של 94 אחוזי יירוט רקטות. "אני לא יודע להתחייב שזה יהיה המצב גם בעתיד", הוא מבהיר. "זה פלא מדהים, הוא מצליח לנו בעיקר בזכות מערכות מדהימות ואנשים מעולים, אבל לא לעולם חוסן".
איך תיראה מבחינתך מלחמת לבנון השלישית?
"מאתגרת מאוד בכמות, בגיוון, בהספקי ההגנה שיידרשו. בכל רגע נתון נידרש לעשות יותר. אנחנו נערכים לאלף רקטות ביום, אולי יותר, ואנחנו חושבים שיהיה לנו מענה טוב, אבל הוא לא יהיה כמו בעזה".
מה זה אומר?
"שהאזרח לא יוכל לעשות קניות כרגיל אלא יצטרך להיכנס למקלט, ולדעת לנהוג נכון, ולהבין שבמלחמה הבאה יהיו פגיעות בנפש ופגיעות ברכוש. וזה לא כי אנחנו לא ביצענו את עבודתנו, אלא כי אין שום דבר מושלם, וגם בעזה אני לא יכול להבטיח שבעתיד יהיו לי אותם אחוזי הצלחה. תפקידי הוא לא להבטיח הבטחות אלא להסתכל על כל העניין הזה בצניעות ולעשות את המקסימום כדי לעמוד בציפיות שתולים בי".
לא בטוח שהציבור מבין את זה.
"אני משוכנע שהציבור אינטליגנטי, אבל בשביל זה אני גם מתראיין כאן ואומר: לא הכל זה הגנה אווירית. יש התנהגות אזרחית, יש פיקוד העורף, יש מקלטים, יש מזל, וכן - יהיו פגיעות ועלולים להיות הרוגים. אני לא אומר את זה כפוליסת ביטוח אלא כדי לתאם ציפיות. ואחרי כל זה, יש לנו גם מודיעין והתקפה ויכולות נוספות. לא אלמן ישראל".
מה ההישג המקווה מבחינתך במלחמה הבאה?
"לא רוצה להיכנס לסטטיסטיקות ומודלים, אבל אני רוצה להעביר את הדילמה לצד השני. שהוא יעשה את החשבון אם באחוזי יירוט כאלה בכלל כדאי לו לפתוח במלחמה, בידיעה שרוב הרקטות שהוא יירה לא יגיעו ליעדן".
אתה אומר בעצם שההגנה האווירית הפכה לגורם הרתעה.
"כן, הרי זאת לא בעיה של יכולת, כי כבר ראינו במאי בשנה שעברה את חמאס יורה כמעט 800 רקטות ביממה. זה עניין של החלטה, כי זה גורם לו לחשוב על עצם הכדאיות של כל האירוע".
אחד האתגרים המרכזיים כיום של צה"ל הוא פרויקט הדיוק של חיזבאללה. "הם רוצים להיות מסוגלים לפגוע בכל נקודה במדינת ישראל בדיוק של פחות מעשרה מטרים", מסביר כוכב. "זה איום משמעותי, שמדינת ישראל מנסה לסכל בכל דרך".
תדעו להתמודד איתו?
"יש לנו מענה, בעיקר באמצעות מערכת שרביט קסמים (קלע דוד; י"ל), אבל בהחלט יש אתגרים, למשל לדעת בתוך מטח של טילים איזה מהם הוא המדויק ולפגוע בו".
שרביט קסמים כשלה בניסיון היירוט היחיד שלה.
"נכון. זה קרה בגלל החלטות לא נכונות שלנו ושל המערכת. זאת מערכת חדשה, שיכול להיות שהשתמשנו בה מוקדם מדי, אבל זה גם לא כל כך נורא. להכניס מערכת כזאת לשימוש זה כמו לחצוב בקרח. אנחנו היחידים בעולם שמשתמשים בה, והניסיון המבצעי לא נצבר רק על בסיס הצלחות".
האדם לפני המכונה
כוכב הוא חובב היסטוריה, צבאית בכלל ושל עולמות ההגנה האווירית בפרט. הוא מדבר בעיניים נוצצות על השינוי שעבר המערך שהוא מפקד עליו מהימים שבו היה כפוף לחיל התותחנים, ועד להיותו נדבך מרכזי בביטחון הלאומי.
"לקח לישראל זמן להחליט להשקיע בהגנה, ואולי המציאות החליטה על זה בשבילה", הוא אומר. "לבנות מקלטים, להקים גדרות. גם היום יש ויכוח במטה הכללי איפה כדאי לשים את השקל השולי - בהגנה או בהתקפה. התשובה, כמו תמיד, היא גם וגם. הכל שאלה של מינון".
"האיראנים מפגינים יכולת מתואמת מרשימה". תצוגת טילים בטהרן // צילום: רויטרס
במשך שנים, הוא מספר, עבדה ישראל בדרך של חיפוש פתרון לבעיות. "יש טיל אל־חוסיין שמאיים עלינו? נביא פטריוט. יש סקאד? נפתח חץ. יש את הקטיושות במלחמת לבנון השנייה? נמציא כיפת ברזל. יש טילים מדויקים? נעשה שרביט קסמים. יש לאיראן טילי שיהאב? נעשה חץ 3".
הפתרון שהוא רוצה להוביל היום הוא מערכתי, ולא נקודתי. לא תפיסה פרויקטלית, אלא ארצית. "זאת תהיה הגנה רב־שכבתית משולבת, שבה התשתית תהיה אחידה, חלק מהמשאבים יהיו אחידים, ניהול היירוטים יהיה אחיד. ככה נוכל לעשות מאחת ועוד אחת שלוש. היום יש לנו במקרה הטוב שתיים".
גם כוכב יודע שמהלך כזה מחייב שינוי של סדרי עולם - לחבר בין תעשיות, מערכות, אנשים, מדינות. להשקיע הרבה כסף. "אנשים אומרים לי, גם אצלי בבית, שהשתגעתי. למה צריך את זה. שאם סיימתי שנה עם 94 אחוזי הצלחה למה לשנות. ואני אומר שאם לא נשתנה ולא נתאים את עצמנו, לא נעמוד באתגר".
שהוא?
"לנצח. מדברים הרבה על הכרעה. אני חושב שהמילה 'ניצחון' מתאימה יותר. וכדי לאפשר את זה, המשימה שלי היא להגן על שמי המדינה".
כולם, הוא אומר, מדברים על חלקה של ההגנה האווירית ביירוט הרקטות. הוא מדגיש דווקא את חלקה בהתרעה. "זה מציל חיים יותר מיירוט, כי זה נותן לאנשים הזדמנות ללכת למקלטים. תפקידנו לראות שאנחנו מתריעים נכון ונמנעים מהתרעות שווא".
את הקרדיט הוא נותן קודם כל ללוחמים, ואחר כך למערכות. "אמא שלי בטוחה שצבע אדום זה אוטומטי וכיפת ברזל זה אוטומטי. היא באמת משוכנעת בזה", הוא אומר. "אני משתגע כשאני שומע ברדיו שכיפת ברזל יירטה. מה זה כיפת ברזל? יש מאחוריה לוחמים. זה לא אוטומטי.
"זוכר את האמא בבאר שבע שהריצה את הילדים למקלט באמצע הלילה רגע לפני שטיל פגע להם בבית? למי שהציל לה את החיים קוראים סגן רומי נתיב. והוא קיבל את ההחלטה לתת התרעה מוקדמת קצת יותר ארוכה לבאר שבע. מגיע להם 40 שניות, והוא נתן להם 57, וזה הציל אותם כנראה. אגב, במקביל החליט לא להעיר את כל גוש דן, למרות שגם לשם נורתה מטרה".
למה?
"כי בבאר שבע זה חתך את אזור ההגנה, ובגוש דן לא. והוא עשה חשבון של סיכוי מול סיכון של להריץ חצי מדינה למקלט באמצע הלילה, וקיבל החלטה שהצילה חיים".
ובכל זאת, יש כאן חתיכת טכנולוגיה.
"אין ספק. כל אחת מהמערכות האלה היא פאר היצירה. נסעתי בקיץ לאלסקה, להשתתף בניסוי של חץ 3. פיקדתי בעבר על מערך החץ, וכאן יירטו במרחק מאות ק"מ, בחלל, וזה לא איזה פוקס כי עשו שלושה יירוטים מוצלחים, ואתה יושב שם כמו באיזה סרט. זה לא להאמין. ועדיין, זה הכל אנשים".
מתי חץ 3 יהיה מבצעי?
"הוא כבר מבצעי, ויודע לתת מענה לכל האיומים הרלוונטיים".
פורסם השבוע על השלמת ניסויים מוצלחים בכיפת ברזל. במה מדובר?
"בעוד שדרוג של המערכת, שיאפשר לה להתמודד עם מטרות מונמכות - קצרות וגם מול מטחים - ביירוט מהיר, כי היעד שלנו הוא ליירט כמה שיותר מעל שטח האויב כדי לחסוך בהתרעות ובנפגעים מהנשר (חלקי טילים שנופלים לקרקע), וגם כחלק מהתפיסה הבן־גוריוניסטית של להעביר את הלחימה לשטחו".
פריצת דרך משמעותית נוספת שדווחה בשבוע שעבר היתה בתחום הלייזר: יכולת ראשונית ליירט רקטות באמצעות לייזר, שתעבור סדרת ניסויים בהמשך השנה ואמורה להיכנס לשירות מבצעי בשנים הקרובות. "לייזר הוא העתיד שלנו", אומר כוכב.
"כבר הרבה שנים שאנחנו מדברים על העולם הזה, כפתרון יותר זמין וזול, אפרופו המחיר היקר של המיירטים. המדגים הטכנולוגי שפותח עכשיו מבוסס על דלק חשמלי ולא כימי, וזה הגליק הגדול. אבל בשלב הראשון זה ייתן הגנה נקודתית ובכל מקרה זה לא יחליף את המערכות הנוכחיות אלא יתווסף אליהן וישלים אותן".
10 או 20 שנה קדימה, אתה רואה מסך לייזר שמיירט כל מה שמשוגר לכאן?
"יהיה מסך, אבל הוא לא יהיה מורכב רק מלייזר, אלא גם ממיירטים פיזיים, וזה יחסום כמעט הכל ויחזיר לצד השני את הדילמה אם בכלל כדאי להם להשקיע במערך שלא ישיג את מטרתו".
שוויון אמיתי בין גבר לאישה
ב־2019 מצאה עצמה ההגנה האווירית מתמודדת עם אתגרים חדשים. חמאס ניסה לבחון כל העת את המערכות בטווחים, בגבהים ובכמויות. רקטות נורו מכמה נקודות אל יעד אחד בו בזמן, או מנקודה אחת לכמה ערים בישראל. למרות זאת, כאמור, נתוני היירוט היו מרשימים - כמעט 500 מיירטים נורו עם 94.2 אחוז יירוט שנתי ו־94.7 אחוז במבצע "חגורה שחורה" לאחר חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי, בהאא אבו אלעטא.
"מבחן התוצאה הוא פנטסטי, אבל אסור לי להיות שבע רצון, וזאת לא תמיד תהיה התוצאה. עובדה שב־2018 הצלחנו ליירט עם פחות מ־90 אחוז מהרקטות".
מה השתנה?
"שיפרנו את המערכות, את האימונים, את האינטגרטיביות ואת היכולת לעבוד יחד, שיפרנו את הגילוי להתרעה, וגם יש לנו טילים מתקדמים יותר. כן, אנחנו טובים יותר, אבל גם האיום מסוכן יותר. יש פה מרוץ, והתפקיד שלי הוא כל הזמן להיות מקדימה".
"מלחמת לבנון ה־3 תהיה מאתגרת". זירת נפילה במלחמת לבנון ה־2 // צילום: מישל דוט קום
כדי לעשות זאת נמצא מערך ההגנה האווירית בכוננות אינסופית. ב־2019 הוא היה המערך המבצעי ביותר בצה"ל - חלק אינטגרלי בכל הערכת מצב ובכל תוכנית מבצעית. לא משנה אם זאת כוננות ספיגה בעזה או תקיפה חשאית בסוריה, המשמעויות על העורף חייבו את ההגנה האווירית להיות ב"לופ" של קבלת ההחלטות, ובדרך כלל גם ראשונים ביישום שלהן.
"מבחינת הציבור זה נשמע מובן מאליו", אומר כוכב. "הוא שומע ברדיו ששיגרו ארבע רקטות בשישי בערב וכיפת ברזל יירטה שלוש מהן, וחוזר לאכול. זה לא מובן מאליו. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לאפשר לאנשים להמשיך ולחיות כך. אחוזי ההצלחה האלה הם תוצאה של עבודה קשה, אנושית וטכנולוגית".
ואיך שומרים מתח מבצעי בתקופות שגרה?
"המון אימונים. יש לנו סימולטורים, כולל בסוללות המבצעיות. אני יורד למצב סימולטור, ומתאמן. אני עושה תרגילי פתע. אני מדבר עם האנשים. הקמנו יחידת מאמנים חדשה שנמצאת בבית הספר להגנה אווירית, שמאמנת את האנשים שלנו".
כמה אתם באמת מצליחים להתאמן עם כל הכוננות המבצעית?
"כל הזמן. אנחנו מורידים סוללה מכוננות מבצעית ומאמנים אותה, ולא רק ביירוטים. גם בהגנה למשל, או באספקה".
כדי שמערך ההגנה האווירית יעמוד בכל המשימות שלו הוא גדל משמעותית בשנים האחרונות. מבחינת כמות וסוג הפלטפורמות שהוא מנהל (כוכב מגלה שבאחרונה הוכנסה סוללת כיפת ברזל נוספת לפעילות מבצעית), וגם מבחינת כמות כוח האדם בסדיר ובקבע.
כוכב נאבק על איכות האנשים שהוא מקבל. מערך ההגנה האווירית נחשב בעיני המתגייסים "קרבי לייט", ורבים מעוניינים להגיע אליו. חלקם לא מבינים שאם יגיעו לכיפת ברזל הם ימצאו את עצמם בשטח, תחת איום, ואחרים לא מתאימים מבחינת יכולת לתפעל מערכות טכנולוגיות מורכבות.
אחד הפתרונות המוצלחים הוא שילוב נשים בכל התפקידים, לרבות לוחמות. למעשה, אחוז הנשים בהגנה האווירית גבוה מבכל יחידה אחרת בצה"ל, ובמחזורי הגיוס האחרונים עולה על 50 אחוז. כוכב: "הכל כאן זה חצי־חצי. יש לי את הגדודים הכי מעורבים".
ההצלחה הזאת בשירות הסדיר של נשים לא באה לידי ביטוי בשירות הקבע. "יש לנו רק מפקדת סוללה אחת, ועוד אין לנו אף מפקדת גדוד. בשבוע שעבר מיניתי שתי נשים לתפקידי סגן־אלוף ואני משוכנע שאחת מהן תהיה מג"דית בהמשך, אבל זה תהליך. אני קובע חד־משמעית שיש אפס שוני בין גברים לנשים. אישה יכולה למלא כל תפקיד בהגנה האווירית".
עד כדי כך?
"אני תמיד מספר את הסיפור של חן גולן. כמפקד כנף צעיר, בדיון על מי שעתיד לפקד על סוללת פטריוט בסטלה מאריס, עברנו על השמות וסיכמתי ואמרתי שלפי כל הנתונים נראה לי ש'חן יהיה הכי מתאים' לתפקיד, וכך גם סיכמתי. ואז אומר לי השליש, 'שתדע, חן זאת אישה'. והיא היתה מפקדת סוללה מצוינת".
עליונות ישראלית מוגבלת
ב־14 בספטמבר תקפה איראן בטילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים את מתקני חברת הנפט הלאומית של סעודיה, וגרמה לה נזק אדיר. האירוע הוביל להיערכות מוגברת גם במערך ההגנה האווירית, לאפשרות של תקיפה איראנית דומה על מתקנים אסטרטגיים בישראל.
את המענה העיקרי לאיום אמורה לתת דווקא מערכת טילי הפטריוט, שלדברי כוכב "פרושה כיום בהיערכות הכי רחבה בתולדותיה". הוא נזהר מלקבוע שתדע לתת מענה מוחלט, אבל מבהיר: "אנחנו לא סעודיה. יש לנו יכולות שאין להם, למרות שתמיד יש לנו מה ללמוד".
ומה למדת על היכולות האיראניות?
"האיראנים הפגינו באירוע הזה, וגם בירי האחרון שהם ביצעו בשבוע שעבר לעבר הבסיסים האמריקניים בעיראק, יכולת מתואמת מרשימה ביותר. האם נוכל לה? אני חושב שכן. האם אני מתחייב על מאה אחוז הצלחה? מה פתאום. אבל זה איום שאנחנו בהחלט נערכים לו".
"הסורים משקיעים הרבה יותר מאיתנו בהגנה". תא"ל כוכב // צילום: יהושע יוסף
המענה, הוא אומר, מורכב קודם כל ממודיעין, ואחר־כך מגילוי מוקדם. "הכלל הראשון בהגנה אווירית הוא גילוי. אתה לא יכול לעשות שום דבר בלי לדעת, בלי לראות. זה אומר שאני צריך מודיעין שאת חלקו הגדול אנחנו אוספים לבד, ובחלק מהדברים אני מסתייע באמריקנים. ההגנה האווירית היא המקום היחיד בצה"ל שבו יש פקודה מבצעית חתומה מול האמריקנים. אין עוד דבר כזה".
שאומרת מה?
"שיש שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי בתחומי ההגנה. המקביל שלי היה פה לאחרונה לתיאום מבצעי־אופרטיבי פרקטי, למקרה שנזדקק".
בתור איש המקצוע הראשי בצה"ל לענייני הגנת טילים, כוכב עוקב מקרוב גם אחרי המערכות שיש לאויב, בעיקר בסוריה. "הכמות שם היא אינסופית", הוא אומר. "הם משקיעים הרבה יותר מאיתנו בהגנה. בסדרי גודל. זאת יכולת מאתגרת, אבל יש לנו פתרונות".
וכשאתה מכניס למשוואה את ה־S-300 שקיבלו מהרוסים, ואת ה־S-400 שצבא רוסיה מפעיל באזור?
"זה משמעותי מאוד. הם רואים כל מטרה שממריאה באזור, אנחנו צריכים להתחשב בהם כשאנחנו אוספים או תוקפים, וזאת הגבלה של חופש הפעולה. זה מגביל את העליונות שלנו ומחייב למצוא פתרונות".
בעידן הסייבר, ובהתחשב בכך שאתה תלוי לגמרי בטכנולוגיה, עד כמה המערכות שלנו מוגנות?
"יש ניסיונות של האויב להיכנס למערכות ההתרעות ולרשתות שלנו. כשאתה מתבסס על יכולת רשתית אתה מסתכן, אבל אנחנו מוצאים לזה פתרונות".
עקבת אחרי הפלת המטוס האוקראיני באיראן. אתה מצליח להבין איך דבר כזה קורה?
"איראן היתה בכוננות אחרי חיסול סולימאני ותקיפת הבסיסים האמריקניים בעיראק, וכנראה היתה גם התרעה או הערכה מודיעינית על תגובה אמריקנית. זה מייצר לחץ, בלילה, וכשאתה מחבר את זה עם פקודות בקרת אש מתירניות וחוסר שליטה מבצעי ורמה מקצועית נמוכה, מול מטרה שנראית מאיימת, זאת התוצאה".
זה יכול לקרות גם לכם?
"הכל יכול לקרות. עובדתית, אחרי 72 שנים שבהן אנחנו מפעילים מערכות נשק מטוסים וטילים, אף פעם לא יצא לנו טיל כשלא רצינו. בחיל האוויר יש שליטה מרכזית, יש מקצועיות גבוהה, אין אצלנו משמעות אם זה לילה או יום, יש לנו מודיעין ויש לנו סטנדרט גבוה. עובדה שאין שום מקום בעולם שבו באזור מצומצם כל כך אנחנו תוקפים עם מטוסי קרב ומיירטים טילים, ועדיין התעופה האזרחית נמשכת כרגיל".
